• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

חכימא דיהודאי

משתמש רשום
gemgem
הודעות
34
תודות
67
נקודות
28
רבותינו תפסו את המשנה תורה להרמב”ם לא רק כהלכות לבד,
אלא כשיטת לימוד שלמה בש”ס כמו שאומרים שלרמב”ם היה את הש”ס שלו
כל זה באמת ממש מפליא ”הנשר הגדול”
אבל מה פתאום רבותינו,
לקחו את הרמב”ם וממש הפליאו לחבר מערכות וחידושים דווקא בדבריו ,
נכון שדבריו באו ללא המקורות, אבל עדיין הפליאו רבותינו לעשות ברמב”ם מה שלא הפליאו אפילו בדברי רבותינו הראשונים שלפניו?
וקראו לו ”מקור החכמה והדעת”
מה ראו על ככה הרי זה לא בא סתם יואילו נא להחכימנו בעניין.
 
איך שידוע לי הרמב"ם בכונה כתב בדבריו סתירות בכדי שידייקו בדבריו [כך שמעתי אין לי מקור מדויק]

חוץ מזה שאין שום סברא שבדברי הרי"ף רא"ש תדייק ובדברי הרמב"ם וטוש"ע לא, גם הם היו ספרי הלכה.
 
רבותינו תפסו את המשנה תורה להרמב”ם לא רק כהלכות לבד,
אלא כשיטת לימוד שלמה בש”ס כמו שאומרים שלרמב”ם היה את הש”ס שלו
כל זה באמת ממש מפליא ”הנשר הגדול”
אבל מה פתאום רבותינו,
לקחו את הרמב”ם וממש הפליאו לחבר מערכות וחידושים דווקא בדבריו ,
נכון שדבריו באו ללא המקורות, אבל עדיין הפליאו רבותינו לעשות ברמב”ם מה שלא הפליאו אפילו בדברי רבותינו הראשונים שלפניו?
וקראו לו ”מקור החכמה והדעת”
מה ראו על ככה הרי זה לא בא סתם יואילו נא להחכימנו בעניין.
בעל ה''שרידי אש'' כתב שפרושי הגר''ח על הרמב''ם ראויים להקרא ''רמב''ם חדש'' ולא כיון אליהם הרמב''ם שסגנון לימודו היה שונה מהגר''ח כאשר יראה המעיין אוהב אמת לאמיתו''
וכנראה הסיבה היחידה היא שכתב ללא מקורות ולכן קל להעמיס בדבריו
 
רבותינו תפסו את המשנה תורה להרמב”ם לא רק כהלכות לבד,
אלא כשיטת לימוד שלמה בש”ס כמו שאומרים שלרמב”ם היה את הש”ס שלו
כל זה באמת ממש מפליא ”הנשר הגדול”
אבל מה פתאום רבותינו,
לקחו את הרמב”ם וממש הפליאו לחבר מערכות וחידושים דווקא בדבריו ,
נכון שדבריו באו ללא המקורות, אבל עדיין הפליאו רבותינו לעשות ברמב”ם מה שלא הפליאו אפילו בדברי רבותינו הראשונים שלפניו?
וקראו לו ”מקור החכמה והדעת”
מה ראו על ככה הרי זה לא בא סתם יואילו נא להחכימנו בעניין.
הדבר נראה לי שהוא משום כמה סיבות א. אין בראשונים לא לפניו ולא לאחריו חיבור כה גדול כמשנה תורה
ב. דרך הלימוד של הרמב"ם היה שונה מרוב הראשונים
ג. מלבד זאת כתב עוד חיבורים ספר המצוות פירוש המשניות אשר הרבה פלפולים נסובים סביב שינויים בין הספרים
 
הדבר נראה לי שהוא משום כמה סיבות א. אין בראשונים לא לפניו ולא לאחריו חיבור כה גדול כמשנה תורה
אני מפקפק בזה
מה רע ברי''ף רא''ש טור לא נראה לי מדאי משמעותי ההבדל הכמותי
ב. דרך הלימוד של הרמב"ם היה שונה מרוב הראשונים
לא מסכים
ג. מלבד זאת כתב עוד חיבורים ספר המצוות פירוש המשניות אשר הרבה פלפולים נסובים סביב שינויים בין הספרים
פשוט זה בצעירותו וזה בזקנותו
 
אני מפקפק בזה
מה רע ברי''ף רא''ש טור לא נראה לי מדאי משמעותי ההבדל הכמותי

לא מסכים

פשוט זה בצעירותו וזה בזקנותו
שים לב שב' טענותיך הראשונות הם דעתך האישית בלבד ואתה לא חייב להסכים אך רבותינו כן הסכימו לדברי ועל כן עסקו ברמב"ם הרבה יותר משאר ראשונים,
ואגב פירוש המשניות אכן מקובל שכתב בצעירותו אך את ספר המצוות כתב כהקדמה לספר משנה תורה [וכדמבואר בהקדמה לספר המצוות] ועל כן מסתבר שלא היה ההפרש רב כל כך כפי שכתבת
 
אך את ספר המצוות כתב כהקדמה לספר מנה תורה [וכדמבואר בהקדמה לספר המצוות] ועל כן מסתבר שלא היה ההפרש רב כל כך כפי שכתבת
לא אחזתי שכתבת גם את זה
אבל ההבדלים הם בניסוח כי זה שני סגנונות של ספר זה ספר תאורי המצוות בכללות וזה ספר הלכה ואין הבדלים אמיתיים לכאו'
 
בעל ה''שרידי אש'' כתב שפרושי הגר''ח על הרמב''ם ראויים להקרא ''רמב''ם חדש'' ולא כיון אליהם הרמב''ם שסגנון לימודו היה שונה מהגר''ח כאשר יראה המעיין אוהב אמת לאמיתו''
וכנראה הסיבה היחידה היא שכתב ללא מקורות ולכן קל להעמיס בדבריו
חס וחלילה מלומר כן על מרנא ורבנא קדוש ישראל רבינו חיים הללי אשר כל הישיבות מושתתים עליו ומימיו אנו שותים
 
חס וחלילה מלומר כן על מרנא ורבנא קדוש ישראל רבינו חיים הללי אשר כל הישיבות מושתתים עליו ומימיו אנו שותים
מה חס וחלילה?
כך סבר בעל השרידי אש, והוא לא היחיד, וכשם שיש גישה כזו יש גישה אחרת שסוברת כמו ר' חיים, אבל לשלול גישה שרבים סברו כך? אתמהה.
 
מה חס וחלילה?
כך סבר בעל השרידי אש, והוא לא היחיד, וכשם שיש גישה כזו יש גישה אחרת שסוברת כמו ר' חיים, אבל לשלול גישה שרבים סברו כך? אתמהה.
עדיין יש יחס לכל דבר
ומה לעשות שרבי חיים היה מקובל בדורו, אצל הגדולים והזקנים, ומי לנו גדול כהחפץ חיים שגם היה גדול ממנו ב14 שנים והתייחס לרבי חיים אחרת מכולם ועובדה שכבר בועידת פטרבורג בהיותו כבן 57 מול האור שמח שהיה גדול ממנו בעשר שנים ומול רבי דוד קרלינר שהיה גדול ממנו ב25 שנים אמר את דעתו ברמה וחרדו ממנו הכל ראו בו כאוטוריטה
 
רבותינו תפסו את המשנה תורה להרמב”ם לא רק כהלכות לבד,
אלא כשיטת לימוד שלמה בש”ס כמו שאומרים שלרמב”ם היה את הש”ס שלו
כל זה באמת ממש מפליא ”הנשר הגדול”
אבל מה פתאום רבותינו,
לקחו את הרמב”ם וממש הפליאו לחבר מערכות וחידושים דווקא בדבריו ,
נכון שדבריו באו ללא המקורות, אבל עדיין הפליאו רבותינו לעשות ברמב”ם מה שלא הפליאו אפילו בדברי רבותינו הראשונים שלפניו?
וקראו לו ”מקור החכמה והדעת”
מה ראו על ככה הרי זה לא בא סתם יואילו נא להחכימנו בעניין.
איך שידוע לי הרמב"ם בכונה כתב בדבריו סתירות בכדי שידייקו בדבריו [כך שמעתי אין לי מקור מדויק]

חוץ מזה שאין שום סברא שבדברי הרי"ף רא"ש תדייק ובדברי הרמב"ם וטוש"ע לא, גם הם היו ספרי הלכה.
עיון בתשובות הרמב"ם, ובכתבי רבותיו (הר"י מיגש, הרי"ף, ולמעלה בקודש חכמי קירואן והגאונים) שם המקורות לרבים מחידושיו, מוכיח בעליל שהרמב"ם עצמו לא סבר כן.
 
עדיין יש יחס לכל דבר
ומה לעשות שרבי חיים היה מקובל בדורו, אצל הגדולים והזקנים, ומי לנו גדול כהחפץ חיים שגם היה גדול ממנו ב14 שנים והתייחס לרבי חיים אחרת מכולם ועובדה שכבר בועידת פטרבורג בהיותו כבן 57 מול האור שמח שהיה גדול ממנו בעשר שנים ומול רבי דוד קרלינר שהיה גדול ממנו ב25 שנים אמר את דעתו ברמה וחרדו ממנו הכל ראו בו כאוטוריטה
ר' חיים היה מקובל בדורו כאדם גדול וענק, לא בנוגע לשיטה, וההוכחה הפשוטה לזה, שהחפץ חיים האור שמח ועוד רבים מאותו הדור לא דרכו בשיטתו.
 
ברור לכל אחד שהרמב''ם לא חשב על כל המהלכים של ר' חיים והאחרונים כשכתב את משנה תורה
מאידך, הרמב''ם דייק מאוד מאוד בלשונו, וכתב בסגנון שיוכלו לדייק בלשונו (כמו שהוא כותב בעצמו בהקדמה לספר המצוות)
וגם אם הרמב''ם לא חשב בהגיון של ר' חיים, ההגיון שבשיטת לימוד זו יש בו תועלת עצומה - להבין כיצד הסתכל הרמב''ם על הסוגיא.

כלומר, לכל אדם יש אינטואיציות - פירושו 'הרגשה' מסוימת, שהיא לא רגש ודמיון, אלא תהליך חשיבה בתת מודע של האדם ע''י נתונים מסוימים שגורם לו להרגיש/לחשוב על דבר מסוים בצורה מסוימת.

אנחנו מנסים להיכנס לראשו של הרמב''ם - ולהבין למה הוא פירש את הגמ' בצורה כזו, כלומר - איך הוא הסתכל על הדין האם זו סיבה או סימן, גברא או חפצא.
לכן, לומר שהרמב''ם לא חשב כמו ר' חיים, זה לא חידוש. ר' חיים עוזר לנו לנתח את הרמב''ם.
בדיוק כמו שרבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, הוא לא חשב על כל הקושיות שהקשו על זה הראשונים והאחרונים ועל התירוצים שלהם, והאמוראים לא חשבו על כל המו''מ שיש בתוספות, אלא המפרשים מפרשנים את צורת הלימוד וההסתכלות של קודמיהם.

אביי ורבא לא חשבו על כל המהלכים של הפנ''י ורע''א בסוגיא, ואעפ''כ האחרונים כתבו מהלכים בסוגיא, הכל כדי להבין את צורת החשיבה שהביאה לסוגיא כפי שהיא.

ולכן יש תועלת רבה ללמוד את הרמב''ם בעיון, בלי שום קשר האם הרמב''ם באמת חשב על זה - או לא. אנחנו רוצים להבין את הטקסט, ואת צורת ההסתכלות של הכותב כפי מה שיכולים.

המשנה תורה הוא לא 'גברא' אלא 'חפצא'.
 
ברור לכל אחד שהרמב''ם לא חשב על כל המהלכים של ר' חיים והאחרונים כשכתב את משנה תורה
מאידך, הרמב''ם דייק מאוד מאוד בלשונו, וכתב בסגנון שיוכלו לדייק בלשונו (כמו שהוא כותב בעצמו בהקדמה לספר המצוות)
וגם אם הרמב''ם לא חשב בהגיון של ר' חיים, ההגיון שבשיטת לימוד זו יש בו תועלת עצומה - להבין כיצד הסתכל הרמב''ם על הסוגיא.

כלומר, לכל אדם יש אינטואיציות - פירושו 'הרגשה' מסוימת, שהיא לא רגש ודמיון, אלא תהליך חשיבה בתת מודע של האדם ע''י נתונים מסוימים שגורם לו להרגיש/לחשוב על דבר מסוים בצורה מסוימת.

אנחנו מנסים להיכנס לראשו של הרמב''ם - ולהבין למה הוא פירש את הגמ' בצורה כזו, כלומר - איך הוא הסתכל על הדין האם זו סיבה או סימן, גברא או חפצא.
לכן, לומר שהרמב''ם לא חשב כמו ר' חיים, זה לא חידוש. ר' חיים עוזר לנו לנתח את הרמב''ם.
בדיוק כמו שרבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, הוא לא חשב על כל הקושיות שהקשו על זה הראשונים והאחרונים ועל התירוצים שלהם, והאמוראים לא חשבו על כל המו''מ שיש בתוספות, אלא המפרשים מפרשנים את צורת הלימוד וההסתכלות של קודמיהם.

אביי ורבא לא חשבו על כל המהלכים של הפנ''י ורע''א בסוגיא, ואעפ''כ האחרונים כתבו מהלכים בסוגיא, הכל כדי להבין את צורת החשיבה שהביאה לסוגיא כפי שהיא.

ולכן יש תועלת רבה ללמוד את הרמב''ם בעיון, בלי שום קשר האם הרמב''ם באמת חשב על זה - או לא. אנחנו רוצים להבין את הטקסט, ואת צורת ההסתכלות של הכותב כפי מה שיכולים.

המשנה תורה הוא לא 'גברא' אלא 'חפצא'.
לומד'ס עצמתי!!!
 
ר' חיים היה מקובל בדורו כאדם גדול וענק, לא בנוגע לשיטה, וההוכחה הפשוטה לזה, שהחפץ חיים האור שמח ועוד רבים מאותו הדור לא דרכו בשיטתו.
והעובדה היא שרוב ענקי הדור שאחר כך הלכו בשיטתו
 
רבותינו תפסו את המשנה תורה להרמב”ם לא רק כהלכות לבד,
אלא כשיטת לימוד שלמה בש”ס כמו שאומרים שלרמב”ם היה את הש”ס שלו
כל זה באמת ממש מפליא ”הנשר הגדול”
אבל מה פתאום רבותינו,
לקחו את הרמב”ם וממש הפליאו לחבר מערכות וחידושים דווקא בדבריו ,
נכון שדבריו באו ללא המקורות, אבל עדיין הפליאו רבותינו לעשות ברמב”ם מה שלא הפליאו אפילו בדברי רבותינו הראשונים שלפניו?
וקראו לו ”מקור החכמה והדעת”
מה ראו על ככה הרי זה לא בא סתם יואילו נא להחכימנו בעניין.
מה לעשות שבאמת הרמב"ם כתב דברים עמוקים ודברים קשים שגרמו לרבותינו להבין שמסתתר בכל א' מהלכותיו עומק רב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓