אדם שבדירתו יש מרפסת סגורה ומשתמש בה כאחד מחדרי ביתו, או מרפסת פתוחה, ובחג הסוכות משמש המקום כסוכה, האם המקום חייב במזוזה בימי החג, וכן האם לאחר חג הסוכות צריך לקבוע מזוזה מחדש משום תעשה ולא מן העשוי.
בדין חיוב סוכה במזוזה.
בגמ' ביומא יא: איתא סוכת החג בחג ר"י מחייב וחכמים פוטרין ומסקנת הגמ' דעת רבא שנחלקו לשיטתם האם סוכה דירת עראי בעינן אי דירת קבע בעינן דדעת ר"י דסוכה דירת קבע בעינן וע"כ חייבת במזוזה, ולדעת רבנן סוכת דירת עראי בעינן וע"כ פטורה ממזוזה, וכ"פ בטווש"ע יו"ד רפ"ה סי"א סוכת החג בחג פטורה ממזוזה.
והנה יל"ע האם הא דסוכה פטורה ממזוזה הוא רק דהיות שהיא דירת עראי אינה יכולה לחייב במזוזה אבל בנידון דידן שהוא מקום קבוע לגור כל השנה וגם בסוכות מתגורר שם הרי חייב במזוזה דישיבתו ישיבה קבועה היא, או דהיות שכעת זה סוכה הרי המקום נפטר ממזוזה כיון שכעת מתהפבכת ישיבתו לישיבת עראי.
ומצי' שנחלקו בזה גדולי האחרונים דהנה בפרמ"ג סי' תרמד הובא במ"ב סי' תרכ"ו סקכ"א "מזוזה בסוכה פטור ומשמע חדר של כל השנה שדר בו תמיד ובסוכה מסיר הגג אפ"ה בסוכות פטורה דבשבעה ימים לאו קבע מקרי." ומתבאר דעת הפמ"ג שהמקום נפטר ממזוזה בסוכות. עוד כ' הפמ"ג שאם הם ב' חדרים זה לפנים מזה צ' לשנות המזוזה לכיוון החדר הפנימי. כיון שכעת החדר הפנימי פטור ממזוזה הרי א"כ מחוייבים לשים מזוזה בכניסה לחדר הפנימי מהסוכה. (והוסיף שאם הסוכה פתוחה לרה"ר יש לחייב לשים מזוזה בכניסה לסוכה מרה"ר משום בית שער). וא"כ נמצינו דעת הפמ"ג שנפטר חדר זה ממזוזה כיון שכעת זה סוכה.
ובשע"ת שם ס"ק ז' הביא בשם הפר"ח שסבר ג"כ שנפטר המקום בז' ימי החג, אלא שמשמע שם שלא כדעת הפמ"ג שצ' להחליף מקום המזוזה לצד ימין לכניסה לחדר הפנימי. וע"כ כ' הפר"ח שבמוצאי סוכות צ' להסיר המזוזה ולקובעה מחדש דאחרת הוא פסול משום תעשה ולא מן העשוי ויבואר להלן.
אמנם דעת השע"ת שם ל"כ אלא כ' שכיון שכל השנה גרים שם בקבע גם בסוכות לא נפטר המקום ממזוזה וממשיך חיות מזוזה על החדר, וסוכה רק אינה מחייבת במזוזה אבל אינה פוטרת וכמ"ש. ובשע"ת שם וכן ביו"ד סי' רפו בפת"ש סקי"ג הביא בשם הארבעה טורי אבן דסב"ל דכיון שכל השנה הוא מקום העומד לישיבת קבע, אף כעת לא פקעה קביעותו ממנו וחייב במזוזה.
האם חייבים לשים מזוזה לימין הכניסה לחדר החיצוני לדעת הפוטרים.
והנה נתבאר לעיל דעת הפמ"ג הפוטר סוכה כזאת ממזוזה שחייב לשים כעת מזוזה לימין הכניסה לחדר.
וכן ביו"ד סי' רפ"ו אי' בהגרע"א שם על הא שאי' בשו"ע שם סי"ג שבית שאין בו ד' על ד' פטור וכ' הגרע"א שכל זה בבית שאין בו ד' על ד', אבל אם הוא חדר גדול המוביל לחד קטן חייב לשים מזוזה לכיון הכניסה לחדר הקטן מד' כיון שלו יהא אלא אויר הרי מ"מ הוי כאי' יוצא מהחדר הגדול הזה לשוק, ופש' כוונתו שצ' לשים לימין הכניסה לחדר.
אמנם בפר"ח לעיל משמע שאף בכזה אופן אינו חייב לשים המזוזה שם משום דס"ס עיקר הפתח הוא לסוכה וכיון שנפטרה הסוכה אין חייב לשים לכיוון הפתח, אלא שחשש משום תולמ"ה.
בדין תולמ"ה באופן שנעשה בכשרות.
והנה במש"כ הפר"ח שצ' להסיר המזוזה במוצאי סוכות ולהחזירה מדין תולמ"ה, השיב ע"ז הארבעה טורי אבן הנ"ל שאינו צריך משום שכיון שנעשה בכשרות אין בזה משום תולמ"ה, וכל הדין דתולמ"ה הוא רק באופן שמעיקרא נעשה בפסלות. והביא ראיה לזה מהא דסי' תרכ"ו ס"ג ברמ"א שם שמותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור. ומותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן, ואין בזה משום תולמ"ה וכ' האחרונים (הובא במ"ב שם סקי"ט) דהיי' אפי' אי"נ דאם מתחילה עשה סוכה תחת הגג העשוי לפתוח ולסגור והסיר הגג הוא פסול (וכן היא דעת הב"ח) משום תולמ"ה, כאן שנעשה בהכשר אין לפסול משום תולמ"ה.
וכן הביא עוד ראיה מהא דבסי' ט"ו ס"ב (ועי' במ"ב שם סק"ז) איתא, באחרונים דאם הטיל ציצית בבגד ונקרע הכנף יכול לחבר שוב הכנף לבגד ואין צריך להתיר הציציות ולחברם משום שנעשה בכשרות וה"ה הכא.
וכן יש להביא עוד דהנה הגרע"א חידש בשו"ת מהדו"ק סס"ט שההולך מביתו לדור בבית אחר ואח"כ חוזר לביתו מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה ולא הזכיר הפסול דתולמ"ה וע"כ משום שנעשה בכשרות
והנה יש להוסיף עוד במ"א סי"ט סק"א כ' שאפשר שאם קבע קודם שנכנס לדור בהבית כיון דקיי"ל מזוזה חובת הדר היא כשיכנס לדור יברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה. ולא הזכירו הפסול דתולמ"ה, ופה לכאורה הרי אפי' לא נעשה בכשרות דהרי קבע קודם שיכנס לגור. ואולי י"ל דכיון שלדבריהם אין כלל מצווה בהקביעה אלא רק לדור בבית שי"ב מזוזה לא איכפ"ל כלל במה שבאמתע לא היה חיוב כיון שמ"מ כעת דר בבית שי"ב מזוזה. ומה אכפ"ל איך קבע זה. ושאני ציצית אף שהמצווה היא ללבוש ציצית דכתיב תעשה לך כמבו' בגמ' סוכה דף יא. אבל פה ל"כ תעשה אלא לדור בבית שיש בו מזוזה.
ויש להעיר ע"ד הפר"ח דהא בציצית אף שבלילה פטורה הרי וודאי ל"א בזה תולמ"ה כיון שעשה בכשרות ומ"ש הכא שנפטר בסוכות ממזוזה דאמרי' שיש בזה תולמ"ה.
ואולי יש לבאר דהנה באחרונים ובמ"ב בסט"ו הנ"ל מבואר שאם הבגד נעשה עגול א"א שוב לחבר הכנף לבגד משום תולמ"ה ואף שנעשה בכשרות מ"מ הוי כמו בגד אחר ממש כיון שנהיה עגול כבר לא הוי בכלל חיוב ציצית כלל. וי"ל דבסוכה שדירת עראי פטורה ממזוזה הרי היא כאילו אינה דירה כלל וכלל וכאילו נחרב הבית ונפל והמזוזה על קרש בלבד. וע"כ שפיר הוי פסול משום תולמ"ה ושאני מציצית ומסוכה, דהתם הוי אותו הסוכה ואותו הבגד וכאן שאני וכמשנ"ת.
ומסקנת השע"ת שאף שבציצית יש חולקים מ"מ יש לסמוך על סברא קמא שגם בסוכות לא נפטרה, והרוצה להחימיר יסיר ויקבע.
ובאמת מנהג העולם דלא כהפמ"ג והמשנה ברורה בזה, אלא משאירים המזוזה במקומה ולא מסירים אותה ומעבירים לצד השני וכדעת הארבעה טורי אבן. וכ"א בשו"ת שבה"ל ח"ב רנ"ג וכ"ר בספר אשרי האיש ח"ג סכ"ד ט"ז בשם הגריש"א, וכן אין מסירים במוצאי סוכות ומחזירים המזוזה.
תבנא לדינא שאין צריך להסיר המזוזה ולקובעה בצד השני בימי החג וכן אין צריך במוצאי סוכות להסיר המזוזה ולחזור ולקובעה שוב ובעל נפש הרוצה להחמיר יש לו מקום להחמיר בזה.
בדין חיוב סוכה במזוזה.
בגמ' ביומא יא: איתא סוכת החג בחג ר"י מחייב וחכמים פוטרין ומסקנת הגמ' דעת רבא שנחלקו לשיטתם האם סוכה דירת עראי בעינן אי דירת קבע בעינן דדעת ר"י דסוכה דירת קבע בעינן וע"כ חייבת במזוזה, ולדעת רבנן סוכת דירת עראי בעינן וע"כ פטורה ממזוזה, וכ"פ בטווש"ע יו"ד רפ"ה סי"א סוכת החג בחג פטורה ממזוזה.
והנה יל"ע האם הא דסוכה פטורה ממזוזה הוא רק דהיות שהיא דירת עראי אינה יכולה לחייב במזוזה אבל בנידון דידן שהוא מקום קבוע לגור כל השנה וגם בסוכות מתגורר שם הרי חייב במזוזה דישיבתו ישיבה קבועה היא, או דהיות שכעת זה סוכה הרי המקום נפטר ממזוזה כיון שכעת מתהפבכת ישיבתו לישיבת עראי.
ומצי' שנחלקו בזה גדולי האחרונים דהנה בפרמ"ג סי' תרמד הובא במ"ב סי' תרכ"ו סקכ"א "מזוזה בסוכה פטור ומשמע חדר של כל השנה שדר בו תמיד ובסוכה מסיר הגג אפ"ה בסוכות פטורה דבשבעה ימים לאו קבע מקרי." ומתבאר דעת הפמ"ג שהמקום נפטר ממזוזה בסוכות. עוד כ' הפמ"ג שאם הם ב' חדרים זה לפנים מזה צ' לשנות המזוזה לכיוון החדר הפנימי. כיון שכעת החדר הפנימי פטור ממזוזה הרי א"כ מחוייבים לשים מזוזה בכניסה לחדר הפנימי מהסוכה. (והוסיף שאם הסוכה פתוחה לרה"ר יש לחייב לשים מזוזה בכניסה לסוכה מרה"ר משום בית שער). וא"כ נמצינו דעת הפמ"ג שנפטר חדר זה ממזוזה כיון שכעת זה סוכה.
ובשע"ת שם ס"ק ז' הביא בשם הפר"ח שסבר ג"כ שנפטר המקום בז' ימי החג, אלא שמשמע שם שלא כדעת הפמ"ג שצ' להחליף מקום המזוזה לצד ימין לכניסה לחדר הפנימי. וע"כ כ' הפר"ח שבמוצאי סוכות צ' להסיר המזוזה ולקובעה מחדש דאחרת הוא פסול משום תעשה ולא מן העשוי ויבואר להלן.
אמנם דעת השע"ת שם ל"כ אלא כ' שכיון שכל השנה גרים שם בקבע גם בסוכות לא נפטר המקום ממזוזה וממשיך חיות מזוזה על החדר, וסוכה רק אינה מחייבת במזוזה אבל אינה פוטרת וכמ"ש. ובשע"ת שם וכן ביו"ד סי' רפו בפת"ש סקי"ג הביא בשם הארבעה טורי אבן דסב"ל דכיון שכל השנה הוא מקום העומד לישיבת קבע, אף כעת לא פקעה קביעותו ממנו וחייב במזוזה.
האם חייבים לשים מזוזה לימין הכניסה לחדר החיצוני לדעת הפוטרים.
והנה נתבאר לעיל דעת הפמ"ג הפוטר סוכה כזאת ממזוזה שחייב לשים כעת מזוזה לימין הכניסה לחדר.
וכן ביו"ד סי' רפ"ו אי' בהגרע"א שם על הא שאי' בשו"ע שם סי"ג שבית שאין בו ד' על ד' פטור וכ' הגרע"א שכל זה בבית שאין בו ד' על ד', אבל אם הוא חדר גדול המוביל לחד קטן חייב לשים מזוזה לכיון הכניסה לחדר הקטן מד' כיון שלו יהא אלא אויר הרי מ"מ הוי כאי' יוצא מהחדר הגדול הזה לשוק, ופש' כוונתו שצ' לשים לימין הכניסה לחדר.
אמנם בפר"ח לעיל משמע שאף בכזה אופן אינו חייב לשים המזוזה שם משום דס"ס עיקר הפתח הוא לסוכה וכיון שנפטרה הסוכה אין חייב לשים לכיוון הפתח, אלא שחשש משום תולמ"ה.
בדין תולמ"ה באופן שנעשה בכשרות.
והנה במש"כ הפר"ח שצ' להסיר המזוזה במוצאי סוכות ולהחזירה מדין תולמ"ה, השיב ע"ז הארבעה טורי אבן הנ"ל שאינו צריך משום שכיון שנעשה בכשרות אין בזה משום תולמ"ה, וכל הדין דתולמ"ה הוא רק באופן שמעיקרא נעשה בפסלות. והביא ראיה לזה מהא דסי' תרכ"ו ס"ג ברמ"א שם שמותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור. ומותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן, ואין בזה משום תולמ"ה וכ' האחרונים (הובא במ"ב שם סקי"ט) דהיי' אפי' אי"נ דאם מתחילה עשה סוכה תחת הגג העשוי לפתוח ולסגור והסיר הגג הוא פסול (וכן היא דעת הב"ח) משום תולמ"ה, כאן שנעשה בהכשר אין לפסול משום תולמ"ה.
וכן הביא עוד ראיה מהא דבסי' ט"ו ס"ב (ועי' במ"ב שם סק"ז) איתא, באחרונים דאם הטיל ציצית בבגד ונקרע הכנף יכול לחבר שוב הכנף לבגד ואין צריך להתיר הציציות ולחברם משום שנעשה בכשרות וה"ה הכא.
וכן יש להביא עוד דהנה הגרע"א חידש בשו"ת מהדו"ק סס"ט שההולך מביתו לדור בבית אחר ואח"כ חוזר לביתו מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה ולא הזכיר הפסול דתולמ"ה וע"כ משום שנעשה בכשרות
והנה יש להוסיף עוד במ"א סי"ט סק"א כ' שאפשר שאם קבע קודם שנכנס לדור בהבית כיון דקיי"ל מזוזה חובת הדר היא כשיכנס לדור יברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה. ולא הזכירו הפסול דתולמ"ה, ופה לכאורה הרי אפי' לא נעשה בכשרות דהרי קבע קודם שיכנס לגור. ואולי י"ל דכיון שלדבריהם אין כלל מצווה בהקביעה אלא רק לדור בבית שי"ב מזוזה לא איכפ"ל כלל במה שבאמתע לא היה חיוב כיון שמ"מ כעת דר בבית שי"ב מזוזה. ומה אכפ"ל איך קבע זה. ושאני ציצית אף שהמצווה היא ללבוש ציצית דכתיב תעשה לך כמבו' בגמ' סוכה דף יא. אבל פה ל"כ תעשה אלא לדור בבית שיש בו מזוזה.
ויש להעיר ע"ד הפר"ח דהא בציצית אף שבלילה פטורה הרי וודאי ל"א בזה תולמ"ה כיון שעשה בכשרות ומ"ש הכא שנפטר בסוכות ממזוזה דאמרי' שיש בזה תולמ"ה.
ואולי יש לבאר דהנה באחרונים ובמ"ב בסט"ו הנ"ל מבואר שאם הבגד נעשה עגול א"א שוב לחבר הכנף לבגד משום תולמ"ה ואף שנעשה בכשרות מ"מ הוי כמו בגד אחר ממש כיון שנהיה עגול כבר לא הוי בכלל חיוב ציצית כלל. וי"ל דבסוכה שדירת עראי פטורה ממזוזה הרי היא כאילו אינה דירה כלל וכלל וכאילו נחרב הבית ונפל והמזוזה על קרש בלבד. וע"כ שפיר הוי פסול משום תולמ"ה ושאני מציצית ומסוכה, דהתם הוי אותו הסוכה ואותו הבגד וכאן שאני וכמשנ"ת.
ומסקנת השע"ת שאף שבציצית יש חולקים מ"מ יש לסמוך על סברא קמא שגם בסוכות לא נפטרה, והרוצה להחימיר יסיר ויקבע.
ובאמת מנהג העולם דלא כהפמ"ג והמשנה ברורה בזה, אלא משאירים המזוזה במקומה ולא מסירים אותה ומעבירים לצד השני וכדעת הארבעה טורי אבן. וכ"א בשו"ת שבה"ל ח"ב רנ"ג וכ"ר בספר אשרי האיש ח"ג סכ"ד ט"ז בשם הגריש"א, וכן אין מסירים במוצאי סוכות ומחזירים המזוזה.
תבנא לדינא שאין צריך להסיר המזוזה ולקובעה בצד השני בימי החג וכן אין צריך במוצאי סוכות להסיר המזוזה ולחזור ולקובעה שוב ובעל נפש הרוצה להחמיר יש לו מקום להחמיר בזה.
