סוגיות בש"ס
-
ביאור סוגית קדשים קלים ממון בעלים או לאו
בסוגיא דקדשים קלים ממון בעלים [בבא קמא י''ב ע''ב] פלוג' ריה''ג ורבנן בדין קק''ל ומבאר דאין כאן פלוג' בגוף הבעלות אלא בזכויות הממון מבואר בסוגין פלוג' ר''י ורבנן האם קדשים קלים יש בהם דין ממון בעלים אם לאו ונפק''מ לשבועת הפיקדון או לנזיקין[אם הוזקו] דאם ממון בעלים הם שפיר חשיב רעהו. והנה גם קדשי קדשים נחשבים בבעלות המקדיש וכדאיתא לקמן דל''ח מכירה לדין ד' וה' אם הקדישו גנב לקרבן...- אברך קלאסי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 520
- תודות: 7
- הערות: 5
-
זה נהנה וזה לא חסר (ב"ק כ)
ב"ה זה נהנה וזה לא חסר ביאור הפטור בזנול"ח, והמחייב כשחסר שיטת הפנ"י – החסרון כמסיר טענת "כופין על מדת סדום" ביאור הקה"י ביאורו של הגר"ח מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר שחרוריתא דאשייתא היתר הנאה לכתחילה בזנוזל"ח הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת סיכום בגמ' כ. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך להעלות לו שכר או אין צריך? היכי דמי? אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר, זה לא נהנה וזה...- מרכז
- 33 דקות זמן קריאה
- צפיות: 397
- תודות: 6
- הערות: 3
-
![בדיני פטורא דהקדש והפקר בחלה ומעשר [ריש חלה]](/data/attachments/16/16909-805db873d45f5497e10fe076fdaed851.jpg?hash=076U4idiR-)
בדיני פטורא דהקדש והפקר בחלה ומעשר [ריש חלה]
א] הנה לגבי הפקר עיקרי הדינים הם שההפקר פוטר בתרו''מ כל שהיה ברשות הפקר בין שליש למירוח, דהינו שאם זכה בו קודם מירוח ואז מירחו אינו חיב במעשרות אע''פ שבזמן המירוח היה ברשות הקדש, דין הפטור במעשרות מבואר במעשרות פ''א מ''א[ובפיאה פ''א משנה ו', ובריש תרומות בפ''א מש''ה], ובירושלמי במעשרות שם מבואר שיש ב' מקורות לפטור הפקר מדגנך ולא הפקר ומובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה יצא הפקר שיש לו חלק ונחלה...- אברך קלאסי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 176
- תודות: 7
- הערות: 6
-
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - ד'
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - ד' ט. עוד סברא בהא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה הגר"א גניחובסקי זצ"ל בספרו בני ראם (סי' כ"ג) חקר מה הדין כשיש לפניו ב' מצוות עשה לעשות, אך מצוה אחת מתקיימת ע"י דחית לאו, ומצוה אחת מתקיימת בלא שום דחיית לאו, האם יש עדיפות לקיים המצוה שאין בה דחיית לאו על פני מצוה שיש בה דחיית לאו, או לא. ועוד עי' בספר נהור שרגא ביבמות (כ' ע"א) מה שכתב בזה. ומסיק הבני ראם...- אברך מישיבת מיר
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 145
- תודות: 9
- הערות: 3
-
קנין קידושין חלק א'
א. במתני' ריש קידושין האשה נקנית בכסף שטר וביאה, והנה דבר פשוט הוא דאין קנין הבעל באשתו קנין ממון כקנית שדה ובית, וד״ז מוכרח מהא דילפינן לקמן מיניה (ד,ב) מהא דכתיב 'כי יקח' ולא כי תלקח דהיכא דיהבה איהי לדידיה דמים וקדשתו לא הוו קידושין, וכתב עלה רש״י דבאמת מסברא היה שייך שהיא תתן המעות כיון דכסף עביד אישות ומה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה, וזה פשוט דאם היה קנין זה קנין ממון כשדה ובית אין לדמות...- מנורה בדרום
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 3K
- תודות: 5
- הערות: 4
-
גדרים ויסודות בקנין חצר
מתפרסם לע"נ הבה"ח יששכר דב ז"ל בן יבדלחט"א ר'שלמה, ולישועת אברהם ישעיהו בן שושנה בקרוב ממש. א. ב"מ דף י,ב תניא "אם המצא תמצא בידו, אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין ת"ל המצא תמצא מכל מקום", וזהו לעניין גניבה דחצרו כידו, עוד איתא שם לעניין גט "תניא ידה, אין לי אלא ידה גגה חצרה קרפיפה מנין ת"ל ונתן מכל מקום", ומבואר בזה דקנין חצר הוא מן התורה אמנם הני קראי כתיבי רק בגירושין וגניבה, ויש לעיין...- מנורה בדרום
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 358
- תודות: 7
- הערות: 4
-
רובא וחזקה ברובא דליתא קמן ואיתא קמן
רובא וחזקה מי עדיף תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא אתי שפיר הכא." ע"כ. ומקושית תוס' נראה דהבין דיש סברא שאזלינן בתר רוב, וסברת חזקה היא סברא...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 9
- הערות: 11
-
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב תוכן : פתיחה ביאור נוסף בשורש המחלוקת נפקא מינה א' בין ביאורי הסוגיה - מחלוקת המפרשים באומדנא דמוכח הבנת גילוי הדעת במעשה שבגמ' נפקא מינה נוספת בין הדרכים האמורות - מחלוקת התוס' והרשב"א ביאור בדברי רש"י לאור האמור (פה עד למטה צריך להיות ריק – לא יודע איך עושים את זה... דברי התוס' רי"ד בביאור שורש המחלוקת ----------------------------------------- – ביאור דברי...- מרכז
- 27 דקות זמן קריאה
- צפיות: 500
- תודות: 5
- הערות: 4
-
מאילו שבטים יצאה הוראה
אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר (יומא כו.). ולכא' ק"ק מבראשית (מו, כח) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה וכ' רש"י, "מדרש אגדה להורות לפניו - לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" ע"כ. והכא משמע שמיהודה יצא הוראה? וי"ל (ביהודה) שכלפי הוראות שלפני מ"ת שפיר דמי. ויש מקום לתרץ ע"פ הגמ' התם גופא, שיש הבדל בין אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, לבין הוראה. ועוד...- יש קונה עולמו
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 300
- תודות: 12
- הערות: 4
-
השבחת נכסים בירושה במצב תפוה"ב לעומת יורד
השבחת נכסים בירושה במצב תפוה"ב לעומת יורד ב"ב קמ"ג ע"ב במשנה מובא הדין של השבחת נכסים ע"י האחים הגדולים שזה תלוי האם שבחו ע"י האחים או ששבחו מאליהן. לכאו' בפשוטו היה מקום להבין שהחילוק הוא במקרה שהיה פעולה של האחים או לא. אך עי' ברשב"ם שהבין שהחילוק הוא האם השביחו מהכסף של הנכסים (שלפני החלוקה שייכים לתפוה"ב) או מכספם שלהם ובזה יש להם רווח אבל מכסף תפוה"ב השבח לאמצע. וכן נראה מהמשך השקו"ט...- זוזיא
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 186
- תודות: 6
- הערות: 2
ב"ק ב' ע"א
א) מתני'...הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם כו'...
והנה יש לחקור האם 'שמירתן עליך' הוא חלק מהמלמד שבצד השווה או שהוא נלמד מהצד השווה, כלומר האם החיוב שמירה שיש בכל המזיקין הוא לאחר שכתבה התורה כל המזיקין וחיוביהם ומזה ילפינן לחיוב שמירה, או דהחיוב שמירה...
![סוגיא דהגעת זמן [ריש כתובות]](/data/attachments/21/21926-79a0fad7a4b67257219639d042481a77.jpg?hash=076U4idiR-)
בדין הגעת זמן ובביאור הספיקות
א
הנה בראשית הסוגיא יל''ע בעיקר גדר חיוב המזונות קודם הנישואין ובדברי רבותינו מצינו בזה ב' חקירות [עיין בדברי הברכ''ש ובחידושי הגר''ר ועיין באו''ש פ''י מאישות] חדא, אם החיוב הכא הוא כאותו חיוב דאישות אע''פ שעוד לא הגיע זמן הנישואין או דהוא חיוב חדש ועוד יש לחקור...
ביסוד חיוב טוען טענת גנב
מבאר כמה דרכים מדוע בעי' לחידוש התורה של טוען טענת גנב ובלא זה אינו גנב/ מבאר מהו גדר חיובו כיון שטען טענת גנב/ מביא ד' ראיות שגדר חיובו הוא תלוי בדין השמירה ומבאר הענין
א) יסוד חיובו של טוען טענת גנב דחייב בכפל איתא בגמ' בב"ק סג: והתם דריש לה מקרא וכן דריש מקרא דהיינו...
בורר - גדרי המלאכה
הצעת הסוגיא
ת"ר היו לפניו ב' מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב מיתה וברש"י היו לפניו מיני אוכלים ולא גרסינן שני ובתוס' היו לפניו ב' מיני אוכלים גרסינן וכן פי' ר"ח דבאוכל מתוך אוכל שיייכא ברירה שבורר אותו שאינו חפץ לאוכל מתוך אותו שחפץ לאכול דאותו...
הנה בסימן הקודם ביארנו שהצורך להגיע בשומרים לקנין ברשותו הוא מחמת שכדי שיהיה חיוב להעמיד את הממון לבעליו צריך לקיחה שרק לקיחה מחייבת החזרה ונראה להוסיף בזה עומק בהקדם הגמ' בב"ק דף ד' ע"ב שמונה רשימה של כ"ד אבות נזיקין ומונה בתוכם את ש"ח ש"ש שוכר ושואל וצ"ב מה השייכות של ארבעתן לפרשיות אבות...
ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג]
א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם...
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה
הצעת הסוגיא
שבת דף ד. פשט העני את ידו, ומק' בגמ' אמאי חייב והרי בעי עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא, אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' וכו',
והא דבעי מקום ד' פליגי ר"ת ור"י, דר"ת ס"ל דטעמא דאין רגילות להניח חפצים בפחות מד', ור"י ס"ל דכתיב אל יצא...
כמה עניינים בקנייני שטר שיש בזה פחות ידע, בס"ד. [קצת חסר, ואשמח להוספות]
א. בבא בתרא עה,ב ר' נתן אומר ספינה ואותיות נקנות במסירה ובשטר, ומק' בגמ' שטר לספינה למה לי הא מטלטלין הוי, וביארו שם הר"ן והריטב"א דכוונת הגמ' להקשות דלא שייך שטר במטלטלין ורק בקרקעות ובעבדים דאפשר לסיים מקום הקרקע ושמו של...
המשנה אומרת השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה (שהרי שוכר פטור מאונסים) והשואל ישלם לשוכר (שהרי שואל חייב באונסים) אמר רבי יוסי כיצד עושה הלה סחורה בפרתו של חבירו אלא תחזור פרה לבעלים הראשונים (והיינו שהשואל ישלם לבעלים)
ובהקדם דברי רבנן ור"י צריך להקדים את מהותו...
איתא בגמרא חולין (צז.): ההוא כחוש הוה רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבה הוה ושריא רבין בר רב אדא אמר כילכית באילפס הוה ואתו שיילוה לרבי יוחנן ואמר להו ליטעמיה קפילא ארמאה וכו', ע"כ. ופי' רש"י, ליטעמיה קפילא. נחתום עובד כוכבים ואשמועינן דמותר לסמוך עליו לפי תומו ולא יודיעוהו שצריכין לו לדבר איסור...
חנ"נ במשהו
מוקדש ללומדי דף היומי בעיון
חולין דף ק.
דרש רבה בר בר חנה חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות, אוקי רב אמורא עליה ודרש, כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולם מפני שהוא מינה.
פלוגתת התוס' והרמב"ן אי איסור משהו עושה חנ"נ...
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה
סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא
יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני...