הלכה ומנהג
מאמרים בעניני הלכה ומנהג
-
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"א
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"א 'האם תפילה בציבור גוברת על סמיכת גאולה לתפילה' הנה יש לדון, מה יהיה הדין אם אדם נכנס לבית הכנסת ומוצא שהציבור עומד להתחיל תפילת שמונה עשרה, ולא יהיה לו אחר כך מנין אחר, אבל הוא עדיין לא קרא שמע וממילא לא אמר ברכותיה ולא הזכיר גאולה. ועכשיו – אם יתפלל עם הציבור יפסיד סמיכת גאולה לתפילה. ואם יקרא שמע וברכותיה – יפסיד תפילה בציבור. ואם כן יש לעיין מה עדיף...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 654
- תודות: 3
- הערות: 4
-
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ג'
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ג' חמשה וששה טעמים לאיסור ישיבה בתוך ארבע אמות של המתפלל ט. מצינו כמה וכמה טעמים לבאר מדוע אסור לישב בתוך ד"א של מתפלל? א. רב האי גאון (בשבלי הלקט סימן כ"ה ובה"ג ברכות ד' כתבו שנראה כאפיקורס שזה עומד בתפלה וזה בטל. ב. הטור ביאר שנראה כאילו חבירו מקבל עליו עול מלכות שמים, והוא אינו מקבל, וביאר הפמ"ג דהיינו משום חשש חשד. ג. המאירי כתב שאסרו לישב כדי...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 595
- תודות: 2
- הערות: 4
-
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג' יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח תפילין של יד ומפסיק בשיחה ואז חייב לברר עוד הפעם על של ראש, והמברך לבטלה עובר על לא תשא מדרבנן, אבל...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 464
- תודות: 3
- הערות: 3
-
הציניות של הריבית: עולם שבו העני משלם על היותו עני
הנורמה הבסיסית המקובלת בכל העולם, שבכל סיטואציה שאדם או חברה נזקקים להלוואה, עליהם לשלם ריבית - תשלום שנתי/חודשי/יומי, על כל רגע ורגע שהכסף נמצא אצלו למלווה. ואילו בתורתנו הקדושה הדבר נאסר באיסור חמור כמה פעמים. דברים חמורים מאוד נאמרו על המלווה בריבית, כאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל, נכסיו מתמוטטים, אינו קם לתחיית המתים, ועוד דברים. השאלה הנשאלת בכל בית מדרש שלומדים בו ריבית - מה...- מבקש האמת
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 131
- תודות: 10
- הערות: 3
-
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק ב'
ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב. כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר אכילתו יחזור לאכול המין הראשון, ע"כ. עוד כתב הט"ז דגם שאנו מעדיפים לכתחילה כדברי היש אומרים בשו"ע דגם...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 237
- תודות: 4
- הערות: 2
-
איסור ראיית נשים חלק א'
מפתח עניינים חלק א-ב איסור ראיית נשים איסור קריבה לעריות איסור 'ונשמרת מכל דבר רע' איסור 'ולא יראה בך ערות דבר' איסור 'ולא תתורו' החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא פריצות ראיית פנויה מקומות שמורגלים בהם בגילוי שייט בקייאקים במקום מעורב סיכום מצוי הדבר להקלע למקום שבו שומעים נשים שרות, וידועים דברי הגמ' (ברכות כ"ד.) 'אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ... -
האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי
בס"ד פרשות בהר בחוקתי: האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, שכאשר אדם מוכר מוצר לעמיתו, אין לו להונות אותו במחיר: ''וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו''. כפי שראינו בעבר (בהר שנה ו'), הגמרא במסכת בבא מציעא (נ ע''א) כותבת, שאונאה נחשבת כזו רק אם המוצר נמכר בשישית יותר ממחירו בשוק (שכן...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 259
- תודות: 5
- הערות: 3
-
האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות
בס''ד חג שבועות: האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות פתיחה בניגוד לשאר החגים שבתורה, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הוא תלוי בספירת העומר - כאשר מסתיימת הספירה יש לחגוג את החג. כפי שראינו בעבר (אמור שנה ב'), לנקודה זו יש השלכה בשיטת הרב מליובאוויטש (שערי הלכה ומנהג ב, ריט), במקרה בו אדם עבר באמצעות טיסה את 'קו התאריך', והגיע למקום בו סופרים כבר את היום הבא. להבנתו, הספירה היא פרטית...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 262
- תודות: 4
- הערות: 2
-
מדבר שקר תרחק, תמיד ?! (חלק א) - המקורות
בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה" מבוא: ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא בעצם המעשה. אולם בעוון שקר, מצינו שינוי השם והלשון, שנאמר: "מדבר שקר תרחק". לשון "הרחקה" זו, המופיעה...- התורה
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 15
- הערות: 2
-
הלכה לתשב"ר - ד
~ דיני ברכת הנהנין ~ איתא בגמ' (ברכות ל"ה) "כל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים". ועוד שם: "כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה". ועוד שם: "ת"ר אסור לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה, וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל, מאי תקנתיה (מעיקרא) ילך אצל חכם וילמדנו ברכות כדי שלא יבוא לידי מעילה". ובגמ' ב"ק "האי מאן דבעי למהוי חסידא...- שירת העשבים
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 214
- תודות: 7
- הערות: 2
סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם?
תוכן הדברים
א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין.
ב. ממה היה עשוי הדיו הקדמון.
ג. בדין נתינת קנקנתום לדיו.
ד. פרטי דינים להלכה.
א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין
כתבי הקודש אין נכתבין אלא בדיו, וכדתנן במגילה פ"ב מ"ב- היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על...
ק"ש דאורייתא או דרבנן
האם מצות ק"ש דאורייתא או כולה דרבנן
מדברי הטוש"ע באו"ח סי' סז, מבואר דהוי דאורייתא, וכן הביא הב"י מהרמב"ם והרי"ף ומהרא"ש בפסקיו דהוי דאורייתא, ויש להעיר דהרא"ש בתשובה כלל ד אות כא, כתב דקריאת שמע דרבנן, וכ"כ תוס' במנחות מג: ד"ה ואיזו, וכן ראב"ן בהל' ק"ש בדרך השיר שורה שסא...
א} בגמ' ב"מ (דף ע"ב:) יש מחלוקת האם מותר לגבות משטר שיש בו ריבית:
והלכה כחכמים.
ב} יש מחלוקת ראשונים בהלוואה הנ"ל, על איזה סוג שטר מדובר,
שיטת רוב הראשונים:
רוב הראשונים (רש"י ותוס', וכן הרא"ש והמרדכי ועוד) סוברים, שמדובר בשטר, שמפורש בו סכום הקרן וסכום הריבית בנפרד,
ואם כן קשה, שהשטר אמור...
האם מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו מלא עולם או שניהם??? >>> האם מברכים על ברקים או על הרעמים??? >>> האם ברכת הברקים פעם אחת ביום או לאחר שהתפזרו העננים??? >>> מדוע זמן הברכה בתוך כדי דיבור??? >>> מה הברכה על הנהרות??? >>> מה החיוב בברכת השבח על מעשה בראשית שמתחדש???
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים...
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר:
יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...
מעשה באישה שלשה עיסה במי בצים בלא תערובת מים, ובזמן האפיה תפחה העיסה וגדלה עד מאוד, וכשנשאלה האשה אם נטלה ממנה חלה, השיבה ואמרה שלא היה בה שיעור חלה קודם לכן.
ושאל השואל מפני מה לא תתחייב העיסה בחלה לפי שעכשיו יש כאן חררה גדולה כפלים מחררה הנעשית מחמשת רבעים קמח, והרי יש כאן שיעור לחיוב חלה...
האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1]
בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...
רב-קו בהלכה
המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס"
הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול.
הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר"
כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל.
הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג'
יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו?
א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש...