מגילה בדברי החזו"א דהקורא מגילה אינו מקיים מצוות תלמוד תורה

[נראה לפשוט]

מפורסמים דברי החזו"א [ועכשיו ראיתי שהביאו פה שקדמו הגר"ש קלוגר] שמי שקורא את המגילה לא מקיים מצוות ת"ת, ובזה ביאר דברי הגמרא שמבטלין ת"ת למקרא מגילה ותירץ קושיית הרש"ש שם.
וכן אמר החזו"א שמי שמדבר לה"ר לא עובר על ביטול תוררה וכש"כ הח"ח, משום דכשהתורה וחז"ל תיקנו הנך דינים הר =יידשעו שבודאי יתקיימו אף הדינים הכלליים וממילא הפקיעום.
וכבר שנים קרבות שאינני מבין מה הענין של התו'וחז"ל להפקיע לנו מצוות ואיסורים. מה אכפת להם שנקיים שני דברים ביחד. אתמהה.

 

[נדיב לב]

מפורסמים דברי החזו"א [ועכשיו ראיתי שהביאו פה שקדמו הגר"ש קלוגר] שמי שקורא את המגילה לא מקיים מצוות ת"ת, ובזה ביאר דברי הגמרא שמבטלין ת"ת למקרא מגילה ותירץ קושיית הרש"ש שם.

לחץ כדי לכווץ...

מגילה - מבטלין ת"ת למקרא מגילה | ים התלמוד

מגילה ג' ע"א "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". וברש"ש על אתר הקשה וכי מגילה אינו ת"ת, ואדרבה גם מצות מקרא מגילה וגם ת"ת, ובאחרונים כתבו (החזו"א וכמדומה שהקדימו בזה הגר"ש קלוגר) דכשמכוון לשם מצות מקרא מגילה אין בזה מצות תלמוד תורה. וכעין זה אפשר לבאר בגמ' ברכות י: "גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר...

forum-otzar-hatorah.co.il

וכבר שנים קרבות שאינני מבין מה הענין של התו'וחז"ל להפקיע לנו מצוות ואיסורים. מה אכפת להם שנקיים שני דברים ביחד. אתמהה.

לחץ כדי לכווץ...

בנוגע למצות ת"ת ומקרא מגילה, כפי שנכתב באשכול המקושר, והובא מהמ"ב לענין ק"ש, גדר הדברים לא תלוי בהפקעת חז"ל, אלא מצד הכוונה, ככל שאומר את זה לשם מצות מגילה או ק"ש ולא לשם מצוות לימוד תורה, לכך רק הראשון מתקיים בידו. ואם יש להעיר זה למ"ד מצוות לא צ"כ. אמנם יש לחלק בין מצווה דאורייתא וכפלוגתת ראשונים ואחרונים שהובא בביה"ל המפורסם בסימן ס'. אי נמי, הכוונה מגדירה את המעשה ולא שייך להגדיר מעשה אחד בשתי כוונות. ולמ"ד מצוות איצ"כ, היינו שתולים בסתמא. אבל ככל ומכוין, לא שייך שתי כוונות על מעשה אחד. וה"ז דומה קצת לכוונה הפכית.

 

[נראה לפשוט]

מגילה - מבטלין ת"ת למקרא מגילה | ים התלמוד

מגילה ג' ע"א "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". וברש"ש על אתר הקשה וכי מגילה אינו ת"ת, ואדרבה גם מצות מקרא מגילה וגם ת"ת, ובאחרונים כתבו (החזו"א וכמדומה שהקדימו בזה הגר"ש קלוגר) דכשמכוון לשם מצות מקרא מגילה אין בזה מצות תלמוד תורה. וכעין זה אפשר לבאר בגמ' ברכות י: "גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר...

forum-otzar-hatorah.co.il

בנוגע למצות ת"ת ומקרא מגילה, כפי שנכתב באשכול המקושר, והובא מהמ"ב לענין ק"ש, גדר הדברים לא תלוי בהפקעת חז"ל, אלא מצד הכוונה, ככל שאומר את זה לשם מצות מגילה או ק"ש ולא לשם מצוות לימוד תורה, לכך רק הראשון מתקיים בידו. ואם יש להעיר זה למ"ד מצוות לא צ"כ. אמנם יש לחלק בין מצווה דאורייתא וכפלוגתת ראשונים ואחרונים שהובא בביה"ל המפורסם בסימן ס'. אי נמי, הכוונה מגדירה את המעשה ולא שייך להגדיר מעשה אחד בשתי כוונות. ולמ"ד מצוות איצ"כ, היינו שתולים בסתמא. אבל ככל ומכוין, לא שייך שתי כוונות על מעשה אחד. וה"ז דומה קצת לכוונה הפכית.

לחץ כדי לכווץ...

במחכ"ת, אבל החזו"א אמר את זה גם על איסורים [וכפי שהבאתי לענין לה"ר], ואטו מי שלא מכוון לשם נהאיסור אינו עובר? תימה.
ותו דהגרח"ק דמטי לן האי מימרא משמיה דהחזו"א לא כתב משו"ה.

 

[נדיב לב]

במחכ"ת, אבל החזו"א אמר את זה גם על איסורים [וכפי שהבאתי לענין לה"ר], ואטו מי שלא מכוון לשם נהאיסור אינו עובר? תימה.
ותו דהגרח"ק דמטי לן האי מימרא משמיה דהחזו"א לא כתב משו"ה.

לחץ כדי לכווץ...

הדגשתי שאני בא לבאר רק בנוגע לתירוץ האחרונים על מקרא מגילה. לגבי לה"ר לא הבנתי, יען ונפלו בדבריו כמה שגיאות תקלדת. בכל מקרה זה מיישב כהוגן בנוגע למ"ע.

 

[נראה לפשוט]

הדגשתי שאני בא לבאר רק בנוגע לתירוץ האחרונים על מקרא מגילה. לגבי לה"ר לא הבנתי, יען ונפלו בדבריו כמה שגיאות תקלדת. בכל מקרה זה מיישב כהוגן בנוגע למ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

בח"ח כתוב שמי שמדבר לה"ר עובר על איסור ביטו"ת. והחזו"א אמר ע"ז שזה אינו, מה"ט.

 

[נדיב לב]

בח"ח כתוב שמי שמדבר לה"ר עובר על איסור ביטו"ת. והחזו"א אמר ע"ז שזה אינו, מה"ט.

לחץ כדי לכווץ...

במגילה, כפי שכתבתי, אפש"ל שזה מצד חסרון בכוונה, ולא שייך להגדיר מעשה אחד בשתי כוונות וממילא יוצא שאינו מקיים אלא אחת מהם. אך לגבי לה"ר שאין בו משום ביטו"ת, זה טעם בפ"ע, שהתורה לא הטילה איסורים כפולים.
והביאור, שביטול תורה הוא לא בכל מצב נתון (לדוגמא הפסקה קלה לשיחת חולין כדי ליישב דעתו, אין בה משום ביטו"ת), אלא מה, לקבוע מכח זה שזה לשון הרע הדיבור יהיה מוגדר כביטול תורה, בזה טוען החזו"א, שהתורה הגדירה את האיסור, בלי להשליך על איסורים אחרים, קרי, ככל שאין בעצם הדיבור משום ביטו"ת לא מגדירים את זה בגלל איסור לה"ר כביטו"ת. וכל זה שייך רק באיסורים ולא במצוות (אלא שבהם לא מקיים בגלל חסרון כוונה וכאמור), ובזה מיושבת הערתך.

אגב, בזה גם יובן, שהמ"ב שכתב בנוגע למ"ע שלא קיים גם מצוות ק"ש וגם תפילה, אעפ"כ לגבי ביטו"ת בלה"ר, ס"ל לא כמו החזו"א. אמנם לפי מה שכתבתי שיש חילוק בין מ"ע לאיסורים, וכל אחד טעם אחר, מובן שפיר.

 

[יאשע בער]

יש להוסיף, שבאמת מצינו בכמה מקומות בתלמוד את המושג 'לעבור עליו בשני לאוים', וזה לכאו' דלא כדברי החזו"א, וצ"ת.

 

[יאשע בער]

[ועכשיו ראיתי שהביאו פה שקדמו הגר"ש קלוגר]

לחץ כדי לכווץ...

דברי החכמת שלמה אינם ענין לכך, הוא כתב בהדיא דדבריו הם רק למ"ד מצוות צריכות כוונה, ודברי החזו"א אינם תלויים במצ"כ או לא.

 

[נדיב לב]

יש להוסיף, שבאמת מצינו בכמה מקומות בתלמוד את המושג 'לעבור עליו בשני לאוים', וזה לכאו' דלא כדברי החזו"א, וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן החילוק ברור, וכמו שכבר ביאר מרן הגר"ח בטעמא דקרא וזת"ד: ולא דמי למה שאמרו בכמה מקומות חייב שתים שזה רק במקרה שנפגשו שני לאוין לכן חייב שתים אבל לא כשמוכרח תמיד שני הדברים.

מגילה - מבטלין ת"ת למקרא מגילה | ים התלמוד

מגילה ג' ע"א "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". וברש"ש על אתר הקשה וכי מגילה אינו ת"ת, ואדרבה גם מצות מקרא מגילה וגם ת"ת, ובאחרונים כתבו (החזו"א וכמדומה שהקדימו בזה הגר"ש קלוגר) דכשמכוון לשם מצות מקרא מגילה אין בזה מצות תלמוד תורה. וכעין זה אפשר לבאר בגמ' ברכות י: "גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[נראה לפשוט]

במגילה, כפי שכתבתי, אפש"ל שזה מצד חסרון בכוונה, ולא שייך להגדיר מעשה אחד בשתי כוונות וממילא יוצא שאינו מקיים אלא אחת מהם. אך לגבי לה"ר שאין בו משום ביטו"ת, זה טעם בפ"ע, שהתורה לא הטילה איסורים כפולים.
והביאור, שביטול תורה הוא לא בכל מצב נתון (לדוגמא הפסקה קלה לשיחת חולין כדי ליישב דעתו, אין בה משום ביטו"ת), אלא מה, לקבוע מכח זה שזה לשון הרע הדיבור יהיה מוגדר כביטול תורה, בזה טוען החזו"א, שהתורה הגדירה את האיסור, בלי להשליך על איסורים אחרים, קרי, ככל שאין בעצם הדיבור משום ביטו"ת לא מגדירים את זה בגלל איסור לה"ר כביטו"ת. וכל זה שייך רק באיסורים ולא במצוות (אלא שבהם לא מקיים בגלל חסרון כוונה וכאמור), ובזה מיושבת הערתך.

אגב, בזה גם יובן, שהמ"ב שכתב בנוגע למ"ע שלא קיים גם מצוות ק"ש וגם תפילה, אעפ"כ לגבי ביטו"ת בלה"ר, ס"ל לא כמו החזו"א. אמנם לפי מה שכתבתי שיש חילוק בין מ"ע לאיסורים, וכל אחד טעם אחר, מובן שפיר.

לחץ כדי לכווץ...

לא זכיתי להבין. אם תוכל להרחיב.

 

[יאשע בער]

כמובן החילוק ברור, וכמו שכבר ביאר מרן הגר"ח בטעמא דקרא וזת"ד: ולא דמי למה שאמרו בכמה מקומות חייב שתים שזה רק במקרה שנפגשו שני לאוין לכן חייב שתים אבל לא כשמוכרח תמיד שני הדברים.

מגילה - מבטלין ת"ת למקרא מגילה | ים התלמוד

מגילה ג' ע"א "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". וברש"ש על אתר הקשה וכי מגילה אינו ת"ת, ואדרבה גם מצות מקרא מגילה וגם ת"ת, ובאחרונים כתבו (החזו"א וכמדומה שהקדימו בזה הגר"ש קלוגר) דכשמכוון לשם מצות מקרא מגילה אין בזה מצות תלמוד תורה. וכעין זה אפשר לבאר בגמ' ברכות י: "גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר...

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

כרגע איני יודע היכן, אך פעם נתקלתי במקרים שאין היכ"ת לעבור על לאו אחד בלי לעבור על הלאו השני. [כמדומה שזה היה בעריות].