מאמרים חדשים
בס''ד חג שבועות: האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות
פתיחה
בניגוד לשאר החגים שבתורה, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הוא תלוי בספירת העומר - כאשר מסתיימת הספירה יש לחגוג את החג. כפי שראינו בעבר (אמור שנה ב'), לנקודה זו יש השלכה בשיטת הרב מליובאוויטש (שערי הלכה ומנהג ב, ריט), במקרה בו...
בגמ'. אמר רב קרן כעין שגנב, כפל ודו"ה כשעת העמדה בדין ... ת"ש שמינה והכחישה תשלומי כפל ודו"ה כעין שגנב, התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא.
(ראשית, צריך להתבונן במילות הגמ' ב"התם נמי", הרי לכאו' ב' ענינים נפרדים הם - אנא פטימנא ומה לי קטלא, ולפי הגרש"ש שמובא להלן מיושב...
למה התורה ניתנה על הר סיני?
הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן.
תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?!
אבל למה דוקא בימי הספירה?
העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה?
משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה?
התשובה לכל- גאוה!
הר סיני היה...
בס"ד
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז), בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים מנחה מהתבואה החדשה לה', בחג הפסח היו מקריבים מהתבואה החדשה של השעורים ובחג השבועות היו מקריבים...
חותם האמת בשינוי הדיבור: האם הותר שקר גמור?
חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא כי במצבים מסוימים הותר, ואף מצווה היא, לשנות מן האמת. אלא שכאן עלינו לשרטט את קו הגבול הדק, ולברר את הגדר המעשי שקבעו לנו רבותינו בהנהגת הדיבור: האם בשעת הצורך הופקרה...
וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו...
כמה דברים להלהיב הלבבות לקראת יום מתן תורתינו אשר לקטתי וביארתי בציצין ופרחים-
אמונה היהדות על האמונה, ומאמינים אנו באמונה שלימה כי התורה היא חיינו, לא ערך מוסף על החיים אלא הם בעצמם!
ננסה בשיטין לחדור אל השיתין, מעמקי הלב העקוב, לְחָיות את הדברים...
כלים המצופים במתכת
בגמרא מבואר שרק כלי מתכות צריכים טבילה, מפני שנלמד מדין כלי מדין – ששם כתוב כסף וזהב.
והגמרא מחדשת שגם כלי זכוכית חייבים בטבילה – מפני שאפשר להתיכם ככלי מתכות.
ויש לדון מה הדין בכלי חרס שמצופים במתכת, האם הם חייבים בטבילה.
ובגמרא עבודה זרה דף עה: איתא, וזה לשון הגמרא...
עצם ההתקרבות להר סיני היא בעלת משמעות
ידועה ומפורסמת שאלת העולם, על לשון הפייט (בהגדה של פסח):
ותמהו רבים מה היא המשמעות של ההתקרבות להר סיני בלא התורה, והרי לכאורה כל ההגעה להר סיני הייתה על מנת שתינתן לנו התורה, ובלעדיה אין שום משמעות לאותו המאורע, ואם כן מדוע יסד הפייט 'דיינו'?
והנה תירוצים...
כלים החייבים בטבילה
איתא בגמרא מסכת עבודה זרה דף עה: - וזה לשון הגמרא:
מבואר בגמרא כמה כללים לכלים החייבים בטבילה – ונבארם בקיצור, ואחר כך נפרט אחד אחד לפרטיו ודקדוקיו:
כלים לקוחים מגוי – בין חדשים ובין ישנים, והגמרא מוכיחה זאת מזה שהפסוק כותב זאת אחרי הליבון – שאז הם כמו כלים חדשים.
רק...
בס''ד פרשת במדבר: האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את שמות בני ישראל, ומספרת (א, יח) שכולם: ''התילדו על משפחותם לבית אבותם''. נחלקו הראשונים בביאור הפסוק: רש''י (שם, ד''ה ויתילדו) ביאר, שכוונת הפסוק שכל אחד מבני ישראל הביא את ספרי היוחסין שלו. הרמב''ן (שם)...
אינו מוגה כל הצורך, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן.
תהילים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים
אפשר להניח שיש אי־אלו אנשים שעוברים בעיניהם על מילות הפרק ומהמהמים תחת שפמפמם המקוצץ משהו כמו: "המ, משהו פה מוכר לי בטקסט הזה. זה קשור אולי לברכת המזון?". המשודרגים יותר אולי כן ידעו להצביע על מיקום המזמור...
אשמח לקבל כל הערה
פרק י״ט – פרה אדומה וטהרת טומאת מת
ציווי על הפרה האדומה (פסוקים א' – י"א)
ה' מצווה את משה ואהרן שעם ישראל יקנו מכספי מחצית השקל, פרה בת שלוש שנים, אדומה בשלמות, ללא מום, ושלא עלה עליה שום עול.
סגן הכהן גדול מוציא את הפרה אל מחוץ למחנה בצד מזרח,
אדם אחר שוחט את הפרה מול...
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ.
וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ.
וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...
מקור הדין
איתא בגמ' מסכת עבודה זרה דף עה: – וזה לשון הגמרא:
היינו שלומדים מהפסוקים לגבי השלל שלקחו ממדין, שכל כלי שלוקחים מבעלות גוי צריך טבילה.
טעם הדין
מבואר בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו, וזה לשון הירושלמי:
היינו שטעם הטבילה הוא להוציא את הכלים מטומאת העכו"ם, ולהכניסם...
נשתברו קולמוסים רבים על פולמוס התכלת שהתחדש בדורנו. ר"ש מאוסטרופליא כתב שהתכלת נגנז לאחר חורבן הבית ועתיד להתחדש בשנת ת"ר. דבריו מכל מקום אינן מובנים שהרי לכאורה אף שנים רבות אחר החורבן עדיין היה מצוי התכלת, ואף לא הוצע שום זיהוי בשנת ת"ר. אולם דברים אלו הציתו את רצונם של שלמים וכן רבים לתור אחר...