תוכל להסביר למה לא
הרי זה בסוף שעת החיוב
כמו שמבואר בתוס' שם, שרבה חידש שאחד שהתחייב מיתה על חילול שבת וגם גנב, והחפץ היה בעין, ורק אח"כ הוזק, יש קלב"מ,
אף שבשעת החיוב מיתה עדין לא חל הקלב"מ בפועל, דכל עוד החפץ בעין היה חייב להחזיר למרות החיוב מיתה, ורק כשאיבד את החפץ חל החיוב ממון שנפטר בקלב"מ, אולם כיון שהחיוב הוא משעת גזילה, איכא פטורא דקלב"מ,
וא"כ ה"ה הכא.
כי לפי הריטב’’א למשל זה לא שעת חיוב גמורה גם למ’’ד משעת משיכה(בשונה מגזלן) והוא אומר שבספק זה לא נקרא איני יודע אם פרעתיך אלא איני יודע אם נתחייבתי, והקצוה’’ח מוציא מזה שזה גם סיבה למה הוא חייב כפי המחיר של שעת שבורה ומתה ולא כשעת משיכה(בשונה מגזלן)
כי לפי הריטב’’א למשל זה לא שעת חיוב גמורה גם למ’’ד משעת משיכה(בשונה מגזלן) והוא אומר שבספק זה לא נקרא איני יודע אם פרעתיך אלא איני יודע אם נתחייבתי, והקצוה’’ח מוציא מזה שזה גם סיבה למה הוא חייב כפי המחיר של שעת שבורה ומתה ולא כשעת משיכה(בשונה מגזלן)