במעגל השנה
-
באופן שאין בידו לפייס את חבירו האם מעכב - דיני סליחה
ב"ה במאמר הזה נדון: באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב כשלא בא לבקש סליחתו כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה מחילה במזיק בגרמא באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו בגלל אונס וכדומה והוא על פי מה שכתב המבי"ט (בית אלוקים שער התשובה פרק ב') לבאר עיקרה של תשובה וזת"ד... -
מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ?
מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ? רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ו: כשבודק החמץ בלילי ארבעה עשר או ביום ארבעה עשר או בתוך הרגל מברך קודם שיתחיל לבדוק ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ובודק ומחפש בכל המקומות שמכניסין להם חמץ כמו שבארנו. ואם בדק לאחר הרגל אינו מברך. ולכאורה קשה, מדוע נוסח הברכה הוא "על ביעור חמץ"? והלא כעת אינו מבער את החמץ... -
ענין חג הסכות ושמיני עצרת
בס"ד מצינו בתורה ב' שמות לחג הסכות, האחד חג הסכות, כלשון הפסוק; "שבעת ימים תחוג לי את חג הסכות, באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג), וכן מצינו במק"א; "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כג, לד). השני הוא חג האסיף, דכתיב (שמות כג, טז), "שלוש רגלים תחוג לי בשנה וכו' וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה". וצריך לבאר הקשר ביניהם, שזה ברור...- במחשבה תחילה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 181
- תודות: 6
- הערות: 5
-
גְּזֵרוֹת הַיְּוָנִים ע"פ כַּמָּה מְקוֹרוֹת (פֶּרֶק תְּשִׁיעִי)
גזירת שמד על לימוד התורה ברוב רשעותם גזרו היוונים איסור על לימוד התורה[1], וכשבטלה הגזירה תקנו חכמים לומר בחנוכה בברכת ההודאה: בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. הם עמדו על עם ישראל להשכיח מהם את התורה ח"ו, בכדי שישראל יעברו על...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 138
- תודות: 7
- הערות: 3
-
האם עבירות שבין אדם לחבירו מעכבת את תשובתו לפני המקום
שתי חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו, דעושה לחבירו וגם המרה פי אלקיו ית', על כן צריך לתשובה כאן", וכן משמע מלשון הרמב"ם שכתב בפ"א מהלכות... -
מתי פסקו תלמידי ר"ע למות? ומה השמחה ביום ל"ג בעומר
בשו"ע סי' תצ"ג סעיף ב' כתב הטעם שנוהגים באבלות בימים הללו עד ל"ג בעומר, משום שבאותו זמן 'פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות'. ומקור הדברים בגמ' יבמות סב: שמתו בימים הללו כל תלמידי ר"ע. וז"ל: "אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר... -
מַלְכֵי יָוָן פָּשְׁטוּ יָדָם בְּקָדְשֵׁי ה' (פֶּרֶק רְבִיעִי)
שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע דרכם של מלכי יָוָן היתה לרומם את קרנם של המשומדים, הם היהודים המתייוונים, שבימי צר ומצוק נטו אל יפי תרבותם של היוונים, ואותם קירבו היוונים והגדילו את כבודם, ואילו את שומרי התורה היו רודפים ומשפילים ככל יכולתם, וגוזרים עליהם גזירות קשות בכל עת, ומשתדלים לעקור מהם את התורה והמצוות. ביום שבעה עשר בתמוז גדלה צרתם של ישראל, כאשר פשטו היוונים את ידם בספר תורת...- יוסף צ. הירשמן
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 97
- תודות: 7
- סקירות: 1
-
חנוכה- כתבו לכם על קרן השור'...
"כתבו לכם על קרן השור" א."והארץ היתה תוהו ובהו זהו גלות מדי, וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" [בר"ר ב' ד', ויק"ר יג' ה'] כתוב כאן כי התואר "חושך" מתייחס למלכות יוון, וסיבת הדבר שדווקא יוון קיבלה תואר זה של "חושך" הינו מחמת כי "החשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם באומרם "כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוקי... -
![השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג](/data/attachments/10/10948-83c3fb8f9afa627d138414acd6f2ba3d.jpg?hash=Gvda58kMQ0)
השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג
שלום וברכה ראיתי רבים נבוכו בענין זה, מהיכן בא מנהג ה"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה, ואכתוב בקצרה את אשר העליתי במצודתי, הלא בספרותי. אע"פ שנראה הדבר כחידוש בעיני שומעי הדברים, ויראתי מדיברת רבים מגור מסובבים שידחו הדברים בקש, ויאמרו מעולם לא שמענו וראינו שמץ מנהם בלתי היום, אך מכל מקום לא אמנע האמת מהראויים לה, אלו המקיימים בעצמם "קבל האמת ממי שאמרו", ויודעים ש"אין לך דבר שאין לו מקום"...- יוסף צ. הירשמן
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 240
- תודות: 7
- הערות: 7
-
למקורו של ציון יום ל"ג בעומר - חלק א' - יום שמחה
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים. שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו. שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו. וזה החלי בע"ה. בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב: ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות. אמנם המאירי ביבמות שם מביא שקבלה בידיו מהגאונים שביום ל"ג לעומר פסקו מלמות, וז"ל: ובספר המנהיג (הלכות...
הנה יש לדון ולעורר במה שנתנו רבותינו לחג זה בשם "חנוכה" [עיי' שבת (כא:) "מאי חנוכה וכו'", ועוד], דבשונה מחגים ומועדים אחרים אשר מצינו בהם מפורשות לטעם קריאת שמם כדוגמת "סוכות" - על שם: "כי בסוכות הושבתי"; "פסח" - על שם: שפסח הקב"ה על בתי בנ"י; "שבועות" - על שם: "שבע שבתות תמימות תהיינה"; [ואף...
מאי חנוכה. הפילוספיה ותרבות אנוש לעומת תורת השם
תוכן הדברים
א. האנוש והמלאך.
ב. ההבדל בין תורת אמת לשכל.
ג. לא להתמכר להגיגים.
ד. גדרי המעשה.
ה. לא להתמכר לתחושה ומישוש.
בשם ד' קל עולם
א. האנוש והמלאך
ישנו אופי מסוים שהמעלות שלו הם ההגינות הנימוס והצדק, הסתכלות אנושית על החיים...
יוחנן בן מתתיהו הכהן קינא לכבוד ה'
נפילתו של ניקנור היתה בידי יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן גדול, שהצליח להיכנס בערמה אל בית המקדש ולהרגו שם בחשאי, ולאחר מכן יצא להילחם בגלוי בחייליו הרבים ולהבריחם.
וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס יב-כד):
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה אֶת...
ניקנור נשלח לטבוח בתושבי ירושלים ולהכניעה
בכדי לממש את זממו הנתעב, להכניע את עם ישראל, ולאסור עליהם את קיום המצוות. בחר אנטיוכוס בשר צבאו, המשנה למלך 'ניקנור', ושלח אותו מעירו 'אנטוכיא' אל ירושלים עיר הקודש, בראשות צבא גדול.
וכך נאמר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס י):
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה...
שלום וברכה
ראיתי רבים נבוכו בענין זה, מהיכן בא מנהג ה"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה, ואכתוב בקצרה את אשר העליתי במצודתי, הלא בספרותי.
אע"פ שנראה הדבר כחידוש בעיני שומעי הדברים, ויראתי מדיברת רבים מגור מסובבים שידחו הדברים בקש, ויאמרו מעולם לא שמענו וראינו שמץ מנהם בלתי היום, אך מכל מקום לא...
מלכותו של אנטיוכוס מלך הצפון
בימים ההם מת המלך 'אנטיוך' שמלך על החלק הצפוני של מלכות יָוָן, ובמקומו מלך בנו הרשע אנטיוכוס[1], שהיה מלך גדול ואדיר, כמו שכתבו עליו זקני בית שמאי וזקני בית הלל במגילת בית חשמונאי[2] (מגי' אנטיוכוס א-ד) בלשון ארמית.
וזה תרגום הדברים שם:
וַיְהִי בִּימֵי...
שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע
דרכם של מלכי יָוָן היתה לרומם את קרנם של המשומדים, הם היהודים המתייוונים, שבימי צר ומצוק נטו אל יפי תרבותם של היוונים, ואותם קירבו היוונים והגדילו את כבודם, ואילו את שומרי התורה היו רודפים ומשפילים ככל יכולתם, וגוזרים עליהם גזירות קשות בכל עת, ומשתדלים לעקור מהם...
מלחמות מלכי הנגב ומלכי הצפון
בתקופת מלכות יָוָן עברו על ישראל כמה תהפוכות, תחילה נשתעבדו למלך היווני שמלך במצרים, ואחריו נכבשה הארץ בידי מלך הצפון שהתגבר עליו, ולבסוף חזר נכדו של מלך מצרים הראשון ונלחם בו עד שניצחו, ושיעבד את בני ישראל תחתיו שנים רבות, ומלכותו נמשכה עד שנכבש על ידי אנטיוכוס מלך...
גזירותיו של גסקלגס הרשע
בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב.
וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט):
שֶׁבִּימֵי...
וצפיר העיזים הגדיל עצומיו
קורא הדורות מראש הראה לדניאל איש חמודות שעתיד לצאת מלך מיון שיילחם עם מלכות פרס ומדי וינצח אותם וימלוך תחתם. ודניאל היה אז בעיר הבירה של מלכות מדי, היא שושן הבירה, על יד מימי הנהר 'אוּלָי', ככתוב בספר דניאל (ח א-ח), ואז נראה לו המחזה הבא.
וזה לשון הכתובים שם...
הנה בגדר מצוות נר חנוכה יש לחקור מה עניינה, והנה פשוט שיש בה ענין לפרסם הנס. אך נראה דיש בזה עוד ענין לבד מפירסום הנס לאחרים כדמוכח משיטת התוס' דס"ל דלתירוץ הגמ' דברייתא דמשתשקע החמה וכו' אתי לשיעורא אפשר להדליק אף לאחר החצי שעה. ולכאורה הרי אין בזה פירסומי ניסא לפי שאין עוברים ושבים, ומוכח מזה...
עליית מלכות יָוָן לגדולה
בתחילת ימי בית המקדש השני הגיעה שעתם של עם בני יָוָן לעלות לגדולה, לכבוש את כל מדינות העולם תחת מלכותם, ולרדות בהם במשך שנים רבות, לגבות מהם מיסים שונים, ואף להשליט בהם את תרבותם – תרבות יָוָן.
הצורה בה שלטו היוונים על העמים הרבים הנתונים למרותם, היתה על ידי כך שמלכי...