מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא - מאורי הדורות (6 צופים)

[הלומד מכל אדם]

כשהאדמו"ר רבי יואליש מסאטמר הגיע לארץ ישראל לביקור, שאלו מרן הגרי"ז "מכיון שאתה (בשונה מאדמורים אחרים) כזה גאון ות"ח ובקי ומתמיד וירא שמים גדול למה אתה צריך להיות גם אדמו"ר?
ענהו האדמו"ר "מיר טוהן אזוי וייל אזוי האט די טאטע גיטאהן" - "אנו עושים כן כי האבא עשה ככה"!

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי על האדמו"ר מסאטמר שליט"א (מהרז"ל) שנפגש פעם עם הגרמ"ד, ושאלו הגרמ"ד אם אחיו הוא ג"כ רבי וא"ל כן, שאלו הגרמ"ד למה צריך שני סאטמר מספיק אחד, א"ל הסאטמר רבי למה צריך שני בריסק מספיק אחד.

 

[חכמתא]

השינאווער רב שאל למה כתוב בזמר למוצאי שבת "באמת היום תתעשר"
ומילא אדם שאינו איש אמת צריך לדייק שכעת הוא אומר אמת, אבל אליהו הנביא שהיה "איש האמת" למה הוא צריך לדקדק ולומר "באמת"?
ותירץ ע"פ המעשה שאחד מהאמוראים שאל את אליהו הנביא מתי מגיע משיח, ואמר לו היום, ואח"כ הסביר לו שהתכוון ל"היום אם בקולו תשמעון"
ולכן היה אליהו הנביא צריך להסביר לאותו יהודי שכשהוא אומר היום תתעשר הוא מתכוון באמת להיום.

 

[חכמתא]

אחד ממרביצי התורה טען לגרד"ל שיש לו זכויות יותר מהרב מפוניבז', כי הוא הקים הרבה יותר כוללים וישיבות ממנו.
השיב לו הגרד"ל במעשה שאירע באחת העיירות שהיה אדם שהסתובב כל הזמן עם שקית ובתוכה סכין, והתגאה באמרו שבסכין זה הוא חתך ידיים ורגליים של אריה. ופעם אחת שאל אותו מישהו למה לא חתך גם את הראש של האריה, אז ענה לו שהראש היה חתוך...

 

[בדרך אפשר]

המרא דאתרא דלובלין ה"ה הגאון רבי עזריאל הורוויץ זצ"ל, המכונה 'דער אייזערנער קאפ' (ראש הברזל), היה מתנגד לדרך החסידות. פעם בימים הנוראים התפלל עם הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע בבית כנסת אחד, ה'אייזערנער קאפ' היה הבעל תוקע, והרבי מלובלין היה המקריא. אמר הרבי מלובלין להרב: "אחת בשנה הינכם שומעים לקולי". השיב לו ה'אייזערנער קאפ': "איינמאל א יאהר זאגט איהר א גלייך ווארט" – פעם אחת בשנה הינכם אומרים דבר נכון…

 

[בדרך אפשר]

מסופר שפעם נכנס חסיד אחד אל מרן הרה"ק ה'בית ישראל' מגור זי"ע, ואמר לו בהתרגשות שנדמה לו שיש לבנו נשמה גבוהה במיוחד – "א הויכע נשמה". שאל אותו הרבי: למה אתה חושב כך? השיב החסיד: הבחנתי אצל בני, שכשהוא משחק, הוא לוקח חוטים וכורך סביב זרועו כעין תפילין… ה'בית ישראל' חייך ואמר לחסיד בחריפות: "אולי תתחיל מעתה להתפלל בבית הכנסת במנין ולא בבית"…

 

[בדרך אפשר]

מסופר שפעם נכנס חסיד אחד אל מרן הרה"ק ה'בית ישראל' מגור זי"ע, ואמר לו בהתרגשות שנדמה לו שיש לבנו נשמה גבוהה במיוחד – "א הויכע נשמה". שאל אותו הרבי: למה אתה חושב כך? השיב החסיד: הבחנתי אצל בני, שכשהוא משחק, הוא לוקח חוטים וכורך סביב זרועו כעין תפילין… ה'בית ישראל' חייך ואמר לחסיד בחריפות: "אולי תתחיל מעתה להתפלל בבית הכנסת במנין ולא בבית"…

לחץ כדי לכווץ...

יש ממין הענין...
סיפור חריף מאין כמוהו...
היה בחור שהודיע בקול ענות חלושה להוריו שראו אצלו זה מכבר ירידה גדולה ברוחניות, שהוא הולך לעזוב את כל הקדוש והיקר, והוא פורק מעצמו כל עול תורה... זהו... מהיום... אין יותר תפילין... ולא כלום...
התאריך הנקוב שבה הודיע הבן שהוא הולך לעשות את זה: מיום ראשון הבעל"ט אני הופך להיות חילוני...
מגיע יום ראשון... ההורים שבורי הלב.. מנסים לראות מה קורה עם בנם יקירים לשעבר... מתי הם צריכים לשבת שבעה...
לפליאתם כי רבה הם רואים שהילד הולך להתפלל במנין... נשאר ללמוד בבית מדרש... הולך לישיבה... לובש טלית קטן... מתנהג כראוי וכיאות...
אה... כנראה... הא שומר על 'שבת שני של גלויות'... יום ראשון אצל החילונים הוא הרי יום חופשי... כנראה זה יקרה מחר...
למחרת... שום דבר לא קורה... הבן אדם נשאר חרדי...
יום שלישי... יום רביעי...
ביום חמישי כבר לא עצר האבא בעד עצמו, והוא פונה לבנו ושואל אותו בפליאה:
אני לא מצליח להבין...
זה נקרא שאתה הפכת להיות חילוני? אתה לומד? מתפלל? ברצינות...בכוונה...
הלזה 'חילוני' יקרא???

 

[בדרך אפשר]

יש ממין הענין...
סיפור חריף מאין כמוהו...
היה בחור שהודיע בקול ענות חלושה להוריו שראו אצלו זה מכבר ירידה גדולה ברוחניות, שהוא הולך לעזוב את כל הקדוש והיקר, והוא פורק מעצמו כל עול תורה... זהו... מהיום... אין יותר תפילין... ולא כלום...
התאריך הנקוב שבה הודיע הבן שהוא הולך לעשות את זה: מיום ראשון הבעל"ט אני הופך להיות חילוני...
מגיע יום ראשון... ההורים שבורי הלב.. מנסים לראות מה קורה עם בנם יקירים לשעבר... מתי הם צריכים לשבת שבעה...
לפליאתם כי רבה הם רואים שהילד הולך להתפלל במנין... נשאר ללמוד בבית מדרש... הולך לישיבה... לובש טלית קטן... מתנהג כראוי וכיאות...
אה... כנראה... הא שומר על 'שבת שני של גלויות'... יום ראשון אצל החילונים הוא הרי יום חופשי... כנראה זה יקרה מחר...
למחרת... שום דבר לא קורה... הבן אדם נשאר חרדי...
יום שלישי... יום רביעי...
ביום חמישי כבר לא עצר האבא בעד עצמו, והוא פונה לבנו ושואל אותו בפליאה:
אני לא מצליח להבין...
זה נקרא שאתה הפכת להיות חילוני? אתה לומד? מתפלל? ברצינות...בכוונה...
הלזה 'חילוני' יקרא???

לחץ כדי לכווץ...

אמר לו בנו בכאב לב:
אה. אבא....
כשהייתי חרדי...
פעם...
אף פעם לא היית שם לב אם אני מתפלל או לומד... בכוונה שלא בכוונה...
לא שמענו ממך אף פעם שאתה שמת לב שאני לומד ומתפלל טוב...
ורק כעת כאשר פתאום הפכתי להיות חילוני...
רק אז אתה שם לב שאני מתפלל?????????
שאני לומד???

 

[בדרך אפשר]

מסופר על הגה"ק מסאטמאר זי"ע, שכשהיה צריך להיכנס לארצות הברית נשאל על ידי הקונסול: "מי מופיע על השטר של הדולר?" (דולר בודד). כמובן הוא לא ידע, אך בפקחותו אמר מיד לגבאי שיאמר לקונסול, שעל שטר של פחות ממאה דולר הוא אפילו לא מסתכל… הלה נהנה ופטר אותו ונתן לו אשרת כניסה לארצות הברית.

 

[בדרך אפשר]

סיפרו כי פלוני מתושבי העיר בריסק נכנס למרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל ורטן: הרב 'מובל', הרב לא מכיר מה שנעשה. הרב גם לא מכיר את הדור של היום לפרטי פרטיו, מה קורה ברחוב שלנו וכו', גיבובי טענות מוכרות גם בדורנו אנו. הגיב לו מרן הגר"ח: "יתכן ויש ממש בטענותיך שאינני מכיר בטיבן של עובדות, אך מה אעשה ואותך אני מכיר היטב…"

 

[בדרך אפשר]

אדם אחד שאל את הרה"ק רבי יודל'ע הורוויץ זי"ע מדז'יקוב אודות דרכו והנהגתו של הרה"ק מריבניץ זי"ע שכידוע עסק רבות בתעניות וסיגופים, ושאל הלה את הרבי אם דרכו הוא מצד הקדושה, השיב לו רבי יודל'ע בחריפות ואמר לו "דאס וואס דו פרעסט און זויפסט (מה שאתה זולל וסובא) – על זה אתה לא מסתפק אם זה מצד הקדושה או להיפך, רק מה שהוא צם ומסתגף – על זה יש לך ספיקות אם זה מצד הקדושה"…

 

[בדרך אפשר]

העולם אומרים בדרך הלצה, בטעמא דהא מילתא שאחר שגומרים הכהנים לברך את בני ישראל אומרים להם בקול גדול יישר כח, וטעמא בעי להבין, דהלא ציוה כן השי"ת שיברכו את בני ישראל, וזהו מצוותם, ומדוע צריכים אנו לברכם על כך, אך דאם היו ביכולתם והצליחו להזיז לפנות ולהעביר מנהיגי וראשי העדה וראשי הקהילה מכותל המזרח אפי' רק לעשר דקות, בדין הוא שיקבלו ברכת יישר כח…

 

[בדרך אפשר]

פעם אמר הגה"ק מסאטמאר זי"ע, ש"גדול" הראשון שמצינו בתורה הוא קין, שאמר (בראשית ד', י"ג): גדול עוני מנשוא…

 

[צופה מן הצד]

שאלו את ר' אייזל חריף, מדוע המשכילים מנומסים ובעלי דרך ארץ יותר מהיראים ?ענה הרב: אכן, יש לכך סיבה. במתן תורה היהודים יראי השמים מיהרו להגיע להר סיני "בהיות הבוקר", וקיבלו את התורה כולה. המשכילים, לעומת זאת, התלבשו לאיטם, תיקנו את שערם, והגיעו להר סיני באיחור רב, כשכבר אחזו במסכת דרך ארץ, אחרי כל שאר המסכתות. מכאן הבקיאות שלהם דווקא במסכת זו.

לחץ כדי לכווץ...

ואני שמעתי שלא כך היה מעשה, אלא בהיפוך.
היראים, כדרכם של חסידים, הלכו למקווה קודם מתן תורה ועסקו בהכנות נעלות, וכשהגיעו להר סיני החל מעמד מתן תורה.
אך המשכילים וויתרו על המקווה ועל ההכנות, והגיעו ל"דרך ארץ קדמה לתורה".

 

[כרם]

 

[ענף עץ]

ר"י שוטט ברחוב עם הרבנית.
בעודם הולכים נתקלו בשני חתולים שרבו והתקוטטו ביניהם כמנהגם...
תיכף ומיד נשא הר"י את רגליו ועזב את המקום.
שאלה אותו הרבנית מדוע אתה חושש כל כך מהחתולים?
אמר לה
אינני מפחד כלל
אלא רצוני לברוח מהמחלוקת.

 

[מכנדבי]

בלת"ק

אדם אחד הגיע לרוגוצ'ובר ע"מ לקבל הסכמה על ספר שחיבר. הרוגוצ'ובר עיין בספר למס דק' ומיד החל לרשום על דף שלל מראי מקומות מבבלי, ירושלמי, פרש"י בתנך ובש"ס וכן בתוספות. כשסיים, הגיש את הדף למחבר הספר ובכך הסתיימה הפגישה. מחבר הספר לא הבין את פשר הדבר. בתחילה חשב כי אלו מראי מקומות הדנים בעניינם הקשורים לספרו אך לאחר עיון קל נוכח לדעת כי אין קשר בין ספרו למראי המקומות הללו.. אי לכך הלך לאחד מגדולי הרבנים ע"מ שיעזור לו בפתרון התעלומה. הרב עיין בכובד ראש בכל המראי מקומות המצוינים וכשחיוך מבודח על פניו פנה למחבר הספר ואמר לו כי המכנה המשותף בין כל המראי מקומות שה שכולם דנים על שוטה, טיפש ועם הארץ...

לחץ כדי לכווץ...

מעי"ז:
פעם הגאון מרוגצ'וב במענה לשאלה שכללה צרור מ"מ כדרכו [והיו שאמרו ע"ז בטרוניה "מלאך המוות כולו עיינ'ים"], הוסיף בסוף הרשימה "ועי' או"ח סי' ג".
השואל שלא הבין מה הקשר בין הציון הלז לשאלתו, ניגש לשאול את הגאון עצמו. ונענה: הלא נכתב שם "לא ידחוק עצמו יותר מדי"...

 

[חשוב שנית]

משכיל שלח לר' יהונן אייבשיץ משלוח מנות ובתוכו ציור דבר אחר, לאחר כמה דקות קיבל המשכיל משלוח חוזר ובתוכו ציור של ר' יהונתן...

לחץ כדי לכווץ...

בתוספת משפט: אתה שלחת לי תמונה שלך, אני שולח לך תמונה שלי.

 

[שיל"ת]

פעם ר' יואליש מסאטמר אמר שאם גוי היה יודע כמה גישמעק יש ליהודי שדופקים על הבימה בימים שני וחמישי ומכריזים 'אין תחנון' הוא היה מתגייר.

שאלוהו מדוע באמת אינם מתגיירים?

אמר להם שאכן היה להם להתגייר אלא שנודע להם להם גודל הצער שיש ליהודי שאחרי שאמר את כל 'והוא רחום' לאורך חזרת הש"ץ דפק הגבאי על הבימה והכריז 'אין תחנון' ומשו"ה אינם מתגיירים.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

לחץ כדי לכווץ...

טענת הגרד"ל לא היה מצד ריבוי הסיפורים, אלא שבאמת יש סיפור בשבחי הבעש"ט שראו את הבעש"ט בב' מקומות שונים בזמן א', כי היה למעלה מן המקום

 

[מנורה בדרום]

אחר שגומרים הכהנים לברך את בני ישראל אומרים להם בקול גדול יישר כח, וטעמא בעי להבין

לחץ כדי לכווץ...

מה לעשות שזה כתוב בשולחן ערוך סי' קכח.