במעגל השנה
-
שבעא דנחמתא וט"ו באב
שבעא דנחמתא – על מה הנחמה? אחרי שעברנו את התקופה של בין המצרים, בהם קראנו על תלתא דפורענתא, כעת מתחיל סדרה של שבעה דנחמתא, אחרי האבל והחורבן מגיע הנחמה. וכאן הבן שואל, על מה הנחמה?, הן בית המקדש נותר חרב, בעיקר למתבאר בשבוע שעבר שהסיבה לצער על המקדש גם אחרי כ"כ הרבה שנים הוא כיוון שהדבר דומה לאבלות על החי, על קשר שלא נותק אלא רק נחלש, "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" אומר הכתוב, דומה כס"י...- עמך
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 313
- תודות: 7
- הערות: 2
-
ביטול וביעור חמץ
האם ביטול חמץ משום הפקר או סילוק??? >>> לגבי מה עשאו הכתוב ברשותו??? >>> איך מבטל את החמץ??? >>> שכח לבטל, האם יכול לבטל??? >>> האם מועיל ביטול במחשבה??? >>> האם בל יראה ובל מצא ניתק לעשה??? >>> האם צריך שיהיה לו חמץ לבערו???? >>> באיזה אופן צריך לבער חמץ??? >>> האם יכול לבער חמץ באשפה??? >>> חמץ ומצה – יצר טוב ויצר הרע. בשו"ת שיח יצחק (סימן רד) כתב בשם החק יעקב (תל, ג), שכשחל ערב פסח בשבת...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 864
- תודות: 3
- הערות: 2
-
בין הזמנים - מקור וטעם למנהג ימי "בין הזמנים"
המקור הקדום לימי הפגרא מקור נאמן וקדום, ואולי הישיבה הראשונה שמצינו בה סדר של "בין הזמנים", היא ישיבתו של רבא. כדאיתא במסכת ברכות (לה:), שביקש רבא מתלמידיו שלא יבואו ללמוד בישיבה בימי ניסן ובימי תשרי, אלא יעסקו אז במלאכת השדה, וזאת כדי שלא יהיו טרודים במזונותיהם בשאר ימי השנה ויוכלו לעסוק בתורה במנוחה. [ואף שאין מזה מקור גמור לימי בין הזמנים של זמננו, שאין נותנים אותם מאותו הטעם ממש, מכל מקום...- נהר מעדן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 259
- תודות: 10
- הערות: 5
-
עניין מלחמת יוון, והשפעת החנוכה.
מאי חנוכה דתנו רבנן וכו': ותמוה מדוע לא הוזכר או הוקבע הנס אף על הניצחון, ומדוע יש התייחסות רק למציאת הפך ונס השמן. ועוד יש להקשות והקושיא מפורסמת, מהו שכתבה הגמ' שם לשנה אחרת קבעום, מדוע לא באותה שנה כשנמצאים בתוך הנס קבעו אותו גם לשנה הבאה ומדוע חיכו עד שנה שאחרי. והתירוץ על שאלה ב' הוא שלא כל נס ראוי לקבוע אותו כחג לדורות, ורק נס שלשנה אחרת ראו החכמים שהשפעת הנס מתעורר גם באותה שנה, הבינו...- שלוות העמל
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 193
- תודות: 9
- הערות: 2
-
בגדר מצות משלוח מנות וביאור בחידוש הפסקי תשובה
בספר פסקי תשובה (סימן ק"מ) רצה לחדש דבשולח מנות לאדם חשוב, יצא האדם חשוב במצות שילוח מנות, כיון דנותן האדם חשוב למשלח המנות הנאה ע"י שמקבל המנות ממנו, וכדאיתא בפ"ק דקידושין דבאדם חשוב כשנותן לו שווה פרוטה הו"ל כאילו קיבל ממנו שו"פ, ומהני לקנות בקידושין, ואף דבמצות משלוח מנות בעי הנאה דאכילה ושתיה דוקא, מ"מ כיון דבא ע"י אכילה ושתיה שפיר דמי עיי"ש [1]. וכבר העירו עליו דאין הנידון דומה לראיה...- נדיב לב
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 299
- תודות: 14
- הערות: 5
-
הניח חנווני נרו מבחוץ - החנווני חייב, ר"י אומר - פטור, מי פטור?
מצינו במסכתא ב"ק כ"ב ע"א אתמר, רבי יוחנן אמר: אשו – משום חציו. וריש לקיש אמר: אשו – משום ממונו... תא שמע: גמל טעון פשתן ועבר ברשות הרבים; נכנסה פשתנו לתוך החנות (ודלקו), [ודלקה] בנרו של חנווני, והדליק את הבירה – בעל גמל חייב. הניח חנווני נרו מבחוץ – חנווני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור. וכתב רש"י בשבת דף כ"א ע"ב - בנר חנוכה פטור - חנוני שברשות פירסום מצוה הניחה שם: ולפי"ז יל"ע בדעת...- נחמן ל.
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 120
- תודות: 5
- הערות: 2
-
התיקון של שם ואור החנוכה - חלק ג'.
אחרי שהבנו היטב במאמר הקודם את הזיוף הגדול שמבצבץ מתחת לעדינותו הממכרת של "יפת" ואיך שכל מחשבותיו נתונות לדבר אחד, האדרת עצמו. רצונו אחד ויחיד, תיקון עצמו לצורך עצמו, הוא אינו רואה את המרחב המתוקן אלא את היחיד האציל. זה שחכמתו מרובה ממעשיו, וגאוותו שחקים. במאמר זה אנו נסקור את חלקו של "שם", שם שמביא לעולם את בשורת התיקון של הקב"ה], כל מהותו של שם היא ליצוק תוכן ליופי של יפת. יפת ראה רק את...- רבי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בענין מין המרור, חסה, חסה מרה, חזרת ועלי חזרת
נקודות ומ"מ בענין מין המרור בו יתברר דין החסה, החסה המרה, החזרת ועלי החזרת (הדברים מיוסדים על מאמרו של הרב י. לנדמן גליון קולמוס 143 פסח תשע"ו, ודברי הגרמ"מ קארפ בספרו הלכות פסח בפסח פי"ז, בתוספת מרובה) מיני המרור שבגמ' א. סוגית הגמ' פסחים ל"ט א', ה' מינים במשנה, חזרת תמכא חרחבינא עולשין ומרור, ובגמ' הביאו ברייתות המכשירות מינים נוספים וכן מיני בר של המינים שבמשנה. המינים חזרת תמכא...- אבא ביתך
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 469
- תודות: 5
- הערות: 5
-
חִלּוּל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְטֻמְאַת הַשְּׁמָנִים (פֶּרֶק שִׁשִּׁי)
ניקנור נשלח לטבוח בתושבי ירושלים ולהכניעה בכדי לממש את זממו הנתעב, להכניע את עם ישראל, ולאסור עליהם את קיום המצוות. בחר אנטיוכוס בשר צבאו, המשנה למלך 'ניקנור', ושלח אותו מעירו 'אנטוכיא' אל ירושלים עיר הקודש, בראשות צבא גדול. וכך נאמר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס י): בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד אַנְטִיוֹכָס הַמֶּלֶךְ שָׁלַח נִיקָנוֹר מִשְׁנֵהוּ בְּחַיִל גָּדוֹל וְעַם רַב וּבָא לִירוּשָׁלַיִם...- יוסף צ. הירשמן
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 183
- תודות: 8
- הערות: 2
-
מלחמת החושך באור - חלק א'
האם החשמונאים היו מתאבדים רח"ל? מה חשב נמרוד שהיה יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו? ואיך זה קשור למסירות נפש אמיתית? הנה אנחנו עומדים שוב לקראת הימים המאירים והכ"כ נפלאים – ימי החנוכה. וכמידי שנה לרבים מתעוררת המחשבה, האם החשמונאים שיצאו להלחם, חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים, טהורים נגד טמאים, צדיקים נגד רשעים, האם הם סמכו על הנס? והרי זה ודאי שהם ידעו שבדרך הטבע אין להם ולו את הסיכוי הקלוש...- שירת העשבים
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 247
- תודות: 8
- הערות: 4