מאמרים חדשים
ביאור פרשת 'ויכולו' - מהות השבת לעומת ששת ימי בראשית
"ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות".
בפסוקים אלו יש להתבונן על כמה וכמה נקודות, אבל בהקדם אנסה...
פרק ראשון: הרקע, השאלות והמקורות
המחלוקת בין חסידים למתנגדים הותירה אחריה ספרים, איגרות, חרמות וסיפורים. כמה מהם מוכרים לכל מי שעסק בנושא, ואחרים נשארו בין דפי תשובות והקדמות. מתוך החומר הזה אפשר לפגוש את עמדותיהם של גדולי התורה, אך גם להיווכח עד כמה התמונה מורכבת.
לא כל ביקורת על מנהג חסידי...
האם היה הבדל בין האדם לבהמה קודם האכילה מעץ הדעת, וכיצד ייתכן שמעלתו הגדולה ביותר של האדם הגיעה דווקא על ידי חטא? המאמר מבאר את המשמעות העמוקה של חטא עץ הדעת, את השלכותיו עלינו ועל המציאות כולה, ואת העבודה הנדרשת מאיתנו לתיקונו.
א. שתי שאלות יסודיות בחטא עץ הדעת
כשעוסקים בסוגיה של חטא אדם...
תמיהות בדינא דחוץ
א) מתני' פב. "המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני ר"א מתיר וחכמים אוסרים" ומפרשי' בגמ' דתנא דמתני' נקט דבע"מ שלא תינשאי לפלוני לכו"ע שריא לעלמא ובחוץ מפלוני פליגי, וטעמא דר"א הוא דיליף מקראי דלא בעי' בגירושין דתיהיה מותרת לכל אדם, ורבנן לא דרשי' הכי.
ובגמ'...
הניגון האמיתי שבלב: על ערכו של אדם בעולמו
האם עצרנו פעם לחשוב מה באמת מגדיר את הערך שלנו? כיצד אנו מודדים את ההצלחה, את השווי ואת המעמד הפנימי שלנו בעיני עצמנו ובעיני הסובבים אותנו? בעולם תחרותי והישגי, שבו אנשים נמדדים לעיתים קרובות לפי השגים נראים לעין, לפי הספקים כמותיים, או לפי מידת ה'רעש...
כשמזכירים את סגירת ישיבת וולוזין, הסיפור מוכר לכאורה: השלטונות דרשו להכניס לימודי חול, הנצי"ב סירב, והישיבה נסגרה. אלא שככל שמתקרבים למקורות, מתברר שיש כאן פרשה רחבה יותר. היו דרישות ממשלתיות והיו ניסיונות לעמוד בהן; הייתה מסירות נפש על צורת הישיבה, ובשנותיה האחרונות היה גם משבר קשה בתוך בית...
בהפסקה כולם יוצאים לחצר, והוא נשאר ליד השולחן. כשמתחלקים לזוגות, הוא מחכה שמישהו יסכים ללמוד איתו. לפעמים לא מעליבים אותו ולא אומרים לו דבר. פשוט מתנהגים כאילו אינו שם.
חרם כיתתי אינו תמיד הכרזה מפורשת ש"אף אחד לא מדבר איתו". הוא יכול להתנהל בשקט: לא משתפים במשחק, לא מפנים מקום, מחליפים מבטים...
הסדר נגמר, אבל מה בעצם למדתי?
יש תחושה שמוכרת להרבה בחורי ישיבה. ישבת בסדר, פתחת גמרא, למדת עם החברותא, שאלת, התווכחת ואפילו מצאת סברה טובה. ובכל זאת, כשאתה סוגר את הגמרא, עולה שאלה קטנה ומטרידה: מה נשאר לי מכל זה?
אם מישהו ישאל אותך עכשיו מה למדת היום, תוכל לומר באיזה דף אתה אוחז. אולי גם...
![ביאור שיטת [סי' קפ"ח סק"ב] בעניין מת המשלח](/data/attachments/24/24202-bbbfecd2ca8663d5743f52f030be28d2.jpg?hash=eDARPtVMo_)
גמ' גיטין כט: אמר רבה שליח בא"י עושה כמה שלוחין, אמר רב אשי אם מת ראשון בטלו כולן, אמר מר בר אשי הא דאבא דקטנותא היא, אילו מת בעל מידי מששא אית בהו, כולהו מכח מאן קאתו מכח דבעל קאתו, איתיה לבעל איתנהו לכולהו, ליתיה לבעל ליתנהו לכולהו.
וכתב רש"י (בד"ה 'בטלו כולן') דרב אשי ס"ל דכולהו מכח ראשון...
בגדרי איסור טבל, וגדר הפרשת תרו''מ
א} מצינו כמה שינוים בגדרי עשית תרומה, דבפשטות הוא עשיה של הפלאה כהקדש ונדר ומ''מ מצינו בזה כמה שינוים, חדא דמבואר בריש תרומות דבעי מיעוט דקטן אינו יכול לתרום[אף קודם שנדרו נדר], וביותר מבואר דבעי מיעוט שאין אחד יכול לתרום על חבירו ומבואר שם דהנידון הוא אף...
והנה האחרונים מיאנו בפירוש זה שהכרעה בממונות מבוססת על חזקה של בית המנוגע והא לך לשון הקונטרס הספיקות בכלל כ"א אות ו' וז"ל "דאפי' אי נימא דחזקת מ"ק היא חזקה המכרעת כדרך שמכרעת חזקה קמייתא בספק איסור חזק"מ לחוד בלי חזקת מ"ק ודאי חזקה שאינה מכרעת היא דלאו מקרא ילפינן לה ואין לה ענין לחזקה קמייתא...
א
השיטה הרווחת בראשונים דלא מהני מיגו להוציא.
ובאחרונים דייקו בדברי הגמ' בב"ק מו במקור לדינא דחזקה, דאי' התם "חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה למה לי למימר זה כלל גדול בדין אצטריך דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא - המוציא מחבירו עליו הראיה. אי נמי, לכי הא דאתמר"...
ביאור בדברי רש״י וה׳נועם אלימלך׳ בריש פרשת בראשית, לאור תורת החסידות:
איתא ברש״י ריש פרשת בראשית:
- בקדושת נועם אלימלך (ריש פרשת בראשית - דרוש ב') ביאר את כוונת רש״י על פי מאמר חז״ל ש*״שלושה מעידין זה על זה: הקב״ה, תורה וישראל״, שבריאת העולם נשענת על שני עדים המעידים על אחדותו של הבורא יתברך...
פרק א: במהות יום שמיני עצרת – פזר קש"ב, יחידות ודביקות העליונה
הנה במבואו של יום הקדוש והנורא, שמיני עצרת, עומדים אנו משתאים מול פלא מהותו של יום זה. לכל יום טוב מימי מקראי הקודש חזות משלו ומאורע היסטורי ורוחני המגדיר את עצמותו: בחג המצות – גאולת מצרים ויציאתנו מעבדות לחרות; בחג השבועות – זמן...
שמיני עצרת ושמחת תורה כרוכים אצלנו יחד, עד שכמעט אין אנו מבחינים ביניהם. אולם שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו מן התורה, ואילו השמחה על השלמת מחזור קריאת התורה ומנהגיה התגבשו במהלך הדורות. מהו החיבור בין השניים? מדוע דווקא היום שבו הקב"ה מבקש מאתנו "עכבו עמי עוד יום אחד", נעשה ליום של שמחה בתורה...