וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו...
כמה דברים להלהיב הלבבות לקראת יום מתן תורתינו אשר לקטתי וביארתי בציצין ופרחים-אמונה היהדות על האמונה, ומאמינים אנו באמונה שלימה כי התורה היא חיינו, לא ערך מוסף על החיים אלא הם בעצמם!
ננסה בשיטין לחדור אל השיתין, מעמקי הלב העקוב, לְחָיות את הדברים ולקבל את התורה מחדש!
כדיוגטמא חדשה...
ע"י התורה נעשה אדם אחר!
הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק ג') מביא "בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, כל מי שירצה יבא ויטול, שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו, הא למדת שכתר תורה גדול משניהם."ותתמה כל עין תימוה; מדוע הביא רבינו המיימוני בהלכות תלמוד תורה דרכים לזכות לכתרי כהונה ומלכות? היה לו לרמב"ם לפרוט שכתר תורה מונח וכו' אך כיצד נכנסו הנה שני הכתרים הנוספים?
ויישובו של דבר, יישובו של עולם הוא. נפלא למתבונן!
הרמב"ם בא לבאר שכשם שבכתר כהונה ומלכות הרי שאינם מונחים ועומדים לכל ישראל אלא רק לזרע מסויים, כך בכתר תורה, שאמנם הוא לכל ישראל, ומונח עומד מוכן ומצפה לכל אחד ואחד.
אך ברגע שנוטלים את הכתר, נעשים על ידו אדם אחר. כשם שבכתרים האחרים הם לגופים וטבעים מסויימים, כך בכתר התורה המתכתר בו נעשה אדם מסוג אחר! כמו כהן שהוא באופיו, כמו זרע דוד שהוא בדי אן אי שזורם בכל ורידי דמו הכחול והמלכותי.
וכעת אנו צריכים לבאר מהו האדם האחר? במה שונה איש התורה משאר מהלכי שניים?
ובמשנה באבות נתפרש כי התורה מגדלתו ומרוממתו, ובקטע הבא נבאר כיצד זה נעשה-
מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים!
ביאור נפלא במאמר זה-כאשר אדם נמצא במקום גבוה כל מה שמתחת נראה קטן, וכך התורה הקדושה מגדלתו על ידי שמרוממתו.
כאשר אדם חי את התורה באופן הראוי, הרי שכל הבלי העולם בעיניו מתקטנים.
ממילא פשוט במה הוא שונה, הכל אחרת בעיניו.
אינו עוד פרופסור לתלמוד כשם שיש פרופסור לגסטרואנטרולגיקה, כל העולם שונה מנקודת מבטו הרוממה.
שלא שמת חלקי מיושבי קרנות
רבי נחוניא בן הקנה היה מודה לה' בצאתו מבית המדרש על כך שלא שם חלקו בין יושבי קרנות.האמנם אילו רבי נחוניא לא היה שם חלקו בתורה היה מיושבי קרנות???
ההיה נהיה "נחוניא מהפלאפל" שיושב מקטר נרגילה ומשחק דמקה בפינת הבסטה?
הרי ודאי אילו היה יוצא לשוק העבודה היה נהפך לידוען בתחומו, לעורך דין גדול, לחבר כנסת מפורסם, לפרופסור מלומד וכו' וכו'
אלא----
שברגע בו לומדים תורה קולטים שכל הרשימה "המכובדת" הזו אינם אלא יושבי קרנות...
(היו כבר מי שהשוו לעובדי זבל, אך בעצם אלו דברי ר' נחוניא בן הקנה אותם אנו משננים בכל יציאה מבית המדרש)
למען לא ניגע לריק
דורשי תפילות היו אומרים, אנו מתפללים מדי יום ב"ובא לציון"-" הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתורָתו. וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו וְלַעֲשׂות רְצונו וּלְעָבְדו בְּלֵבָב שָׁלֵם.
-לְמַעַן לא נִיגַע לָרִיק וְלא נֵלֵד לַבֶּהָלָה"
כלומר שאם לא תהיה בנו אהבתו ויראתו, ועשיית רצונו, ועבודתו בלבב שלם- זו יגיעה לריק וילידה לבהלה... לא פחות! ריק והבל.
והן הן הדברים שקרע בהם את השמים יעבץ הוא עתניאל בן קנז שופט ישראל-
[תמורה טז, א] "ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמור אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך (עמדי ועשה מרעתי) לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל.
אם ברך תברכני - בתורה,
והרבית את גבולי - בתלמידים,
והיתה ידך עמדי - שלא ישתכח תלמודי מלבי,
ועשה מרעתי - שיזדמנו לי ריעים כמותי,
לבלתי עצבי - שלא ישגבני יצה"ר מלשנות,
אם אתה עושה כן – מוטב... ואם לאו - הריני הולך לנסיסי לשאול!
מיד - ויבא אלהים את אשר שאל."
כי בלי התורה עדיף המוות על החיים!
וכלשון פלא יועץ בערך חשק וחבה
"כי מה לנו מחיים אם לא לעבד את בוראנו ולדבקה בו לעשות נחת רוח לפני כסא כבודו. וברחקנו ממנו טוב מאד מותנו מחיינו"
והם תכו לרגליך
ובזה יובן מה שפרש"י את הפסוק "והם תכו לרגליך"
רש"י דברים לג ג "והם תכו לרגלך - והם ראוים לכך, שהרי תכו עצמן לתוך תחתית ההר לרגלך בסיני. תכו לשון פועלו, הותווכו לתוך מרגלותיך"
ולכאורה אינו כמאמר חז"ל שכפה עליהם ההר כגיגית?
האם ישראל נכנסו תחת ההר או שההר נכפה עליהם?
ובשם המהר"ל מובא שהכפיה הייתה בכך שנתחדדה להם ההבנה הזאת שבלי תורה אין חיים!
וממילא אין הדברים סותרים זא"ז- הם תכו והביאו עצמם וה' מצידו כפה עליהם.
כי אם קולטים שבלי תורה אין כלל חיים הרינו כמי שנכפינו לקיימה, אך מאידך אנו העושים זאת ברצון ובשמחה.
האמנם על האומות לא כפה הר כגיגית?
הגויים והכופרים למיניהם מבכרים לחיות חיי בהמה, ומנסים לרמות עצמם כאילו הם חיים... (הם יכולים לכנות בלאי ובילוי "חיים" אוי למוות שכזה...)במעמקי לבם יודעים הם שחייהם- אינם חיים. וגם כשסיבב ה' בין האומות ושאלם "התרצו לקבל את התורה" ידעו שבלא תורה הרי הם כבהמות. ולכן כשהם יתלוננו לעת"ל (כמבואר בתחילת ע"ז) "כלום כפית עלינו הר כגיגית" ה' ידחה אותם שלא קיימו אף את ז' מצוות בני נח. ובפשטות מה תשובה היא זו?
וזאת התשובה- כי מין הכפיה על היהודים בהבנת מהות החיים היה גם להם, אבל בחרו הם במוות... וזאת לראיה: מאסם בז' מצוות בני נח.
וזה לשון הפסוק "ובחרת בחיים" כי הם חיינו!
כפשוטו ממש!!!
