מקווה שלא ברצינות....
- מתחיל חוט היגיון התורה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- דרכי הלימוד לימוד תוספות
מו"ר אמר לי פעם:
מהר"ל - המדפיסים תוס' על הדף עתידים ליתן את הדין.
התוס' מפזרים ואינם גורמים ליותר שטייגען, ועדיף ללמוד רא"ש.
יש להרגיל ילד ללמוד תוס' רק במדה וקושית תוס' כואבת לו בלימוד הראשון, או עכ"פ שתכאב לו בעת שיחזור על הסוגיא, ואם לא כן הנזק הוא גדול במה שמתרגלים ללמוד בלי להבין.
מהר"ל - המדפיסים תוס' על הדף עתידים ליתן את הדין.
התוס' מפזרים ואינם גורמים ליותר שטייגען, ועדיף ללמוד רא"ש.
יש להרגיל ילד ללמוד תוס' רק במדה וקושית תוס' כואבת לו בלימוד הראשון, או עכ"פ שתכאב לו בעת שיחזור על הסוגיא, ואם לא כן הנזק הוא גדול במה שמתרגלים ללמוד בלי להבין.
רוב רובם של התוס' אינם כאלה! התוס' בסוגיות עמוקות מדברים על גוף הסוגיא עצמה וגם אם שואלים מסוגיא אחרת הרי"ז מבאר את גוף הסוגיא עצמה מחילוקי הדינים, - כמעט כמו קושיא של גמרא לפעמים [ואילו הרש"י בא לפרש רק את המצוטט בגמ' עצמה], זה צורת הלימוד, אמנם יש תוס' שמרחיבים בהגיות לשונות וכדו', ואכן לילד צעיר מומלץ להבין קודם הגמ' בעצמה כידוע
ויש ליישב בדוחק...
אסביר בפירוט -
השמעתתא מבאר שהקושיות של תוס' לא נשאלו לרבא לא כי הוא לא חשב עליהן, אלא כי הוא ידע את התשובות.
מה שלרבא פשיטא ליה להתוס' מבעיא ליה.
וממילא, כשאתה תרצה להבין את רבא באמת - תצטרך ללמוד את התוס'. לא כדי להוסיף, אלא כדי להבין.
יש לך טענה נוספת, ששאר הראשונים מפשטים יותר את הפשט, אבל ככל הנראה שאר הסברות שהביאו כאן, עולות על זה.
- הודעות
- 170
- תודות
- 461
- נקודות
- 46
אם יואיל מר לסכם את הסברות שהביאו כאן ולא נדחו ע"י הת"חים באשכול. אני לא שמתי לב אפילו לאחת.
אילו זה היה הסדר מה שכתבת היה מאד מובן.
מסכים, אבל אני חושב שהתשובה לשאלתך, שדי ברור שתוספות הוא הפירוש הכי עמוק מהראשונים על הש"ס [חוץ מאולי הרמב"ם שדבריו סתומים], והפירוש הכי מקיף ברוב הסוגיות [אולי בסוגיות ספציפיות הרמב"ן והרשב"א ור"ן יותר מקיפים אבל ברוב רובם תוספות הכי מקיף].
וככל שאנו יכולים למדוד ראשונים שום חיבור לא מתקרב לתוספות.
זה נכון שלבירור הפשט בגמרא רמב"ן או ריטב"א יותר טובים, אבל כנראה שאנחנו לומדים ראשונים לא רק כבירור של הגמרא, אלא כתורה לעצמה [וכ"כ הגרי"ס באיגרת שאצלינו הראשונים הם כתלמוד בזמנם]. ובזה תוספות הכי טובים.
חוץ מזה שטכנית הטענה הכי פשוטה שלא ראיתי שהוזכרה שתוספות הוא הראשון היחיד שיש על כל הש"ס ואין עוד שום ראשון כזה.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,699
- נקודות
- 655
כתב הרמב"ן "וחכמי' הצרפתים אספו רובן אל עמן. הם המורים הם המלמדים הם המגלים לנו נטמן".
מקווה שאני מדייק
מורינו הגאון ר' גרשון זצ"ל אמר שלו היה הדבר בידו היה פוטר מלימוד התוס' עד שהבחור היה ממש מבקש, כי יש דברים שאותם לומדים רק מתוך תשוקה ורצון, אם לא מסקרנות רבה, לא יאהב האדם את ריבוי החומר
בבקשה-
1
2
3
4
5
6
מסתבר שחלק מהציטוטים שהעליתי הם כפולות, אך יש גבול עד כמה יש לי זמן להיות העוזר שלך....
לא הבנתי.
העליתי בהודעה ב' עניינים -
א' הערה על כך שהבאת ראיה מ-AI, כששורה אחר כך כתבת שאינו אומר נכון...
ב' דחייה לטענך לפיה התוס' הוא הוספה - התוס' בשבילנו הוא כלי להבנת הגמ' ובלעדיו אין לנו הבנה באביי ורבא - לא הוספה אלא הבנת הפשט.
על מה הגבת ומה בדיוק?
נערך לאחרונה:
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,699
- נקודות
- 655
הערת אגב, דומני ששלושת עמודי ההוראה הם הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ולא הטור.
ברור, ראו בהקדמת מרן לב"י!
"ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלשת עמודי ההוראה אשר הבית בית ישראל נשען עליהם בהוראותיהם הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל לבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעת אחת נפסוק הלכה כמותם אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקין על הדעת ההוא ולכן פשט המנהג בהיפך"
אם אני לא טועה כבר בדפוס שונצינו לא?
אך מה שוודאי הוא שקדמו מדפיסי סלאוויטא לדפוס האלמנה ובניה שהרי הם אלו שהעתיקו מסלאוויטא ועל זה יצא הקצף הנודע... וראה בשו"ת חת"ס (ח"ו ליקוטים נז)
וכבר כתבנו על זה כאן פעם
מורינו ר' גרשון היה מרבה לדבר על לפי טיבו וללמוד מה שמסקרן כידוע וזה לא קשור לא מיני' ולא מקצתי' לאשכול המדבר כאן על המקובל במשך הדורות, ברור שמי שאין לו תשוקה לזה שלא ילמד וכט"ס
שקר וכזב!
מרן אמר שצריך ללמוד מה שמעניין רק על לימוד המסר - וגם בזה הוא אמר שמי שלא מעניין אותו צריך לעשות שיעניין אותו.
זה ממש לא ללמוד איך שמתחשק.
יצויין כי מכל בניו וחתניו אין אחד שלא למד בדרך עולם הישיבות הנורמטיבית - ראשונים אחרונים וראשי הישיבות.
כדאי שמי שלא שמע את מרן אישית בעניין - שלא ידבר על העניין!
אני דברתי על מה ששמעת אני ממנו, והוא דיבר על לימוד התוספות דייקא!, לאפוקי גמרא רש"י שהתכוון שהאדם צריך להכריח את עצמו והלתאמץ, הרי הגמרא היא חיינו, ברור שזה לא קל כל דבר בעבודת השם! וכי יפטור אותנו אי מי מתורה ועבודה יראה ואמונה?!
אני ראיתי בכתב דברי החיזוק כך על לימוד הגמ' גם במשך הזמן !!! ללמוד מה שמעניין ושלא לדבר על ביה"ז ולימוד המוסר, וגם שמעתי "קצת" את הרה"י אישית... אז למותר כל דבריך,
נכון שיבר רק ע"ז אבל כנ"ל שדיברו כאן על המקובל וברור שר' גרשון לא בא לעקור זאת ואת זה אני מקווה שגם אתה מבין רק אמר שמי שזה יבלבל אותו שקודם ילמד את הש"ס אולי בלי תט[וספות וכך יספיק ואי"צ לפנים
אתה צודק, שאין לי יכולת לדעת האם אמר או לא אמר באחת השיחות..
אבל אני מכיר באופן אישי את דעתו בעניין.
כמו שאמרתי, אף אחד מצאצאיו לא למד "מה שמעניין"!
הכוונה בדברי מו"ר הגרי"ג על "מה שמעניין" היא שלימוד בלי התעניינות אמיתית לא מביא לגשמאק ולא הופך את הבחור לבן תורה.
אבל מי שלא מעניין אותו - שיעשה שיעניין אותו.
כל הצורה הזו, לקחת משפט מתוך שיחה ולהפוך אותו כביכול מו"ר אמר שכל אחד יכול ללמוד בצורה ובדרך שמעניין אותו, ורק מה שמתחשק לו - זו שטות מדרגה ראשונה.
סליחה שאני מתבטא חריף, אבל כמי שדיבר אישית עם מרן בעניין, ושמע ממנו, לא "קצת" אלא הרבה יותר מ"הרבה"... כואב לי העניין.
נכדיו או ''ממשיכו דרכו'' לא אמורים להיות קשורים לשיחות האלו אותם היה מוסר בקביעות אותו סגנון, יש הוראות לרבים, וכפי שברור לכל בר מבין שהוא דיבר למי שקשה לו בתור לימוד ש"ס וכדו' או לצעירים מאוד או בין הסדרים דף היומי וכל כיוצ"ב - ר' גרשון הנחיל לנו שאפשר לגמור ש"ס גם בלי תוס' וכל מי שהדבר הזה יעצור אותו מללמוד ש"ס שילמד רק עם רש"י , - כי ככה הוא יתחבר וככה ימצא את עצמו בתורה מהרובד שלו, זה הכל, פשיטא ופשיטא שמי שלומד סוגיא בלי תוס' הרי"ה בור וע"ז נסוב האשכול כאן,
נ.ב. באמת נקודה מצערת שאתה מעלה כאן שישנם שלקחו או ראו את ר' גרשון וסגנון לימודו כחלק מהדבר הזה וחבל
כעת יותר רווח לי...
עם זאת את המילים הללו איני יכול לקבל-
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תתאה גבר