סוגיות בש"ס
-
זה נהנה וזה לא חסר (ב"ק כ)
ב"ה זה נהנה וזה לא חסר ביאור הפטור בזנול"ח, והמחייב כשחסר שיטת הפנ"י – החסרון כמסיר טענת "כופין על מדת סדום" ביאור הקה"י ביאורו של הגר"ח מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר שחרוריתא דאשייתא היתר הנאה לכתחילה בזנוזל"ח הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת סיכום בגמ' כ. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך להעלות לו שכר או אין צריך? היכי דמי? אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר, זה לא נהנה וזה...- מרכז
- 33 דקות זמן קריאה
- צפיות: 406
- תודות: 6
- הערות: 3
-
אחשביה - השיעור לחשיבות
תורת חשיבות שייכת בכו''כ הלכות. אחשביה, היינו שבדין מדיני תורה תהיה חשיבות לדבר ותועיל חשיבותו לחיוב או לפטור או לחלות אחרת. והנה יל''ע בדין אחשביה האם משפיע לדין אחר מדיני תורה ואם זהו בכל עניין או דווקא בדינים שנתפרש בהם האיסור. והנה בזה יש להעתיק הדינים שבהם דנו מחשיבות בדין אחד לדינים אחרים ולדון בהם גופא, מפני מה ראו חשיבותם בדין האחר. תחילה יש להביא כמה מדינים שהצריכו בהם חשיבות בש''ס...- מחכה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 337
- תודות: 4
- הערות: 3
-
בגדר תביעת קא פסקת לחיותי
בדין דקא פסקת לחיותי א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן מבוי יכול לעכב לבן מבוי אחר ולאותו מבוי ועוד דנה הגמ' ביום שוק וכו' ב. ובב"י קנ"ו הוכיח מהא דבת"ח...- מחזה אברהם
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 702
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק ב'
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק ב' אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן התוספות (זבחים דף טז עמוד ב ד"ה הגה"ה) כתבו להסתפק לדון אם איסור ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא או מדררבנן[1]. והנה רש"י בסנהדרין (דף קא עמוד ב ד"ה גמירי) כתב "גמירי דאין ישיבה – הלכה למשה מסיני ולא מקרא", והובא בכסף משנה (הלכות סנהדרין פרק יד הלכה יב). אמנם ביומא (דף כה עמוד א ודף סט עמוד ב ד"ה אין) כתב רש"י שלומדים זאת...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 284
- תודות: 3
- הערות: 2
-
בדין הזמה בשטר
בבעה"מ (כתובות ט' ע"א מדה"ר) כתב: בעידי קיום הקרובים לעדי השטר – השטר כשר, לפי שפסול הקרובים הוא מדין "עדות שאי אתה יכול להזימה". שהרי הקרובים לא יזימו קרוביהם, וכן הדיינים לא יקבלו עדות הזמה על קרוביהם, והכא לא שייך לפי שאין הזמה בשטר. וז"ל: "ועוד אין הזמה לעולם לשלם ממון אלא בעדות על פה". עכ"ל. ע"ש. והדברים צריכים ביאור. והנה, הר"ן כשהעתיק דברי הרז"ה כתב (י"ב ע"ב מדה"ר) והוסיף: לפי שעדים...- מבקש תורה
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 489
- תודות: 8
- הערות: 3
-
בסוגיא גיררה חולדה, ובסברת אין לדבר סוף
בסוגייא גיררה חולדה, ובסברת אין לדבר סוף בדברי המהרש"א פסחים ט. משנה אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף: ובגמרא מדיק' טעמא דלא חזינא דשקל הא חזינא דשקל חיישינן ובעי בדיקה ואמאי נימא אכלתיה וכו'. והעיר המהרש"א שם (ד"ה גמ' טעמא דלא חזינא) וז"ל ואגופא דמתני' בלא חזינא דשקל דקתני ביה טעמא דא"כ אין לדבר סוף לא קשיא ליה בלאו האי טעמא נמי לא...- נדיב לב
- מעודכן:
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 705
- תודות: 3
- הערות: 3
-
בגדר חיוב בור, וביאור עניין עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו
בעזהשי"ת א. כתיב בקרא פרשת משפטים [כ"א, ל"ג ל"ד] "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" ע"כ, ומהא ילפינן פרשת בור בכלל חיובי הנזיקין דנתחייב בהם האדם, והטעם דהוצרכנו לחיוב התורה פרטי על בור ולא סגי בשאר חיובי הנזיקין, אמרינן במתני' דמה לכל הני דדרכם לילך ולהזיק משא"כ בבור דאין דרכו לילך ולהזיק, ולכך הוצרכנו לחיוב התורה...- יראת ה' היא חכמה
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 289
- תודות: 6
- הערות: 2
-
גדר סיבת היותו של השור למועד, ובטעם חזקת ג"ש להולכי אושא.
חזקת ג"ש להולכי אושא. והילפותא משור המועד אמר רב יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה שהיא ג"ש, משור המועד מה שור המועד כיון דנגח ג"נ נפק לי' מחזקת תם וקם לי' בחזקת מועד ה"נ כיון דאכלה תלת שנין נפק לה מרשות מוכר וקיימא לה ברשות לוקח, אי מה שור המועד עד נגיחה רביעית לא מחייב ה"נ עד שנה רביעית לא קיימא ברשותיה, הכי השתא התם מכי נגח שלש נגיחות הוי מועד ואידך כי לא נגח מאי לשלם הכא...- מרגניתא טבא
- 30 דקות זמן קריאה
- צפיות: 549
- תודות: 8
- הערות: 4
-
מהות הקניין בקידושין
ב"ה הקניין בקידושין כתב הרמב"ם בריש הל' אישות: "קודם מתן תורה הי' אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהי' לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואח"כ תהי' לו לאשה שנאמר כי יקח איש אשה ובא אלי'". והק' בלקו"ש חל"ט ". . לכאורה צ"ע, למה הקדים הרמב"ם כאן תיאור גדר האישות שקודם מ"ת, ולא התחיל בדין...- מחכה
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 820
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בגדר דנאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר - א'
א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו: ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס פתיחה הסוגיות דפשא"ס: מצינו במסכת כתובות ג' סוגיות שנאמנותם היא מכח נאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר. א. (דף טו ע"ב)...- י"ג מידות
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 7
- הערות: 2
א. בש"ס מבואר בכמה דוכתי דבכל גניבה וגזילה בעינן מעשה קנין ובלאו הכי לא חשיב מעשה גניבה, דהנה בכתובות (לא,א) תניא הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור סקילה, היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא פטור שהרי איסור שבת וגניבה באין כאחד, והק' בגמ' ודאפקיה להיכא אי דאפקי לרשות הרבים איסור...
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן.
משנה ותלמוד
איזהו ע"ה וכו', אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח הרי זה ע"ה, א"ר הונא הלכה כאחרים. רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרי ספרא והלכתא וכו', שאני רמב"ת דמשמע להו לרבנן וכו', ל"א דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו...
בס"ד
ראשי פרקים
שינוי קונה
גדרו ומהותו של קניין שינוי
א. דרך הנתיבות והקו"ש
דברי הנתיבות והקשיים בהם
הקשיים בדרכם הכללית של הנתיבות והקו"ש
הסוגיה בסהנדרין ע"ב.
ב. דרך הר"ש איגר
ג. דרך הרש"ש והחת"ס
הקשיים בדרך זו
ביאור הרב זצ"ל לגמ' בסנהדרין והקשיים בו
ד. ביאור חדש בקניין שינוי...
בגדר החיוב בפותח בית הצוואר בשבת
מכות ג: "הפותח בית הצוואר בשבת חייב חטאת מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למגופת החבית..."
רש"י כותב {וכן כתב רש"י בשבת מח:} שהפותח בית הצוואר חיב משום מתקן כלי-מכה בפטיש, והגמ' שואלת ממגופת החבית מדוע פטור שיתחייב מדין מכה בפטיש.
הרמב"ם (פרק י' מהל' שבת הל"י)...
א. גמ' מכות ב: רמז לעדים זוממין שלוקין מה"ת מנין דכתיב "והצדיקו את הצדיק כו' והיה אם בן הכות הרשע" ותיפוק ליה מ"לא תענה" משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.
ולכאו' יש לחקור האם לאחר שהתורה כתבה "והצדיקו" זה מגלה לנו שלוקין מ"לא תענה" למרות שזה לאו שאין בו מעשה [או...
בור של שני שותפים על מי רמיא חובת הכיסוי
איתא במתני' "בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כסהו השני ולא כסהו השני חייב" ובגמ' "וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו" וכותב רש"י דלהכי במתני' קתני...
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא
מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון
מתני' "בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה, הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד, חותך עובר שבמעיה מותר באכילה, מהטחול ומן הכליות אסור באכילה, זה הכלל כל דבר שגופה אסור שאינו גופה מותר."
ובגמ' מוקי רב...
המשנה במכות דף ב ע"א:
"כיצד העדים נעשים זוממין : מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים...".
טעם הדין מוסבר בגמ':
"דאמר קרא 'ועשיתם לו כאשר זמם' - לו ולא לזרעו" - בן גרושה נפסל, ופסולו עובר לזרעו אחריו. מכח הפסוק לא ניתן...
ביאור ענין חיסורי מחסרא והכי קתני
מצינו בגמ' פעמים רבות שהגמ' מקשה על דברי המשנה, ומתרצת שיש טעות בגירסה במשנה ועל יש לתקן במשנה, ולשון הגמ' בכהאי גוונא 'חסורי מחסרא והכי קתני'.
וקשה מפני מה רבינו הקדוש חיסר במשנה, אמאי לא יכול היה לכתוב את המשנה בשלימות ובגרסה נכונה ללא טעויות, עד שנזקקו בגמ'...
ואלא שעדיין קשה מדוע הכניסו בכלל את ושתי הרשעה עם שלושת צדיקות הללו? ותי' המני שמחוך: - ללמד על זכות שלושתם ובגנות ושתי, והקשה שם שהרי לפי"ז מ"ט הוציאו את אסתר? אם מדובר הרי על הצדקות ולא על היופי א"כ קשה מדוע הוציאו את אסתר? ע"כ. ולפי"ז קשה לי מ"ט לא כתבו את שאר הצדיקות בשאר הדורות? רחל, רבקה...
מסכת מגילה דף ט"ו ע"א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) ואסתר, ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היה — מפיק אסתר ומעייל ושתי. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל — בקולה, אביגיל — בזכירתה, מיכל בת שאול — בריאתה. אמר רבי יצחק: כל האומר ״רחב״ ״רחב״ — מיד ניקרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא...
בעזהשי"ת
הקנינים בקידושין – גמ’ מס’ קידושיו דפים ד-ה
קנין כסף:
ג’ לימודים יש לקנייין כסף באשה. א) ק"ו מאמה העברי’, שאם אמה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף, אשה שנקנית בביאה בוודאי שתקנה בכסף! (ואין להקשות מיבמה שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף (וא"כ אין חומר מצד האשה), שיבמה גם אינה נקנית בשטר...