דבר פלא מצינו. כי הקורא לאברהם "אברם" עובר בלאו, כיון שכתוב לא ייאמר עוד שמך אברהם. אולם לגבי יעקב שכתוב גם כן אותו הדבר, אך מצינו פעמים רבות שכך נקרא בתורה.
וביאור הדבר, ששם ישראל מבטא את השלמות "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". ולכן הס"מ לא הסכים לברך את יעקב אלא רק התחייב שכאשר הקב"ה ישנה את שמו אז יודה לו על הברכות.
כי הויכוח בין יעקב לעשיו על הברכות היה על ההמשכיות של אברהם ודרכו. ועשיו היה קרוב מאוד בדרגה ליעקב, וגם סבר שהוא ראוי לקבל את הברכות. ואף יצחק חשב כן. כי ההבדל ביניהם היה בדקות של ממש.
ואעפ"כ כאשר ה' בוחר ביעקב, אין הוא מסתפק בכך שהוא "אוהב את יעקב" אלא "ואת עשיו שנאתי!!!" כי כיון שלא השיג את שלימותו כבר הפך לשנוא. רח"ל. וכעת כשיעקב נאבק עם שרו של עשיו רצה שיודה לו על הברכות, אך השר סירב עד שה' יקרא לו ישראל. שבזה יתברר שאכן ניצח לעשיו.
וזהו ביאור הענין: שהשם יעקב מבטא את היותו "בעקב", שהוא מחפש לאחוז, תר אחר ההתקדמות, והוא חותר להגיע למדרגת "ישראל". ולכן אף כעת אין לו לשבת בשלווה ונענש כאשר "ביקש יעקב לישב בשלווה". ועליו להתאמץ כפירוש הגר"א הנודע על הפסוק "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה".
ולכן אף כעת שקיבל את מדרגת ישראל, אך עדיין עליו להמשיך בבחינת יעקב.
וביאור הדבר, ששם ישראל מבטא את השלמות "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". ולכן הס"מ לא הסכים לברך את יעקב אלא רק התחייב שכאשר הקב"ה ישנה את שמו אז יודה לו על הברכות.
כי הויכוח בין יעקב לעשיו על הברכות היה על ההמשכיות של אברהם ודרכו. ועשיו היה קרוב מאוד בדרגה ליעקב, וגם סבר שהוא ראוי לקבל את הברכות. ואף יצחק חשב כן. כי ההבדל ביניהם היה בדקות של ממש.
ואעפ"כ כאשר ה' בוחר ביעקב, אין הוא מסתפק בכך שהוא "אוהב את יעקב" אלא "ואת עשיו שנאתי!!!" כי כיון שלא השיג את שלימותו כבר הפך לשנוא. רח"ל. וכעת כשיעקב נאבק עם שרו של עשיו רצה שיודה לו על הברכות, אך השר סירב עד שה' יקרא לו ישראל. שבזה יתברר שאכן ניצח לעשיו.
וזהו ביאור הענין: שהשם יעקב מבטא את היותו "בעקב", שהוא מחפש לאחוז, תר אחר ההתקדמות, והוא חותר להגיע למדרגת "ישראל". ולכן אף כעת אין לו לשבת בשלווה ונענש כאשר "ביקש יעקב לישב בשלווה". ועליו להתאמץ כפירוש הגר"א הנודע על הפסוק "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה".
ולכן אף כעת שקיבל את מדרגת ישראל, אך עדיין עליו להמשיך בבחינת יעקב.