מאמרים חדשים

מבוא: שער השביעי – מהותו של יום הושענא רבה יום הושענא רבה, היום השביעי של חג הסוכות, עומד בתווך שבין ימי השמחה של חג האסיף לבין ימי הדין והרחמים של חודש תשרי. בעיני המון העם, נתפס יום זה כיום חיתום הדין, המשכו הישיר של יום הכיפורים, שבו נמסרים הפתקים ונחתם גזר דינו של האדם לשנה הבאה. מאידך גיסא...

בס''ד שמחת תורה: האם יש לסגור את ספר התורה בזמן הברכה פתיחה בפרשת פנחס כותבת התורה, שלאחר חג הסוכות יש לחגוג יום אחד נוסף הנקרא שמיני עצרת. מה טיבו של חג זה? מצד אחד, הוא נקרא 'שמיני', משמע שהוא המשך של חג הסוכות. מצד שני, הגמרא במסכת ראש השנה (ד ע''ב) כותבת שמדובר ברגל בפני עצמו, ולכן גם יש...

הגמ' מביאה את הברייתא שדיברה לגבי מקרה של ספק בכור שהישראל מוחזק בולד המסופק (שהרי הפרה הולידה את הולד ברשותו) ונוקט רב המנונא שאפי' שהישראל מוחזק עדיין אם הכהן יתקוף מיד הישראל לא יוציאו מידו ואילו רבה חלק עליו שאם תקפו כהן מוציאין מידו וצ"ב שורש פלוגתתם. וכדי לבאר את שורש פלוגתתם צריך להקדים...

מזמור לתודה – בין הנס הגלוי לחסד הנסתר דמיינו לעצמכם שאתם פוסעים בשעת בוקר מוקדמת, כוס קפה חמה בידכם, והעולם כמנהגו נוהג. הציפורים מצייצות, השמש עולה, והכול נראה רגיל לחלוטין. אך באותן שניות ממש, במרחק אלפי קילומטרים מכם, תלויים בין שמיים לארץ מאות בני אדם, כשהם אוחזים במשענות המושבים, פניהם...

מה משמעותו של החותם הנוסף בהושענא רבה, אחרי שכבר נחתמנו ביום הכיפורים? ומדוע דווקא הערבה, שאין בה טעם וריח, עומדת במרכזו של היום? המאמר מבאר כיצד הצימאון לישועת ה' בהושענא רבה מוביל אל השמחה בה' בשמיני עצרת. א. הושענא רבה – יום ערבה ויום החיתום הושענא רבה נקרא בדברי חז"ל "יום ערבה", על שם...

בגדר חיוב ישיבה בסוכה, ואיסור אכילה מחוץ לסוכה א} הנה בתורה המצוה הוא ''בסוכות תשבו שבעת ימים'', ובגמ' דכ''ח איתא ''ְּתָנוּ רַבָּנַן: ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ, מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים —...

נעוץ ברישא דפרשת ניצבים (וע' תוס' מגילה לא: ובטו"ר או"ח תכח תיז ועוד) "למען ספות הרוה את הצמאה" בסנהדרין עו: דרשוה על המחזיר אבידה לגוי, שעל זה הפסוק ממשיך לא יאבה ה' סלוח לו. ורש"י שם פירש, שזה מגלה כי אינו חפץ באמת לעשות רצון ה', כי בין כה מחזיר (ועד כמה עוון זה חמור, ע' בתוס' כתובות טו: ד"ה...