תפילה
-
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א'
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א' א. ברכות כ"ז א' רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה. שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין. מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לעבור כנגד המתפללין, איני והא רבי אמי...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 541
- תודות: 5
- הערות: 3
-
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ב'
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ב' ד. יש לדקדק מלשון הגמ' ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין, שהאיסור הוא דוקא "לעבור" אך לעמוד לפניו מותר, כי אין הפרעה אלא כשעובר מצד לצד. וכן נקט בספר עולת תמיד שמותר לעמוד לפני המתפלל, ואף שלכתחילה אסור לבא לשם אחר שכבר החל להתפלל שמו"ע, אבל אם בא באיסור אינו צריך לעזוב מקומו, והאליה רבה התיר אפילו לבא לכתחילה ולעמוד לפניו. אך בספר המאורות גרס...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 533
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בגודל מעלת התפילה דוקא בבית הכנסת ובציבור – חלק ב'
ז. כתב המגן אברהם בהל' תפילה סימן צ' ס"ק י"ז דמשמע בגמ' עבודה זרה ד' ב' דאם מתפלל אדם מוסף בעת שהציבור מתפללים שחרית לא מיקרי בשעה שהציבור מתפללים. וכתב הצל"ח לפי דבריו ז"ל לעיל, שכל דברי המ"א היינו דוקא כשאינו מתפלל עמהם בבית הכנסת, אבל אם מתפלל עמהם בבית הכנסת לא זו שאינה נדחית, אלא אפילו נשמעת, ע"כ. ודברי הצל"ח הללו הובא להלכה במ"ב שם ס"ק ל' גם בשם המגן גיבורים, דאם מתפלל מוסף בשעה...- גרינפלד
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 565
- תודות: 3
- הערות: 2
-
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א' עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה. סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי, ע"כ. וכן כתב הטור בסי' קכ"ד ולאחר שסיימו הציבור תפילתן יחזיר ש"ץ התפילה שאם יש מי שאינו יודע...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 391
- תודות: 6
- הערות: 3
-
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח'
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב הדרכי משה, וז"ל: וכן מוכיח הפרי חדש מהרא"ש, וז"ל: ואם כן ביום טוב יקשה לכו"ע איך מותר להפסיק בין...- אחד יחיד
- מעודכן:
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 536
- תודות: 2
- הערות: 2
-
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת (תמוז תשפ"ה) נשאלתי לגבי ביכ"נ שחלקו האחורי מופרד בצורות הפתח, המורכבות מעמודי בטון וירידת בטון מהתקרה, המיועדים להחזיק את התקרה, האם המתפללים שנמצאים בחלק האחורי מעבר לצורת הפתח - מצטרפים להשלים לעשרה עם הנמצאים בחלק הקדמי. שנינו (פסחים פ"ה:) "מן האגף ולפנים כלפנים, מן האגף ולחוץ כלחוץ", ובגמ' "אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה, ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי...- יואל שילה
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 719
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בכוונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק ב'
עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה! ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום, ולפי השגת כל אחד ואחד ימצא חן. והמדרגה הראשונה שבכונות, שכל ישראל עומדים עליה היא שהכל יודעים...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 614
- תודות: 7
- הערות: 5
-
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א'
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א' דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע להתפלל שמונה עשרה בלחש בשוה עם הציבור. כתב הב"י בסי' נ"א מספר ארחות חיים בשם ה"ר נתן אותם בני אדם...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 2K
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט'
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה' כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל: היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין. אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה. וכבר הרגיש בזה התרומת הדשן, וז"ל (שאלה י"ב): ועוד מקשה התרומת הדשן, וז"ל...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 218
- תודות: 3
- הערות: 2
-
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום אמירת היום יום מצד מצות זכירה כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו באות הזה כמו שאמר (להלן לא יג) כי אות היא ביני וביניכם. וזה עיקר גדול באמונת הקל. ובע"ה בל"נ נאריך...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו'
במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם.
מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל:
ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן.
וברש"י שם:
היינו...