הלכה ומנהג
מאמרים בעניני הלכה ומנהג
-
בדיני קביעות לסעודה, נפק"מ למעשה
קביעות רק בתחילת הסעודה ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א]. וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות מג.) לבאר דברי התוספתא בסדר הסיבה, שאורחין נכנסין ויושבין ע"ג ספסלין וכו' עד שיכנסו כולם שאז עלו... -
פתיחה להלכות מוקצה – חלק א'
פתיחה להלכות מוקצה – חלק א' ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת כשיחת החול, שנאמר ודבר דבר, ק"ו שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול כדי שלא יהא כיום חול...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 307
- תודות: 4
- הערות: 2
-
צפייה בסרטונים וצילומים שצולמו בשבת, כגון שחרור חטופים
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר: יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית; רבי יוחנן הסנדלר אומר: בשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד - לא יאכל עולמית לא לו ולא...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 429
- תודות: 7
- הערות: 5
-
האם יש צורך בכוונה לנטילת ידיים ולטבילה
בס''ד פרשות תזריע - מצורע: האם יש צורך בכוונה לנטילת ידיים ולטבילה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (יב, ד - ה), שיש הבדלים הלכתיים בין אשה היולדת זכר לבין אשה היולדת נקבה. בעוד שאשה היולדת זכר טמאה שבעה ימים, ואז יושבת על דם טוהר במשך שלושים ושלושה ימים, הרי שיולדת נקבה טמאה שבועיים, ואז יושבת על דם טוהר שישים וששה יום: ''וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 215
- תודות: 9
- הערות: 4
-
ורפא ירפא - רשות הרופא
האם יכול לרפא חולי הבא מהשמים??? >>> האם הוא מצוה או רשות??? >>> כשיש רופא טוב ממנו בעיר אחרת??? >>> רופא שהזיק בשוגג ובמזיד??? >>> מהו רופא אומן??? >>> טעה באבחון בדיקות האם חייב??? >>> איזה שכר מקבל הרופא??? >>> האם יכול להשתכר במכירת תרופות??? >>> אם הרופא חייב ללכת לחולה??? >>> טוב שברופאים לשבח או גנאי??? >>> תפילה ורפואה. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 630
- תודות: 4
- הערות: 3
-
האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן
בס''ד פרשות ויקהל - פקודי: האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן פתיחה בפרשת השבוע מסמיכה התורה את הציווי על השבת, לציווי על הקמת המשכן. מכך שהציווי על השבת קודם בפסוק, למדו חז''ל במכילתא (פרשת ויקהל), שבניית המשכן והמקדש אינה דוחה את השבת. לעומת זאת, בפרשת כי תשא (לב, יג) מובא ציווי על בניית המשכן לפני הציווי על השבת, אם כן מדוע נפסק שאין להקימו בשבת? המשך חכמה (ויקהל לה, ב) עמד על קושיה...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 409
- תודות: 11
- הערות: 3
-
בדין שירה בביהמ''ק ע''י כהנים במקום לווים
בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם בשלהם הם בשלכם במיתה, הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה. ופירש רש"י אתם בשלהם: הכהנים שנכנסו בעבודת...- האיש השרוי בשמחה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 304
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט'
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה' כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל: היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין. אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה. וכבר הרגיש בזה התרומת הדשן, וז"ל (שאלה י"ב): ועוד מקשה התרומת הדשן, וז"ל...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 219
- תודות: 3
- הערות: 2
-
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א'
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א' א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך נפסק בשו"ע סי' תקפ"ט סעי' ב'. ואע"פ שבכ"מ שמוזכר "חרש" היינו שאינו שומע ואינו מדבר מ"מ כאן שעיקר המצוה...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 302
- תודות: 4
- הערות: 2
-
נטילת ידיים לאכילה - זמן ברכתה
בעזהשי"ת בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה' זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה יסודי הדברים איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'. ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות אחרות אין לגעור במי שמברך אחר הטבילה כי לא חילקו בין טבילה לטבילה. ומוסיף שם בתוספות שהוא הדין בנטילת...- שמעון הגלילי
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 712
- תודות: 6
- הערות: 3
ברצוני לדון ולהעמיד גדר יחס ברכות המצוות למצוות עצמן, ואבאר קמעא:
חומר חיובם
א. בסוגיא בפסחים (ז:), ובפירוש יתר בתוספתא דברכות (פ"ו) מבואר שמחוייבים לברך על מצוה שאדם עושה. ותחילה וראש, יש לדון בעיקרה של ברכה זו, האם חיובה מן התורה, או שמא תקנת חכמים גרידא.
דלכאורה מפשטות דברי הספרי (פיסקא...
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א.
והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י...
מי הוא הקלף ומי הוא הדוכסוסטוס
תוכן הענינים
א. המחלוקת הקדומה בקלף ודוכסוסטוס.
ב. טמוני חול.
ג. שמות חלקי העור.
ד. איזה חלק בעור יותר שימושי.
ה. לשון הירושלמי בביאור קלף.
ו. סוגיא דנימא מחלחלא. (עיוני)
ז. עור עוף. (עיוני)
ח. האי קילפא דתפילין
ט. מזוזה על קלף משתמרת.
י. שרטוט.
יא. מה מתאים...
מנהג ישראל להוליך את התינוק בן שמונת הימים לברית המילה על ידי אנשים רבים, המכונים 'קוואטער'. בטעם מנהג זה כתב באוצר כל מנהגי ישרון (תרע"ו, עמ' ), שהוא משום שכבוד המצוה הוא שיעסקו בה אנשים רבים, ולכן גם בהבאת התינוק לברית מילה כבוד המצוה הוא שיעסקו בו אנשים רבים, כמנהג הקוואטר. ויש מהאחרונים...
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת".
ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש.
וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל.
הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן.
ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי...
האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'.
מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס
תוכן הענינים
א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים.
ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה.
ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה.
ד. הקושיות...
הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1]
יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים...
סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם?
תוכן הדברים
א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין.
ב. ממה היה עשוי הדיו הקדמון.
ג. בדין נתינת קנקנתום לדיו.
ד. פרטי דינים להלכה.
א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין
כתבי הקודש אין נכתבין אלא בדיו, וכדתנן במגילה פ"ב מ"ב- היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על...
ק"ש דאורייתא או דרבנן
האם מצות ק"ש דאורייתא או כולה דרבנן
מדברי הטוש"ע באו"ח סי' סז, מבואר דהוי דאורייתא, וכן הביא הב"י מהרמב"ם והרי"ף ומהרא"ש בפסקיו דהוי דאורייתא, ויש להעיר דהרא"ש בתשובה כלל ד אות כא, כתב דקריאת שמע דרבנן, וכ"כ תוס' במנחות מג: ד"ה ואיזו, וכן ראב"ן בהל' ק"ש בדרך השיר שורה שסא...
א} בגמ' ב"מ (דף ע"ב:) יש מחלוקת האם מותר לגבות משטר שיש בו ריבית:
והלכה כחכמים.
ב} יש מחלוקת ראשונים בהלוואה הנ"ל, על איזה סוג שטר מדובר,
שיטת רוב הראשונים:
רוב הראשונים (רש"י ותוס', וכן הרא"ש והמרדכי ועוד) סוברים, שמדובר בשטר, שמפורש בו סכום הקרן וסכום הריבית בנפרד,
ואם כן קשה, שהשטר אמור...
האם מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו מלא עולם או שניהם??? >>> האם מברכים על ברקים או על הרעמים??? >>> האם ברכת הברקים פעם אחת ביום או לאחר שהתפזרו העננים??? >>> מדוע זמן הברכה בתוך כדי דיבור??? >>> מה הברכה על הנהרות??? >>> מה החיוב בברכת השבח על מעשה בראשית שמתחדש???
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים...
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר:
יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...