במקו"א https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/חטאו-של-בלעם.18881/ הביא @יצחק א דברי הגרא"ו
דבריו של רבינו אלחנן נכוחים ומבהילים!-
לעיתים אדם נתפס רק להלכה היבשה ובטוח אין הוא מחוייב לקיים יותר מזה, וזה כמו בלעם שבעצם לא עבר את פי ה'. אבל אף שידע שרצון ה' להיפך, אעפ"כ לא חשב שצריך להכנע לרצון ה'.
וגם מצינו במשך חכמה שמבאר איך ייתכן שבפעם השניה שהגיעו שליחי מואב לבלעם פתאום נאמר לו "לך עם האנשים" ומה השתנה מהפעם הראשונה שקיבל הוראה "לא תלך עמהם"? ובהמשך אחר שקיבל הציווי קום לך אתם כתוב "ויחר אף ה' כי הולך הוא" ומדוע כעס הרי כך נצטווה?
ויישב רמ"ש (וכע"ז במהריל"ד המובא באבי עזרי המצורף) שבהתחלה האדם רואה באספקלריא המאירה אבל בהמשך הדברים מטשטשים אצלו וכבר אינו מבין את הדברים. ובלעם הרי קם באומות העולם כמשה, שמשה נתנבא באספקלריה המאירה[1]. אך בפעם השניה נאמר "ויבוא אלוקים אל בלעם לילה". ובלעם בפעם הראשונה הבין את הנבואה שניתנה בבהירות, אולם בפעם השניה ניתנה באופן שניתן לפרשו בב' פנים ומבלבל, כלומר שהיה על בלעם להבין למרות שכבר הטשטשה הנבואה. וזהו שדרשו מכך חז"ל "הבא ליטמא פותחין לו".
ויש שהוסיפו ודרשו שענין "רצון ה'" רמוז במה שנאמר שהיונים רצו להעבירנו מ"חוקי רצונך".
(והשל"ה מפרש שלכן משה קצף על פקודי החיל שהיה עליהם להבין לבד "הן הנה היו לבנ"י על דבר בלעם" ואע"פ שלא נצטוו)
וכמו שהביא הגרא"ו להוכיח מהלשון של הפסוק שיש כמה דרגות ציווי שכ' ירמיהו יט, ה "וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמ֣וֹת הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹל֣וֹת לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֙יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי ". וגם הוכחה מדעת הרמב"ן שאע"פ שאין "לא תסור" באיסורי דרבנן, אך העבירה בכך שזה נגד רצון ה'.
וראה בקובץ המצורף מש"כ האבי עזרי בשם מהרי"ל דיסקין לפי"ז ובביאור נסיון העקידה שהנסיון היה לפרש כפי רצון ה' למרות שלא היה ציווי מפורש.
עובדה להמחשת הענין מסופר על החזו"א שמה"ק רצו להעניק לו פרס על יצירה תורנית של ספרו "חזון איש" אך הוא סירב בתוקף לקחת, וכשנשאל מנין לו שזה אסור השיב שלבו מורה כן...
[1] והוסיף המהריל"ד, שכיון שגם האבות קיבלו הדברים באספקלריה שאינה מאירה, לכן התורה נקראת תורת משה שרק הוא הבין את נבואתם לאשורה למפרע. וזהו מה שכתוב שמשה כתב ספרו שכל התורה קרויה על שמו. וכן העתיק משה את פרשת בלעם שהיא ניתנה לו באספקלריה המאירה ואין זה חלק מספרו של משה.
דבריו של רבינו אלחנן נכוחים ומבהילים!-
לעיתים אדם נתפס רק להלכה היבשה ובטוח אין הוא מחוייב לקיים יותר מזה, וזה כמו בלעם שבעצם לא עבר את פי ה'. אבל אף שידע שרצון ה' להיפך, אעפ"כ לא חשב שצריך להכנע לרצון ה'.
וגם מצינו במשך חכמה שמבאר איך ייתכן שבפעם השניה שהגיעו שליחי מואב לבלעם פתאום נאמר לו "לך עם האנשים" ומה השתנה מהפעם הראשונה שקיבל הוראה "לא תלך עמהם"? ובהמשך אחר שקיבל הציווי קום לך אתם כתוב "ויחר אף ה' כי הולך הוא" ומדוע כעס הרי כך נצטווה?
ויישב רמ"ש (וכע"ז במהריל"ד המובא באבי עזרי המצורף) שבהתחלה האדם רואה באספקלריא המאירה אבל בהמשך הדברים מטשטשים אצלו וכבר אינו מבין את הדברים. ובלעם הרי קם באומות העולם כמשה, שמשה נתנבא באספקלריה המאירה[1]. אך בפעם השניה נאמר "ויבוא אלוקים אל בלעם לילה". ובלעם בפעם הראשונה הבין את הנבואה שניתנה בבהירות, אולם בפעם השניה ניתנה באופן שניתן לפרשו בב' פנים ומבלבל, כלומר שהיה על בלעם להבין למרות שכבר הטשטשה הנבואה. וזהו שדרשו מכך חז"ל "הבא ליטמא פותחין לו".
ויש שהוסיפו ודרשו שענין "רצון ה'" רמוז במה שנאמר שהיונים רצו להעבירנו מ"חוקי רצונך".
(והשל"ה מפרש שלכן משה קצף על פקודי החיל שהיה עליהם להבין לבד "הן הנה היו לבנ"י על דבר בלעם" ואע"פ שלא נצטוו)
וכמו שהביא הגרא"ו להוכיח מהלשון של הפסוק שיש כמה דרגות ציווי שכ' ירמיהו יט, ה "וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמ֣וֹת הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹל֣וֹת לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֙יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי ". וגם הוכחה מדעת הרמב"ן שאע"פ שאין "לא תסור" באיסורי דרבנן, אך העבירה בכך שזה נגד רצון ה'.
וראה בקובץ המצורף מש"כ האבי עזרי בשם מהרי"ל דיסקין לפי"ז ובביאור נסיון העקידה שהנסיון היה לפרש כפי רצון ה' למרות שלא היה ציווי מפורש.
עובדה להמחשת הענין מסופר על החזו"א שמה"ק רצו להעניק לו פרס על יצירה תורנית של ספרו "חזון איש" אך הוא סירב בתוקף לקחת, וכשנשאל מנין לו שזה אסור השיב שלבו מורה כן...
[1] והוסיף המהריל"ד, שכיון שגם האבות קיבלו הדברים באספקלריה שאינה מאירה, לכן התורה נקראת תורת משה שרק הוא הבין את נבואתם לאשורה למפרע. וזהו מה שכתוב שמשה כתב ספרו שכל התורה קרויה על שמו. וכן העתיק משה את פרשת בלעם שהיא ניתנה לו באספקלריה המאירה ואין זה חלק מספרו של משה.