בראשית ט, כ "וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה" רש"י " ויחל - עשה עצמו חולין.". מרן המשגיח דמיר ופוניבז', הגר"י לוינשטין זצ"ל ביאר במה נעשה נח לחולין, בכך שעשה עצמו ל"איש האדמה". בכך שהפך אצלו ענין האדמה לערך.
ונבין. אחרי שהמבול השחית את האנשים עם האדמה, לכאורה מה חשוב להחיות קודם? להפיח את השממה, או להביא לעולם עוד אנשים?
הדבר דומה למה שהתרחש אחר שואת אירופה, כשהיו כאלו שעסקו בהפרחת השממה הרוחנית או האנושית. לעומת כאלו שעסקו באדמות ושטחים, בתגרות ששפכו עוד דם רב.
אך כמובן שאצל נח הכל היה בדקי דקות. ואעפ"כ התורה לא נמנעה מלכתוב מילים כדרבנות אלו "איש-האדמה". הוא נעשה לחולין. מין גוש בוץ כזה בצורה אנושית[1]. "איש האדמה". איזו השפלה...
[1] אמנם התרגום מתרגם "גבר פלח בארעא" שהכוונה עובד אדמה- איכר! כמה מפחיד להפוך מ"איש צדיק תמים" ל"איש האדמה". הכל בגלל היפוך היוצרות בדקות שאינה בהשגתנו.
וברש"י עצמו פירש "אדוני הארץ". אך גם הוא הביא שנעשה חולין. ושמא התורה הדגישה בזה את התביעה עליו שכאדוני הארץ לכן היה עליו לדקדק יותר במעשיו. (שמעתי)
ונבין. אחרי שהמבול השחית את האנשים עם האדמה, לכאורה מה חשוב להחיות קודם? להפיח את השממה, או להביא לעולם עוד אנשים?
הדבר דומה למה שהתרחש אחר שואת אירופה, כשהיו כאלו שעסקו בהפרחת השממה הרוחנית או האנושית. לעומת כאלו שעסקו באדמות ושטחים, בתגרות ששפכו עוד דם רב.
אך כמובן שאצל נח הכל היה בדקי דקות. ואעפ"כ התורה לא נמנעה מלכתוב מילים כדרבנות אלו "איש-האדמה". הוא נעשה לחולין. מין גוש בוץ כזה בצורה אנושית[1]. "איש האדמה". איזו השפלה...
[1] אמנם התרגום מתרגם "גבר פלח בארעא" שהכוונה עובד אדמה- איכר! כמה מפחיד להפוך מ"איש צדיק תמים" ל"איש האדמה". הכל בגלל היפוך היוצרות בדקות שאינה בהשגתנו.
וברש"י עצמו פירש "אדוני הארץ". אך גם הוא הביא שנעשה חולין. ושמא התורה הדגישה בזה את התביעה עליו שכאדוני הארץ לכן היה עליו לדקדק יותר במעשיו. (שמעתי)