בוודאי שר' תם לא חולק על הגמ' מפורשת שג' כוכבים זה לילה, אבל מי שהבין שצה''כ דר''ת הוא אחרי ד' מילין הבין בהכרח שגם 3 כוכבים בינונים נראים אז
אתן הקדמה קצרה:
יש שני גדרים הלכתיים:
א. שקיעת החמה - קשורה לגלגל החמה.
ב. צאת הכוכבים - ההבנה הפשוטה בראשונים היא שהוא תהליך נפרד, זמן בו הכוכבים יוצאים לרקיע (בדומה לחמה שזורחת ושוקעת).
אך למעשה מוכח (מלשונות הירושלמי, וכן מוכח בטבע כיום) שהכוכבים אינם נעים ממקומם, אלא שבחשכה הם נסתרים.
בנוסף:
כדור הארץ הוא עגול, והתהליך בו השמש מקיפה את כדור הארץ אורך 24 שעות.
במשך 12 שעות (זמניות) השמש נמצאת בחצי הכדור שלנו - יש אור יום מוחלט,
במשך עוד שעה וחומש (72 דקות) הן בזריחה והן בשקיעה - אין רואים עדיין/ כבר את השמש, אך יש (מעט) אור. מקירוב השמש לחצי הכדור שלנו.
בתצפית שערכתי בעיר ביתר עילית בעת הפסקת חשמל (חשוב!!! כשיש אור חשמל לא רואים את אדמימות השמש).
במשך כ 50 דקות לאחר שקיעת החמה עדיין אפשר לראות באופק מערב אדמימות אור זאת למרות שהשמש כבר אינה נראית.
לאחר מכן במשך כ 15 דקות אין אדמימות, אך באופק מערב עדיין לא הכל שחור אלא מוכסף, ורק לאחר מכן השחירו השמיים לחלוטין.
מציאות זו משקפת את קביעת הגמרא:
כל זמן שפני מזרח (אופק מערב) מאדימין - זהו יום. הכסיפו - זהו בין השמשות. השחירו - זהו לילה. והיא כשיטת רבנו תם 72 דקות.
אולם, כבר קודם לכן נראים כוכבים, אך על זה הגמרא מתייחסת מפורשות 'לא כוכבים הנראים ביום' (בזמן שהשמיים רק מאדימים ולא משחירים).
