לומד'ס במבחן (1 צופה)

[אורה]

זה אחרי שיש חיוב
אנחנו מדברים קודם שהיה חיוב

לחץ כדי לכווץ...

מעניין כי גזל עכו"ם אסור ושיטת הרב בקונטרס אחרון שלו שהפקעת הלוואתו מותר אצל עכו"ם

 

[יראת ה' היא חכמה]

ומצד שני
ועוד כתב המהרש"א "מה שאין כן בני בבל דאפשר שהיו מפלפלים דוגמת חילוקים שבדור הזה אשר כל מי אשר יודע לכוין על צד היותר בפלפול של הבל הרי זה משובח וכל אחד מכוין לדחות דברי חבירו כדקרי להו מחבלים שאין נוחין זה לזה בהלכה ועל ידי כך לא סלקא להו שמעתתא אליבא דהלכתא כדקרי להו נמי התם במחשכים הושיבני והוא שאמר דלא נטרדיה כי פלפול כזה מטריד את האדם מן האמת ואין מגיעו לתכליתו המבוקש וק"ל" [חדושי אגדות בבא מציעא דף פ"ה א']

לחץ כדי לכווץ...

ליודעים דבר ושניים בדרכי הלימוד,
הפלפול שאליו התכוון המהרש"א ז"ל - אינו שייך כלל ללימוד העיון של הגר"ח כלל וכלל !!!

פלפולים זה מה שנקרא היום תורת גליציה וכדו', והדבר רחוק מאד מדרכו של אדונינו מאור עינינו מאיר נתיבותינו מאור עולם הגר"ח זצלל"ה, אשר דרכו ללמוד כדרך שלמדו הראשונים ז"ל,

ובנימה אישית, עצה טובה ל @ישעיהו מנחלת דן , היזהר בגחלתן אינה מליצה, אך אולי "הלומדים בדרך העיון הישרה" כלשונך, יודעים שזו אינה אמרה אמיתית אלא מליצה בעלמא...

 

[יראת ה' היא חכמה]

בלא להיכנס לטענות של כלל הטו"נ,

תמיד ישנה עדיפות לטענות האובייקטיביות מאשר לאלו הסובייקטיביות,

ולכך: הלא פותח האשכול הינו סובייקטיבי במוצהר, כמש"כ כבר.
ומאידך כלל הכותבים אינם אלא אובייקטיביים, שהלא אינם מחוג בריסק וכדו'.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ליודעים דבר ושניים בדרכי הלימוד,
הפלפול שאליו התכוון המהרש"א ז"ל - אינו שייך כלל ללימוד העיון של הגר"ח כלל וכלל !!!

פלפולים זה מה שנקרא היום תורת גליציה וכדו', והדבר רחוק מאד מדרכו של אדונינו מאור עינינו מאיר נתיבותינו מאור עולם הגר"ח זצלל"ה, אשר דרכו ללמוד כדרך שלמדו הראשונים ז"ל,

לחץ כדי לכווץ...

כמובן כך נראה למי שהורגל כל ימיו בדרך זו ולא מסוגל לשמוע כיוון חדש

ובנימה אישית, עצה טובה ל @ישעיהו מנחלת דן , היזהר בגחלתן אינה מליצה, אך אולי "הלומדים בדרך העיון הישרה" כלשונך, יודעים שזו אינה אמרה אמיתית אלא מליצה בעלמא...

לחץ כדי לכווץ...

היזהרו בגחלתן נאמר על זלזול אישי ח''ו ולא על בקורת ענינית.

 

[אברך קלאסי]

עברתי על הקונטרס וזמן רב לא נתקלתי בכזה גיבוב ענינים בלי שיכות וסדר וכמש''כ כבר שענין הפלפול לא שיכא כלל לענין וכידוע לכל מי שקצת מתמצא בענינים
ובנוסף צרור הטענות בענין מיגו בצירוף טענה מר' אש ויס חובבני ממש, כל מי שקצת עין לעומק בעומק הראיות והגדרחם של מיגו מבין שסברות אלו לא פותרים ולו מקצת מהענינים בסוגיא חמורה זו.
אמנם יש קצת ממשות בטענוץיו ביחס להקצנה של שיטת בריסק ואכמ''ל בזה, ובאמת עולם הישובת היום לא לומד בצורה הקיצונית עד כדי כך ובהחלט יש דרך יותר אמצעית, אך הדברים ארוכים ואכ''מ.
ומ''מ אומר לכבוד ה''ר ישעיהו שגם אם הוא בטוח בצדקת דרכו מ''מ שלא ינסה להגיד כאילו גם הגר''ח סבר כמותו, אני חיב לציין שבמשך קריאת הקונטרס די נהניתי מהענין, מלבד מה שכתב על הגר''ח שחידש דרך לימוד המתאימה לדורו וכו' ואיך שהוא מציג הדברים כאילו שזה ודאי שאינה תורת אמת רק היה צריך לחבב על הדור את התורה, ודבר זה הוא חוצפה ממש לומר שכל העמל העצום של הגר''ח ותלמידיו בתוה''ק הוא באופן שידעו שאי''ז תורת אמת רק רצו לספק שעשוע לציעירים, זהו שטות גמורה וכמדו' שכותב הקונט' צריך לעלות על קברי רבותינו זללה''ה ולבקש מחילתם.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

בלא להיכנס לטענות של כלל הטו"נ,

תמיד ישנה עדיפות לטענות האובייקטיביות מאשר לאלו הסובייקטיביות,

ולכך: הלא פותח האשכול הינו סובייקטיבי במוצהר, כמש"כ כבר.
ומאידך כלל הכותבים אינם אלא אובייקטיביים, שהלא אינם מחוג בריסק וכדו'.

לחץ כדי לכווץ...

כבר השבתי שאיני מדוברי החוג כלל
אבל אין טעם להכנס לויכוחים קטנוניים כאלו

 

[צופה מן הצד]

הרמב''ן משתבח בפשטותו וסברתו הישרה והעמוקה ובקוצר מילותיו הכוללות, לעומת הר''ן שנוטה לפלפול ואריכות דברים וסברא יותר פילוסופית ומורכבת

לחץ כדי לכווץ...

לא מדויק.
נכון שהרמב"ן מקצר ודבריו עמוקים לעומת הר"ן שמאריך, אך לגוף סברותיהם, סברות הר"ן בדר"כ הרבה יותר קלות לעיכול מאשר סברות הרמב"ן שהן עמוקות יותר ומצריכות יגיעה רבה יותר.

 

[יצחק א]

מצורף
אזהרת קריאה
לבעלי חוש בקורת אויבקטיבי ללא הנחות מוקדמות בלבד
הקובץ מותחל וממתין להמשך ע''י הציבור

לחץ כדי לכווץ...

מעשה באדם אחד שבא לפני אחד מגדולי ישראל, ובידו ספר שמתיימר לתרץ כל קושיות רבי עקיבא איגר "חוץ משלש קושיות", לאחר שעיין אותו גדול בספר הפטיר ואמר, "בשלשה מקומות הוא הבין את השאלה".

 

[ישעיהו מנחלת דן]

וכמש''כ כבר שענין הפלפול לא שיכא כלל לענין וכידוע לכל מי שקצת מתמצא בענינים
ובנוסף צרור הטענות בענין מיגו בצירוף טענה מר' אש ויס חובבני ממש, כל מי שקצת עין לעומק בעומק הראיות והגדרחם של מיגו מבין שסברות אלו לא פותרים ולו מקצת מהענינים בסוגיא חמורה זו.

לחץ כדי לכווץ...

אם יש לך פתרון הגיוני לבאר סברת מגו שהיתה פשוטה לגמ' ללא שום מקור ודיון תאמר אותו כמובן ונוביל מאנך לבי מסותא, כמו כן תאמר מה קשה על מה שכתבתי

אמנם יש קצת ממשות בטענוץיו ביחס להקצנה של שיטת בריסק ואכמ''ל בזה, ובאמת עולם הישובת היום לא לומד בצורה הקיצונית עד כדי כך ובהחלט יש דרך יותר אמצעית, אך הדברים ארוכים ואכ''מ.

לחץ כדי לכווץ...

איני מעודכן מה קורה בעולם הישיבות היום, אבל כמדומני שעדיין לא הגיע למצב שלפחות לומדים משנה גמ' וראשונים היטב היטב לפני לימוד הגר''ח.

ומ''מ אומר לכבוד ה''ר ישעיהו שגם אם הוא בטוח בצדקת דרכו מ''מ שלא ינסה להגיד כאילו גם הגר''ח סבר כמותו, אני חיב לציין שבמשך קריאת הקונטרס די נהניתי מהענין,

לחץ כדי לכווץ...

נהנית ?
הרי לדעתך
וזמן רב לא נתקלתי בכזה גיבוב ענינים בלי שיכות וסדר

מלבד מה שכתב על הגר''ח שחידש דרך לימוד המתאימה לדורו וכו' ואיך שהוא מציג הדברים כאילו שזה ודאי שאינה תורת אמת רק היה צריך לחבב על הדור את התורה, ודבר זה הוא חוצפה ממש לומר שכל העמל העצום של הגר''ח ותלמידיו בתוה''ק הוא באופן שידעו שאי''ז תורת אמת רק רצו לספק שעשוע לציעירים, זהו שטות גמורה וכמדו' שכותב הקונט' צריך לעלות על קברי רבותינו זללה''ה ולבקש מחילתם.

לחץ כדי לכווץ...

זה הלימוד זכות היחיד שיכלתי לומר להצדיק התוצאה הנוראה המצויה כיום בישיבות
(ב''ה בכוללים כבר כמעט לא וזה לבד תמיהה עצומה על האוחזים מדרך הגר''ח איך נוטשים אותה לאחר החתונה)

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לא מדויק.
נכון שהרמב"ן מקצר ודבריו עמוקים לעומת הר"ן שמאריך, אך לגוף סברותיהם, סברות הר"ן בדר"כ הרבה יותר קלות לעיכול מאשר סברות הרמב"ן שהן עמוקות יותר ומצריכות יגיעה רבה יותר.

לחץ כדי לכווץ...

איזה יופי
יחי ההבדל בין הרגיל בדרך הגר''ח שאצלו סברות הר''ן קלות לעיכול והרמב''ן עמוקות לבין הרגיל בדרך החזו''א שאצלו זה ההפך

 

[צופה מן הצד]

איזה יופי
יחי ההבדל בין הרגיל בדרך הגר''ח שאצלו סברות הר''ן קלות לעיכול והרמב''ן עמוקות לבין הרגיל בדרך החזו''א שאצלו זה ההפך

לחץ כדי לכווץ...

ובכן, מר, שהיה בגדר הנחתום המעיד על עיסתו שסברתו כסברת אחד מן הראשונים, עד שהוחזק אצלו שמכוון לדבריהם ו ל כ א ו ר ה פטור מלעיין בהם, האם אכן נוכח שכל מה שהעלה בחכתו ללא העיון אמר דווקא הרמב"ן ולא הר"ן?

או שאציע, בזהירות המתבקשת, אפשרות אחרת: שכן ידוע שלשון קדשו העמוקה של הרמב"ן ניתנת לפרשנויות רבות, הרבה יותר מאשר לשון הר"ן שהבהיר הרבה יותר מדויק את כוונתו, ובכן, שמא מר מצליח לדחוף את כל סברותיו שחידש בעצמו בלשון הרמב"ן הסובלת פנים רבים, אך כשמגיע לר"ן מתעכרת רוחו לגלות שרבותינו הראשונים סברו אחרת ממנו?

נקודה למחשבה.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ובכן, מר, שהיה בגדר הנחתום המעיד על עיסתו שסברתו כסברת אחד מן הראשונים, עד שהוחזק אצלו שמכוון לדבריהם ו ל כ א ו ר ה פטור מלעיין בהם, האם אכן נוכח שכל מה שהעלה בחכתו ללא העיון אמר דווקא הרמב"ן ולא הר"ן?

או שאציע, בזהירות המתבקשת, אפשרות אחרת: שכן ידוע שלשון קדשו העמוקה של הרמב"ן ניתנת לפרשנויות רבות, הרבה יותר מאשר לשון הר"ן שהבהיר הרבה יותר מדויק את כוונתו, ובכן, שמא מר מצליח לדחוף את כל סברותיו שחידש בעצמו בלשון הרמב"ן הסובלת פנים רבים, אך כשמגיע לר"ן מתעכרת רוחו לגלות שרבותינו הראשונים סברו אחרת ממנו?

נקודה למחשבה.

לחץ כדי לכווץ...

צר לי עליך אחי ה @צופה מן הצד נא תעיין בקונטרסי לפני שתמתח עליהם בקורת
בכל מקרה לגופם של דברים בודאי תפוס לשון ראשון כמובן בצנזור תיבות 'ללא העיון' המקנטרות בחינם

 

[צופה מן הצד]

צר לי עליך אחי ה @צופה מן הצד נא תעיין בקונטרסי לפני שתמתח עליהם בקורת
בכל מקרה לגופם של דברים בודאי תפוס לשון ראשון כמובן בצנזור תיבות 'ללא העיון' המקנטרות בחינם

לחץ כדי לכווץ...

מה שכתבתי "ללא העיון" התכוונתי כמובן "ללא העיון בדברי הראשונים" כפי שהעיד מר על עצמו שאין הוא זקוק לעיין בהם.
אשרי הדור שזה שרוי בו!

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מה שכתבתי "ללא העיון" התכוונתי כמובן "ללא העיון בדברי הראשונים" כפי שהעיד מר על עצמו שאין הוא זקוק לעיין בהם.

לחץ כדי לכווץ...

אם לזה התכונת אז בסדר

אשרי הדור שזה שרוי בו!

לחץ כדי לכווץ...

תודה על הציניות.

 

[היגיון התורה]

מצורף
אזהרת קריאה
לבעלי חוש בקורת אויבקטיבי ללא הנחות מוקדמות בלבד
הקובץ מותחל וממתין להמשך ע''י הציבור​

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח! יפה מאד!
אבל לצערינו אין פה בפורום כמעט קוראים שעונים לקהל היעד שהגדרת...

קצת צרם לי שמה שמפריע לך בקושיה של ר' חיים מחומש זה רק ה"לא תוהו בראה".​

להד''ם מה שכן אמר החזו''א באירוניה מרירה להגר''י ברטלר שמי שמזיק לא חיב לשלם אלא שצריך שיהיה כאן 'חלות' מזיק ואח''כ 'חלות' ניזק ואח''כ יחול 'חלות' חיוב תשלומין​

לחץ כדי לכווץ...

יש לך מקור כתוב ע"ז או בע"פ?

ואעתיק פה לתועלת הציבור בביאור הנישט פאר ווס מתוך חיבור שכתבתי בעבר.
​

מאז ומעולם ועד ימינו אנו, ואפילו עוד קודם מתן תורה, היו קיימות מערכות חוק ומשפט גם בקרב אומות העולם, וכתבו להם ספרי חוקים. וזאת משום שיש הרבה עניינים הנדרשים לחוק ומשפט מצד השכל, וכעניינם להבדיל בתורתנו הקדושה, של המצוות השכליות הנקראות משפטים.

ושני סיבות הם לקביעת חוקי משפט. האחת היא משום תיקון העולם בשלום, שלא יתווכחו ויריבו האנשים זה על זה, וכמאמרם במסכת אבות שאלמלי מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. והשנייה היא מצד הוראת השכל הישר לנהוג על פי המוסר והצדק, וכל אחד ואחד יש בנפשו אותם העניינים לידע אותם.[1]

ויש מקום לתמה לתמוה גבי אותם החוקים שקבעו מצד הוראת השכל, למה נצרך לכתוב כל אותם החוקים והספרים? לשם מה הושקעו ומושקעים בזה מאמצים מרובים כל כך? די להם שימנו עליהם שופטים, אשר מצד שכלם יאמרו בכל מקרה לגופו כפי עניינו את הדין הנראה להם מן הסברא המשפטית, שהרי בעניינים התלויים השכל עסקינן, ויד כל אדם בהם.

ולזאת תשובתו כי כמובן אין זו אלא שאילת כסיל, שהרי אין דעות בני אדם שוות, ופעמים יהיו השופטים חלוקים, ופעמים לא יחשבו האנשים בליבם כדעת השופטים כי מעשה פלוני דבר האסור הוא, ופעמים בעניינים המסופקים ממש לא ידעו השופטים עצמם להכריע סברתם. לשם כך ידרש ספר חוקים אחד השווה לכולם, ויורה לכולם האסור והמותר והחייב והפטור.

אלא שכתיבת ספר חוקים שכזה, מובילה בהכרח לשינויים בחוק מאשר היה הנדרש מסברא, ואפילו בדברים השווים לכל נפש. וזאת משום שלאחר כתיבת החוקים כשלעצמם, שוב לא ידונו השופטים על פי סברתם באשר היא, אלא על פי הנכתב באותו הספר, שהוא הוא הדין. והנכתב בספר ישתנה מאליו בכמה מקומות מן הסברא הפשוטה, ויש לזה ב' טעמים.

הטעם הראשון הוא, שמאחר וכתיבת החוק נועד להורות לאנשים, לא יכתב החוק בלשון הסברות, וכגון אם תעמוד סברא פלונית לעומת סברא פלונית יוכרע כסברא פלונית, אלא בלשון הוראה למעשה כיצד ינהגו האנשים, ומטעם זה ימצא תמיד בלשון משפט החוק מילים אשר אין בהם משום עניין הסברא, אבל כיון שסוף סוף כך לשון החוק, הגדרת המילים הללו תהא עניינו, ובמקומות רבים מצוי שיהא שונה מן הסברא.

והטעם השני הוא הקרוי בשפת התלמוד 'לא פלוג'. ועניינו ידוע, שאי אפשר בכל מקרה פרטי לכתוב לו הדין, שאין לדבר סוף. ואפילו יכתבו, מבלתי יכולת דעת בני אדם לסבול כל אותם החוקים. על כן יכתב החוק בנוסח כללי, ואף על פי שמעיקר סברתו יש לו יוצאים מן הכלל.

סוף דבר, כל חוק ודין מקורו ותחילתו סברא וסופו גדר, ואף על פי שתמצא הגדר לפעמים חלוק מן הסברא שביסודו וכאשר נתבאר, מכל מקום עיקרו סברא, ולא תמצא הגדר לעולם שלא בידיעת הסברא שבעיקרו, ולא ירחק הגדר מן הסברא אלא מן הטעמים הנזכרים.

ולא יגרעו מכל זה משפטי התורה, שאף על פי שעיקר הנכתב והמתבאר במקרא ובתלמוד הוא מגדרי הדינים, ולא תהא חובתינו אלא כגדרי הדינים, מכל מקום אי אפשר לנו לידע גדרי הדינים מבלי לידע טעמיהם, ועל כן באנו לעסוק בעניין הסברא.

ואין העניין הזה למקום אשר יכתב לנו מן המקורות גדרו בפירוש, אלא למקום אשר לא יכתב לנו גדרו ונבוא לחקור בו הצדדים, שעל פי הסברא נדע איזהו גדר המתיישב במסילת השכל הישר, ואיזהו הגדר העקום מן הדעת והבינה.

וכן אין מקומו באשר קראו הכתוב חוקים, והם המצוות והדינים אשר אינם שכליים. שבמקום שאין ידוע טעם הדין אין לנו להוכיח גדרו אלא מתוך הנכתב. רק במשפטי הסברא הידועים ומובנים מן השכל, וכבר ידענו טעמיהם מן הסברא, לזה נדרשת הפשטת הסברא למען נדע הגדרים.

ואחר הקדמת הדברים הללו נשוב לבאר דרך בית בריסק. וידוע הוא המשפט המפורסם שאמר הגר"ח "נישט פאר וואס, וואס". כלומר, לא שואלים למה אלא מה. הרבה סבורים לפרש, שאין שואלים למה כי אין בזה תועלת, ומכאן המקור לטענה דנידון דנן.[2]

אבל עניין התועלת כבר נתבאר באורך שהוא ודאי ישנו. ויש המפרשים כוונתו שאין תועלת בתשובה לשאילת הלמה, דהיינו שלא נדע טעמי התורה מחמת שהוא שכל התורה, ואין בכוחנו בשר ודם לידע טעמיהם. וודאי זה אינו, שהרי מה הם שקראה התורה משפטים אם לא המצוות השכליות, והם שאנו מבינים אותם בשכלינו, וראשונים ואחרונים חיברו חיבוריהם לבאר טעמי המצוות, וכן האריך הרמב"ם במורה נבוכים, ובספר החינוך עסק בזה בכל מצווה ומצווה, ועוד הרבה. ודוחק גדול לומר שדווקא בדורינו אנו נחלשו כל כך הדורות שלא יבינו טעמי המצוות.

ולכל הפחות לגבי הדינים המשפטיים אשר אין מקום להבינם מחמת שהם מובנים מאליהם, שכמה שיהא רחוק שכלינו משכל התורה אין בכך כלום, שהלא אפילו שוטה יש די בחכמתו להבין דברים פשוטים. ומשל למה הדבר דומה, לעבד טפש וכסיל לאדון חכם ופקח אשר אין כחכמתו בכל הארץ, ויורהו האדון לכבד הבית ולרחוץ הבגדים, כלום יפקפק העבד שמא אינו יודע טעם כיבוד הבית כי אין שכלו כשכל האדון? או כלום יסבור העבד הכסיל מחמת שאין משיג בחכמתו כי רוצה האדון החכם לרחוץ הבגדים כדי ללכלך המים? והנמשל בזה אין צריך לבארו.

ומה שאנו מבינים אלו העניינים הוא ודאי מחמת שבצלם אלוקים ברא את האדם, והשפיע לבני האדם מחכמתו יתברך. וכך נכתב בקדימה[3] לספר ברכת שמואל, על דרך מחברו הלא הוא הגאון ר' ברוך בער ליבוביץ זצ"ל מגדולי תלמידי מרן ר' חיים מבריסק, "כי העולם נברא על פי התורה וכן השכל, שמה שאדם ממאס בגזל וברציחה וכדומה, אין זה אלא מפני שניתן בו חלק מהתורה".

אלא ודאי תועלת רבה ועצומה יש בשאילת ה'למה', שא ראשך וראה בעיניך כעניין כל הספר הזה, ולא לזה כיוון מרן הגר"ח בדברים אלו. ויש לפרש כוונתו באופן אחר בד' דרכים, ואפשר שכולם אמת, וכל אחד יקרב מהם לליבו כפי רצונו.

האחד, שלא שואלים 'למה' היינו במקום שאין בזה נפקא מינה לאיזה הגדרה הלכתית, אלא סתם שאילה מתוך סקרנות. ולא מפני שהוא דבר אסור, רק כוונתו שאלו דברי חולין, ואינו מקיים בזה מצוות תלמוד תורה, וממילא הוא ביטול תורה. אבל ודאי במקום שיחכים על ידי זה באיזה עניין בגדרי המצוות והדינים הרי זו מצווה גמורה של תלמוד תורה.

השני, שלא שואלים 'למה' כקושיא המצריכה תירוץ, שאין לנו השגה בחכמתו יתברך, ומה בכך שאין לנו פתח להבין טעמי מצוותיו, ודאי הוא משום מיעוט שכלנו. ואף יחשב ככפירה חס ושלום בדעת עליון, כביכול להשוות חכמתינו לחכמת המקום. רק ישאל הלומד 'מה' יתחייב לעשות ויקיים, וכעבד לפני רבו, רק זה חייב לשאול כקושיא המצריכה תירוץ, שאם לא ימצא תשובתו מנין לו לידע כיצד יעשה. אבל אם כבר מבין 'למה', ורק רוצה לפרש הבנתו כדי להרחיב דעתו בידיעת התורה אין בכך כלום.

והשלישי, שלא שואלים 'למה' קודם שידע 'מה', והוא מדרכי הלימוד, שקודם ילמד וידע כל 'מה' שתאמר התורה, ואחר כך יחקור בזה 'למה'. וטעמו שקודם שידע כל דברי המקרא והגמרא והמשנה וראשונים ואחרונים ופוסקים אפשר שיטעה ב'למה', שטעם כזה או אחר שיפרש יסתור ממקום אחר. וזה יכול ואפשר רק למי שלא יעיין בתחילה לעסוק בגדרי המצוות בדקדוק, אבל כאשר יעמיק בגדרי המצוות מה שילמד, על כרחו מייד יתחייב לחקור גם 'למה' וכמו שנתבאר.

והרביעי, שלא שואלים 'למה' להכריע הגדר על פי הטעם במקום שתעמוד כנגדו משמעות מן המקורות, ולא ישתנו או יוסיפו גדרי המצוות וטעמיהם מחמת הזמן והתקופה או סברת המקרה הפרטי. ועיקרו שלא ידחוק משמעות הכתוב מחמת הסברא.[4]

​

---

[1] ולשון הר"ן בדרוש האחד עשר "ידוע הוא כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו, ויהיה העולם נשחת. וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני, עד שאמר החכם שכת הלסטים הסכימו ביניהם היושר. וישראל צריכין זה כיתר האומות. ומלבד זה צריכין אליהם עוד לסיבה אחרת..... ואין ספק כי בכל אחד מהצדדים יזדמנו שני ענינים, האחד יחייב להעניש איזה איש כפי משפט אמיתי, והשני שאין ראוי להענישו כפי משפט צודק אמיתי, אבל יחוייב להענישו כפי תיקון סדר מדיני וכפי צורך השעה. והשם יתברך ייחד כל אחד מהענינים האלו לכת מיוחדת, וצוה שיתמנו השופטים לשפוט המשפט הצודק האמיתי, והוא אמרו ושפטו את העם משפט צדק, כלומר בא לבאר השופטים האלה לאיזה דבר יתמנו, ובמה כוחם גדול. ואמר שתכלית מינויים הוא כדי לשפוט את העם במשפט צדק אמיתי בעצמו, ואין יכלתם עובר ביותר מזה. ומפני שהסידור המדיני לא ישלם בזה לבדו, השלים האל תיקונו במצות המלך."
[2] הערת המחבר: חיפשתי ושאלתי ודרשתי וחקרתי, ולא מצאתי לו מקור במפורש זולתי זה.
[3] קווים לדמות דיוקנו בתחילת חלק ב, נכתב על ידי חתנו הגאון ר' ראובן גראזאווסקי.
[4] ובדבר זה הוא הנראה מפורסם שלא כדרך החזון איש ותלמידיו, שדרכם שלא ידחוק הסברא מחמת הכתוב, שפירשו בכמה מקומות הדין לשנות ולהוסיף מן הגדר הידוע מן המקורות מחמת שינוי התקופות והסברא, וכעניין קו התאריך, והחשמל בשבת שהוא כמלאכת 'בונה', ועוד הרבה. וקצת יודו לכאן ולכאן בכמה עניינים ואכמ"ל בעניין זה.​

לחץ כדי לכווץ...

תצנתק לי בפעם הבאה?....​

 

[יעקב ירושלמי]

מצורף
אזהרת קריאה
לבעלי חוש בקורת אויבקטיבי ללא הנחות מוקדמות בלבד
הקובץ מותחל וממתין להמשך ע''י הציבור

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי רק את ההתחלה.
בנוגע ל'כל רבותינו מדורי דורות', אתה ממש טועה, רבים מהאחרונים מלפני 450 שעסקו רבות בשיטת הפלפול, כמו הנוב"י בספרו צל"ח, מדבר הרבה בפלפולים מחודשים מאד, שאם קשה לך כאן שם עאכו"כ.
ולגבי השאלה של ר' חיים, כתבת שלא יעלה על הדעת שמותר, אכן צדקת, ומטרת השאלה אינה לברר מהי ההלכה אלא להכנס לעומק הסברא להבין מדוע אכן זה כך, החילוקים וה'צווי דינים' אינם המצאה של דינים חדשים בעלמא, אלא הגדרת עומק החילוק בין שני דברים שגם אם כאן נראה לנו שברור שזה כך וכאן נראה לנו שברור שזה כך, הגדרת הנקודה הקריטית שבה תלוי החילוק היא דבר אדיר וחשוב לאי ערוך, הן להבנת התורה בדקותה ובאצילותה כעניין בפני עצמו, והן כמובן להקיש מילתא למילתא בדברים שהם יותר דקים ולא נראים לנו ברורים כל כך, ומי שאינו מתרגל בלעמוד על עומק דקות החילוקים ונשאר בסברא הגסה ש'לא יעלה על הדעת שכו"כ' ומסתפק בזה, אני לא חושש שהוא יחשוב שמותר ללוות ולא לשלם אבל אני בהחלט בטוח שהוא יטעה בסברא בהרבה מקומות שבהם יסבור ששייך הדין של יותר מחומש ואין הדבר כך, וכן להיפך, וכמובן בכל מקום ומקום ימצא טעויות רבים מספור מחמת גסות סברתו וכפועל יוצא שלא הרגיל את שכלו לעמוד על חילוקים דקים ועדינים.
(כללו של דבר בדברים עדינים החלוקים עדינים וגם בדברים הגסים נקודת החילוק היא עדינה, השכל הגס מחלק בגס ובדק יטעה מכל וכל והשכל העדין והאצילי יעמוד על דקות העניין בכל מקום ומקום.)

 

[גברא זוטרא]

מצורף
אזהרת קריאה
לבעלי חוש בקורת אויבקטיבי ללא הנחות מוקדמות בלבד
הקובץ מותחל וממתין להמשך ע''י הציבור

לחץ כדי לכווץ...

נושא זה אינו קשור להנחלות מוקדמות של כל מיני דעות אלא הכל קשור למונחל לנו ע"י רבותינו מוסרי דרך הלימוד מדור דור.
ואגב, ממש מהלך בריסקאי להסביר את טענותיך כנגד שי' הגר"ח, כנראה שגם אתה הושפעת מדרכו...

 

[יראת ה' היא חכמה]

ראיתי רק את ההתחלה.
בנוגע ל'כל רבותינו מדורי דורות', אתה ממש טועה, רבים מהאחרונים מלפני 450 שעסקו רבות בשיטת הפלפול, כמו הנוב"י בספרו צל"ח, מדבר הרבה בפלפולים מחודשים מאד, שאם קשה לך כאן שם עאכו"כ.
ולגבי השאלה של ר' חיים, כתבת שלא יעלה על הדעת שמותר, אכן צדקת, ומטרת השאלה אינה לברר מהי ההלכה אלא להכנס לעומק הסברא להבין מדוע אכן זה כך, החילוקים וה'צווי דינים' אינם המצאה של דינים חדשים בעלמא, אלא הגדרת עומק החילוק בין שני דברים שגם אם כאן נראה לנו שברור שזה כך וכאן נראה לנו שברור שזה כך, הגדרת הנקודה הקריטית שבה תלוי החילוק היא דבר אדיר וחשוב לאי ערוך, הן להבנת התורה בדקותה ובאצילותה כעניין בפני עצמו, והן כמובן להקיש מילתא למילתא בדברים שהם יותר דקים ולא נראים לנו ברורים כל כך, ומי שאינו מתרגל בלעמוד על עומק דקות החילוקים ונשאר בסברא הגסה ש'לא יעלה על הדעת שכו"כ' ומסתפק בזה, אני לא חושש שהוא יחשוב שמותר ללוות ולא לשלם אבל אני בהחלט בטוח שהוא יטעה בסברא בהרבה מקומות שבהם יסבור ששייך הדין של יותר מחומש ואין הדבר כך, וכן להיפך, וכמובן בכל מקום ומקום ימצא טעויות רבים מספור מחמת גסות סברתו וכפועל יוצא שלא הרגיל את שכלו לעמוד על חילוקים דקים ועדינים.
(כללו של דבר בדברים עדינים החלוקים עדינים וגם בדברים הגסים נקודת החילוק היא עדינה, השכל הגס מחלק בגס ובדק יטעה מכל וכל והשכל העדין והאצילי יעמוד על דקות העניין בכל מקום ומקום.)

לחץ כדי לכווץ...

שפתים ישק משיב דברים נכוחים..

אבאר היוצא מן דבריך: האדם הגס שלא הרגיל שכלו לעמוד על דברים עדינים ודקים, ג"כ לא ימצא טעם בדרך לימוד שכל כולה רק עדינה ודקה מאין כמותה, ולא זו בלבד אלא אף יאמר שזו שיטה גסה המחלקת בצווי דינים וכו', [בעוד שלא רק שאינו חולק, אלא כלל לא הבין את העניין, ואפי' צד אחד אינו.]
ואנו שזכינו לילך בדרך אורה, לא נטה ליבנו אל סברות אנשים קלי דעת וגסי סברא, אשרינו מה טוב חלקינו שלא שם חלקינו כהם.

 

[אם היו]

ומה אעשה שכהיום ריבוי השטויות שנאמרים ע''י בחורי ישיבות לא משאירים אפשרות לחשוב שצורת לימוד זו לפחות כפי שהתגלגלה להיום היא הגיונית באיזה שהיא צורה

לחץ כדי לכווץ...

אם היית כותב קונ' שמציג את הבעייתיות בכך שבחורים צעירים מנסים לומר פשטל'ך בלי שלמדו לעיין מספיק קודם לכן נראה לי שהיית מקבל פה הרבה יותר תמיכה, אבל כל הקונ' שלך אומר דבר אחד - כיון שיש לי קושיות על הגר"ח הרי שדרך העיון שלו אינה הגיונית, וזה - במחכ"ת - לא נכון בכלל משום שני סיבות: א. קושיות על מישהו לא הופכות את דבריו ללא הגיוניים. ב. המרחק בינך לבין הגר"ח גדול לפחות כמו המרחק בין אותם בחורי ישיבות שאתה מתלונן עליהם אליך.

 

[עמוסיך]

אם היית כותב קונ' שמציג את הבעייתיות בכך שבחורים צעירים מנסים לומר פשטל'ך בלי שלמדו לעיין מספיק קודם לכן נראה לי שהיית מקבל פה הרבה יותר תמיכה

לחץ כדי לכווץ...

הסיבה הפשוטה היא כי כנראה אתה צועק על תופעה אחת מדאיגה או שתיים, כמו אשכול ה'רדידות' הנודע כאן. אבל אם היית מפקפק כמעט בכל נושא שרק אפשר ליצור ממנו ויכוח, כנראה שדבריך כבר לא היו כ"כ נשמעים, מסיבה פשוטה כאשר האדם הוא 'איפכא מסתברא' זה הוא, כבר אין כוח ואין רצון להעמידו על האמת בבחינת "פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה"...

המרחק בינך לבין הגר"ח גדול לפחות כמו המרחק בין אותם בחורי ישיבות שאתה מתלונן עליהם אליך.

לחץ כדי לכווץ...

נקודה חשובה לא פחות
אתה יכול לטעון שוב ושוב שאתה חלק מהאתוס החרדי, אבל לטעון א ולכתוב ב בו זמנית לא מעיד על יתר ישרות, אלא על ניסיון להישאר בויכוח בלי שיגידו "טוב אתה שייך לכך וכך" וגם אם אתה עם כובע וחליפה - ארוכה או קצרה, ברעיונך אתה ממש ממש לא שם!.