הרב @ישמח לב
מחכים לך באשכול זה.
תכנס ותחכימנו פשר דבר
יסודות התורה במשנתו של הגאון המופלא ר' יוסף שרייבר שליט"א
- מתחיל חוט יאשע בער
- תאריך התחלה
מחכים לך באשכול זה.
תכנס ותחכימנו פשר דבר
יסודות התורה במשנתו של הגאון המופלא ר' יוסף שרייבר שליט"א
בדיוק מהסיבה הזו, השיעורים של מרן הגר"ח לא היו מה שכתב בספר...
הרי סביר להניח שישנם עשרות אם לא מאות תלמידים שלא עלה בידם לשמוע את התלמידים החדשים ששמעו מהרב את חזרתו, ונמצא בידם רק דעתו הראשונה.
אבל זו לא בעיה בהגרח"י אלא בעיה בדור. אין היום מישהו שאפשר לומר עליו ש"בירר וצירף וליבן וזיקק תמיד דבריו בירור אחר בירור וצירוף אחר צירוף ויבא בכור את דבריו מאה פעמים פעם אחר פעם ביגיעה עצומה ובהעמקה נפלאה לקרב ולרחק להוסיף ולגרוע" לפני שפורסמו חידושיו.
ההבדל בין הגרח"י לשאר ראשי הישיבות והתחי"ם שבדור, שהם לא מחדשים את הדרך ואת היסודות אלא בונים על היסודות המקובלים ולכן הטעות בחזרתם היא טעות בווארטים שלהם, או בהבנת הסוגיא, אבל לא ביסודות עצמם.
וכמו שכבר אמרו כאן שמתוך כך שהתוכן הוא איכותי יותר הטעות גדולה יותר, וכגודל הסיכוי כך גודל הסיכון.
א. גם אם לא שמעו את חזרתו, הם במצב יותר טוב בהרבה ממי שלא שמע כלל.
ב. רוב ככל תלמידיו לא לוקחים את דבריו כמשה מפי הגבורה, אבל כן כיחיד ומיוחד בהבנת התורה,
ג. אולי נכון שאין מישהו שפאשר לומר שבירר וצירף וכו', אבל אם יש מישהו שמזכיר את המשפט הזה, זה הרב שרייבר,
ד. גם אצל הגר"ח שמסר את שיעוריו מסתבר שחזר בו, אלא מה שכתב בספר בא אחרי צירוף , ומה יהיה על תלמידיו ששמעו שיעורים ואח"כ חזר בו, ולא כתבו בספר, והרי זכינו לחידושיו שלא באו בספר, ושמא חזר בו.
ה. פעם עשו בישיבת מהרי"ל איזה אירוע קטן לרגל הוצאת חוברת [כמדומה חדרי בית] והרב דיבר מהו ענינו של "ספר" ואמר שהוא לא זכה לחבר ספרים אלא כמין אגרות [נ"ל שאמר בסגנון זה] כי אין הדברים חתומים,
ו. בהרבה מהיסודות, אין דברים ברורים שאפשר לקבוע בבירור את דעתם של האחרונים, וברבה מקים באמת לא עסקו בזה באופן של הרב שרייבר, והרב היה אומר שגם מי שלא יקבל את סגנונו, הרי הרייד הישיבתי גם אנו לומדים, ולא יגרע במה שלא קיבל את התוספת, [ואמנם יש לפעמים בחורים וכדו' שקופצים לביקור, ולא מצליחים לעמוד על דעתו, ונשארים הם בסיסמאות קלושות, אבל גם בדרך הגר"ח מבריסק יש כאלו שפיתחו את זה למקומות משובשים, וחכמים ילכו בה...]
מצד איזו נקודה טוען מר שזו למדנות סרק
מצד שאין אפשרות להבין את הענינים הנ"ל
או כי אין מה להבין בהם (כי שטר זה שטר וכו')
?
באותו ענין: כידוע הרב שך היה טוען ששטר זה שטר (ושמעתי שפעם ישב עם תלמידים ודברו בענינו של שטר, ונכנסה הרבנית ואמרה מה הנידון בכלל הרי שטר זה שטר ואיני יודע מה קדם למה)
ומסופר שפעם נסעו כמה מתלמידי הגרש"ש ברכבת ודנו בענינו של שעבוד, וזקן אחד שהיה לידם אמר: אינני מבין מה שחים הצעירים של היום, הן שעבוד זה שעבוד, ואחר נתברר להם שאותו זקן היה הגר"ח ושמא זה הגר"ח לשיטתו שלא שואלים למה אלא מה, ויש לחלק, ואכ"מ)
אמנם, לכאורה אין זה נכון, שהרי הא קמן שיש נידון לגבי שטר האם הוא שטר: האם הוא ראיה בעלמא או שיש בו כח כ"ש (ושמא ודאי גם וגם הוא, ועכ"פ במידה כ"ש, וג"ז אכ"מ)
וא"כ אין לומר שטר זה שטר, דאה"נ ודאי ששטר זה שטר, ורק הא גופא הנידון: מה זה שטר (שהוא שטר, שהוא שטר, שהוא שטר עד סוף העולם...), האם הוא כך או כך (וכש"נ, ועוד)
הוי אומר: אה"נ שטר זה שטר, ומעולם לא עלה על דעת אי מי ששטר זה לא שטר (הרי מיניה וביה זה לא יתכן), ואלא שעל זה עצמו בא הנידון: איך הוא פועל, ומה ענינו
ומסופר שפעם נסעו כמה מתלמידי הגרש"ש ברכבת ודנו בענינו של שעבוד, וזקן אחד שהיה לידם אמר: אינני מבין מה שחים הצעירים של היום, הן שעבוד זה שעבוד, ואחר נתברר להם שאותו זקן היה הגר"ח ושמא זה הגר"ח לשיטתו שלא שואלים למה אלא מה, ויש לחלק, ואכ"מ)
אמנם, לכאורה אין זה נכון, שהרי הא קמן שיש נידון לגבי שטר האם הוא שטר: האם הוא ראיה בעלמא או שיש בו כח כ"ש (ושמא ודאי גם וגם הוא, ועכ"פ במידה כ"ש, וג"ז אכ"מ)
וא"כ אין לומר שטר זה שטר, דאה"נ ודאי ששטר זה שטר, ורק הא גופא הנידון: מה זה שטר (שהוא שטר, שהוא שטר, שהוא שטר עד סוף העולם...), האם הוא כך או כך (וכש"נ, ועוד)
הוי אומר: אה"נ שטר זה שטר, ומעולם לא עלה על דעת אי מי ששטר זה לא שטר (הרי מיניה וביה זה לא יתכן), ואלא שעל זה עצמו בא הנידון: איך הוא פועל, ומה ענינו
- הודעות
- 168
- תודות
- 537
- נקודות
- 106
שטר זה שטר, שטר מזוייף זה שטר מזויף, שטר שאיתרע זה שטר שאיתרע, טענת פרוע זה טענת פרוע,
מיגו זה מיגו, מיגו להוציא זה מיגו להוציא, מתוך שאינו יכול להישבע זה מתוך שאינו יכול להישבע,
ברור שהגרא"מ לא התכוין להפקיע ששטר זה לא שטר, צריך א"כ לדעת על מה הוא בא להגיד ששטר זה שטר, מה הוא בא לשלול.
שוב אחזור על אותם ב' עניינים עליהם אני חוזר כל האשכול שוב ושוב לבקשת חברים נוספים..
א. העיסוק של רבותינו לא היה "לדון מהו שטר". גם כשהגר"ח חידש מהו עניין מסויים, זה רק בדרך תירוץ לקושיא. אף אחד מעולם לא העמיד את השאלה "מהו שטר".
ב. העיסוק בזה - אצל בחורים - מביא הגדרות משונות שאינן מסבירות משהו נוסף על מה שכבר הוסבר, אלא מעמיסות מילים חסרות פשר וקשר, שאין בינם לבין הסוגיות כל שייכות.
ועיין לעיל שהבאתי את ההגדרה אליה הגיעו קבוצת בחורים שעסקה שבוע שלם בשאלה "מה זה שטר"... הם הגיעו להבנה חדה וברורה ש"שטר זה מסמך"...
מהכ"ת?
דהיינו, ברור שיש הרבה מה לקבל ממנו, ואין על זה חולק.
אבל האם יש במשפט זה לדחות את מה שהעליתי כנגד הנחלת השיטה בעולם הישיבות?
אינני בטוח.
בהחלט, וכאמור אין חולק שהוא יחיד ומיוחד. מה זה שייך?
כן, אבל לא לפני הפרסום.
זה מה שאמרתי, שכל תלמידיו שומעי תלמידיו הגדולים אמרו, וכך כבר מפורסם בי מדרשא, כי השיעורים היו בנויים בצורה אחרת לחלוטין.
ולא לחינם אין כמעט חידושים שמובאים מתלמידיו שאינם נמצאים בספר.
מה זה שייך?
אתה רק מצדיק את מה שאמרתי.
שבהרבה מן המקרים לא עוסקים באחרונים אלא בחידושים של הרב, שלא באמת שייכים לאחרונים, או כמו שאתה אומר "אי אפשר לקבוע מהי דעתם".
השאלה היא מה האחוזים.
מי שמסתובב רק במהרי"ל, מן הסתם רואה הרבה יותר אחוזים של למדנים אמיתיים המדברים עניין באמת,
אבל בעולם הישיבות יש כל כך הרבה אחוזים שקיבלו את השיטה והם עקומים לחלוטין, כך שאינני חושב שבריסק והטועים בה יכולים להשתוות לדרך הרב והטועים בה.
איזה פרסום?
קשה לי להאמין שאני יצליח להזיז משהו אצלך, יש לך את דעת רבותיך [למרות שאתה מקצין אותה וכמו שהזכירו, את דברי הגריג"א, [אני זוכר עוד לפני שנים שהיו המתנגדים רבים, והיה ידוע שהגריג"א לא חשב כן] אבל בשביל להעמיד את הצד השני, למי שלא מכיר,
אני לא חולק שיש כאלה שמתעקמים, ברור שמתעסקים בדברים יותר עמוקים, קל יותר לטעות מאשר חילוק בין גברא לחפצא, או הנהגה או הכרעה [חלילה לא מזלזל] ויש מי שבאים מזה לידי טעות, רק הבאתי שגם אצל הגר"ח יכלו לבוא תלמידים שלא שמשו לטעות בדרכו, וכפי שענינו רואות,
אני לא יודע למה אתה לחוץ שלא ידעו את מסקנת הרב, הרי זה שהוא חזר בו, אין הכוונה שהסברא עקומה אלא שהיא נסתר ממקום אחר, ולמה יגרע לשמוע מת"ח אחר, שגם הוא אפשר שאמר טעות אלא שלא עמד בזה, וכך היא דרכה של תורה,
ודברי הגר"ח חלקם נמצאים בסטנסיל ושיעורי הגר"ח, וחלקם לצערנו אבדו מאיתנו, וקשה לי להאמין שאם ימצא כת"י שיעורים מועתקים מרבינו הגר"ח, אתה לא תרוץ [יחד עם עולם הישיבות] ללמוד דבריו.
אני לא יודע לשלב את הדברים בתוך דבריך, מה ששאלת מה הבאתי מהסיפור על הוצאת החוברת, טענתך שכיון שאין הדברים מוחלטים אצל הרב, והתלמידים לא ידעו מחזרתו, וע"ז סיפרתי שהרב אמר [מה שכולם יודעים] שמה שנכתב בקונטרסים, למרות שנכתב בדם וביזע, אינם סוף דבריו.
ובטח אתה יודע את דעתו של הגר"ד מילר בכ"ז, [ומסופקני אם לכתוב ואם דעתו שיפורסם כאן.
פרסום הקונטרסים והאגרות, כמו גם אמירתם בשיעור.
אני עצמי למדתי עם מרן הגרי"ג בחברותא, ואני עצמי דיברתי איתו על ענייני דרך הלימוד.
עלי לא יוכל אף אחד לעבוד עם משפטים כמו "מה שליבו חפץ", או "לפי טבעו".
דעת מרן הגרי"ג הייתה ברורה בנושא: יש הרבה דרכים באחרונים ובראשי הישיבות, כל אחד לפי טבעו בהם. לא להמציא משהו חדש.
בדיוק כמו שאמר להדיא בשיחה בישיבה כי "אמנם צריך ללמוד ספר מוסר שמעניין, אבל אם לא מעניין אוו כלון, צריך לעשות שיעניין אותו".
כ איני חושב שיש מישהו בדורינו שמשתווה אל הגר"ח.
אם אראה מחברות של מו"ר הגרי"ג או מו"ר הגרב"ד, אסכל בהם לשם סקרנות, אבל לא אקח אותם כמסקנה, משא"כ אצל הגר"ח גם הו"א שלו יכולה להיות בשבילינו מסקנה, אם לא נסתרת היא מהסוגיא אלא רק לא נגמרה הסברא אצל הגר"ח בזה.
אכן.
הוא לא מעודד מהרי"ל... הרבה יותר בריסק...
יש לו כמה ווארטים קבועים בשם הגרח"י, ולא יותר. אם כי כבר אמרתי בראשית האשכול, כי יש אצלו מעט מהנוסח של מהרי"ל.
- הודעות
- 168
- תודות
- 537
- נקודות
- 106
יש לו פשוט מצב רפואי מסוים שמצריך טיפול. אבל צריך תפילות שיעבור מהר וירגיש טוב ול''צ להאריך בפרטים.
- הודעות
- 57
- תודות
- 191
- נקודות
- 30
ב"ה אתמול עבר ניתוח, הוא מתאושש במהירות.
מדברים שכבר ברביעי הקרוב יהיה שיעור
אשאל אתכם שאלה פשוטה ביותר
הרי מקובלנו מהגר"ח שחסרון בהסברה היינו חסרון בהבנה
ובכן אין חולק על כך שחסר מאוד בהסברת דברי הרב ואין מקום לטעון שהרב מסביר ברור ביותר, ורק אנחנו (אני?) לא מבינים אותו, זה מגוחך למדי (ולאות על כך כי כאשר מבקשים מתלמידיו לבאר את דבריו אינם מסוגלים לצאת מהמילים שקבע, כי מאחר ולא ברור (מלבד לו עצמו?) מה המכוון (המדויק, או ל"ד המדויק אלא בכלל), הרי שאין להם אפשרות לדבר שלא במילותיו... והדברים ידועים, והמכחיש, אדרבה אני מחכה בכליון עינים שיסביר לי כמה וכמה קטעים במשנתו...)
ומעתה הרי שזה חסרון בהבנה...
מחכה לתשובות (אמיתיות)
הרי מקובלנו מהגר"ח שחסרון בהסברה היינו חסרון בהבנה
ובכן אין חולק על כך שחסר מאוד בהסברת דברי הרב ואין מקום לטעון שהרב מסביר ברור ביותר, ורק אנחנו (אני?) לא מבינים אותו, זה מגוחך למדי (ולאות על כך כי כאשר מבקשים מתלמידיו לבאר את דבריו אינם מסוגלים לצאת מהמילים שקבע, כי מאחר ולא ברור (מלבד לו עצמו?) מה המכוון (המדויק, או ל"ד המדויק אלא בכלל), הרי שאין להם אפשרות לדבר שלא במילותיו... והדברים ידועים, והמכחיש, אדרבה אני מחכה בכליון עינים שיסביר לי כמה וכמה קטעים במשנתו...)
ומעתה הרי שזה חסרון בהבנה...
מחכה לתשובות (אמיתיות)
סתם לגופש"ע, הבאת מהגר"ח, וכי את יסודות הגר"ח הינך מסוגל להבין בלי לחזור על הסיסמאות הבריסקאיות?! כדוגמת חלות דין וכדו',
למה לא
בטח
החילוק פשוט ויסודי: אצל הגר"ח המילים הן ההתחלה , ואילו אצל הרב המילים הן הסוף
ז"א: זה ודאי שיש להשתמש במילים (ועכ"פ כשזה חוץ מאצלנו גופא כי האדם אצל עצמו אולי יכול גם בלי מילים, זה לא ברור, ואכ"מ), ולו אך בגלל כי פשוט א"א אחרת, וכמו כן (וכפועל יוצא מזה?) אחר כל ההבנה וכו' הענין בא במילים, וכ"ה בין השאר גם (או אפילו) אצל הגר"ח, כי הענין לא יוכל להמלט ממילותיו, אמנם, על הרב התרעומת שמאחר ולא ברור מילל, הרי לא נותרו לנו אלא מילותיו, ותחת היות המילים הסוגר של השרשרת הרי הן הפנינים עצמם
הרב מסביר רק קצת קשה להבין אותו, ומתלמידיו יש שלא כ"כ מבינים וכדבריך, ויש שמבינים מאוד אם תרצה שמות אפשר.
ברור כשמש, לרגע לא עלה דעתי שהרב עצמו אינו מבין מה הוא שח
(ורק שעדיין לא זכיתי מפני מה באו דבריו בלשון שאינה מובנת: האם זה במכוון (וא"כ למה... כל הסיבות שאני מוצא אינן אובייקטיביות), או שלא, ואם לא אז זה פשוט חבל מאוד אם כי אין לכחד דמסתמא יש לכך חלק רב בהתפרסמות דבריו)
תבין, זו מהות אחרת: לא שקשה להבין אותו, אלא המילים בהן הוא משתמש (והניסוח וכו') פשוט לא מאפשרות אחיזה בדבריו
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- אשר שלמה
- בדליג
- בודד על גג
- בור סוד
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יורנו בדרך
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- יתברך שמך בפי כל חי
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עטרת אב
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
סרטונים גדו"י
מרן הגרמ"ה הירש על הבטחת מרנא הגרח"ק זיע"א