פסח, חודש ניסן מצוות אכילת מצה כל שבעה הוזכרה בחזקוני ותגובת מרן הגרד"ל

[נראה לפשוט]

כידוע שהחזו"א אמר שלא מאמין שיצאו דברים אלו מפי הגר"א, ושמעתי שכשהראו לגרד"ל שבחזקוני עה"ת מבו' כהגר"א השיב כי החזקוני לא היה תנא ולא יכל לדרוש פסוקים.

 

[אברך קלאסי]

יעוין בספר בן מלך להגר''ל מינצברג זצ''ל בעניני הפסח מש''כ דברים מאירים בביאור שיטת הגר''א הידועה

 

[יאשע בער]

כידוע שהחזו"א אמר שלא מאמין שיצאו דברים אלו מפי הגר"א, ושמעתי שכשהראו לגרד"ל שבחזקוני עה"ת מבו' כהגר"א השיב כי החזקוני לא היה תנא ולא יכל לדרוש פסוקים.

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ, אך החידוש הוא, שבעוד שביחס להגר"א אפשר לומר שהדברים לא יצאו מפיו [כיון שנכתב רק במעשה רב], כלפי החזקוני לא שייך לומר כן
וא"כ טענת החזו"א על החזקוני היא גם טענה על הגר"א.

 

[קול שופר]

לדידי קשה להאמין שהדברים יצאו מפי החזו"א והגרד"ל!

יעוי' בגמ' יבמות כד. "יקום על שם אחיו - לנחלה, אתה אומר לנחלה, או אינו אלא לשם, יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן, נאמר כאן יקום על שם אחיו, ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן לנחלה.. אמר רבא אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי"​

- הרי שבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולא אמרינן דאתאי גזרה שוה ואפיקתיה מפשטיה לגמרי
והלא בשבעה מקומות התורה חוזרת ואומרת כי בשבעת ימים מצות תאכלו [ובשנים מהם גילה הכתוב כי המכוון הוא יֵאָכֵל, כלו', מצוה קיומית ולא חיובית]
שמות פרק יב פסוק טו
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ
שם פרק יג פסוק ו
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת
שם פסוק ז
מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים
שם פרק כג פסוק טו
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
שם פרק לד פסוק יח
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
במדבר פרק כח פסוק יז
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל
דברים פרק טז פסוק ג

לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי
​

וז"ל הערוך השולחן (סי' תעה סעיף יח)

ודע דכך מקובלני דאע"ג דאין חובת מצה רק בלילה הראשון, מ"מ מצוה לאכול מצה כל ימי הפסח, כדכתיב [שם טו] "שבעת ימים תאכלו מצות"
והא דקרו לה רשות משום דמצוה לגבי חובה רשות קרו לה, מפני שאין זה מ"ע, אלא רצון ה' שיאכלו בני ישראל מצה כל ימי הפסח.​

 

[אברך מעמיק]

[]יעוי' בגמ' יבמות כד. "יקום על שם אחיו - לנחלה, אתה אומר לנחלה, או אינו אלא לשם, יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן, נאמר כאן יקום על שם אחיו, ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן לנחלה.. אמר רבא אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי"[/]- הרי שבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולא אמרינן דאתאי גזרה שוה ואפיקתיה מפשטיה לגמרי
והלא בשבעה מקומות התורה חוזרת ואומרת כי בשבעת ימים מצות תאכלו [ובשנים מהם גילה הכתוב כי המכוון הוא יֵאָכֵל, כלו', מצוה קיומית ולא חיובית]
שמות פרק יב פסוק טו
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ
שם פרק יג פסוק ו
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת
שם פסוק ז
מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים
שם פרק כג פסוק טו
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
שם פרק לד פסוק יח
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
במדבר פרק כח פסוק יז
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל
דברים פרק טז פסוק ג
לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי

לחץ כדי לכווץ...

הסוגיא כאן היא שני כתובים המכחישים זה את וכו'.
וזה הבדל מהותי, כי בכתובים המכחישים זה את זה בהכרח יוצא הכתוב מידי פשוטו,
וממילא אינו ענין לדברי חז"ל שאין מקרא יוצא וכו' הנאמר דוקא בגז"ש וכיו"ב.

 

[קול שופר]

הסוגיא כאן היא שני כתובים המכחישים זה את וכו'.
וזה הבדל מהותי, כי בכתובים המכחישים זה את זה בהכרח יוצא הכתוב מידי פשוטו,
וממילא אינו ענין לדברי חז"ל שאין מקרא יוצא וכו' הנאמר דוקא בגז"ש וכיו"ב.

לחץ כדי לכווץ...

כאשר מדברי הכתובים עולה להדיא הבדל חד וברור בין "תאכלו" לבין "ייאכל" [אשר לאחר שגילה עליו הכתוב נופל בו שוב גם ל' תאכלו]
איה המה אפוא הכתובים המכחישים זה את זה?..

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לדידי קשה להאמין שהדברים יצאו מפי החזו"א והגרד"ל!

יעוי' בגמ' יבמות כד. "יקום על שם אחיו - לנחלה, אתה אומר לנחלה, או אינו אלא לשם, יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן, נאמר כאן יקום על שם אחיו, ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן לנחלה.. אמר רבא אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי"​

- הרי שבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולא אמרינן דאתאי גזרה שוה ואפיקתיה מפשטיה לגמרי
והלא בשבעה מקומות התורה חוזרת ואומרת כי בשבעת ימים מצות תאכלו [ובשנים מהם גילה הכתוב כי המכוון הוא יֵאָכֵל, כלו', מצוה קיומית ולא חיובית]
שמות פרק יב פסוק טו
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ
שם פרק יג פסוק ו
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת
שם פסוק ז
מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים
שם פרק כג פסוק טו
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
שם פרק לד פסוק יח
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
במדבר פרק כח פסוק יז
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל
דברים פרק טז פסוק ג

לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי
​

וז"ל הערוך השולחן (סי' תעה סעיף יח)

ודע דכך מקובלני דאע"ג דאין חובת מצה רק בלילה הראשון, מ"מ מצוה לאכול מצה כל ימי הפסח, כדכתיב [שם טו] "שבעת ימים תאכלו מצות"
והא דקרו לה רשות משום דמצוה לגבי חובה רשות קרו לה, מפני שאין זה מ"ע, אלא רצון ה' שיאכלו בני ישראל מצה כל ימי הפסח.​

לחץ כדי לכווץ...

כל בעל מקרא ברור לו כשמש כדברי הגר''א ודברי החזו''א והגרד''ל תמוהים טובא טובא

 

[אברך מעמיק]

כאשר מדברי הכתובים עולה להדיא הבדל חד וברור בין "תאכלו" לבין "ייאכל" [אשר לאחר שגילה עליו הכתוב נופל בו שוב גם ל' תאכלו]
איה אפוא המה הכתובים המכחישים זה את זה?..

לחץ כדי לכווץ...

חז"ל כבר שאלו את זה כסתירה (ראה במכילתא), והישוב היה 'כי לעשות הראשון חובה ושאר הימים רשות' והיינו כי זה אינו בגדר מצוה כלל אלא רשות.
ומה שהדגשת כי יש מקומות בהם הניקוד יאכל [בניקוד צירי, קמץ, צירי] ואינו במשמעות של חיוב, אך זה גופא למדו חז"ל שהכוונה רשות ולא חובה, שיאכלו מצות במקום לחם אם חפצים בכלל לאכול, אך אין בזה שום מצוה אלא רשות.
ההגדרה שיש מונח אמצעי של מצוה קיומית הוא חידושו של הגר"א [ועל זה נטען כי אין שום מקור בכתובים], אך העובדה שזה רשות היתה מוכרחת כבר קודם לכן. וזה לא קשור למקרא יוצא מידי פשוטו.
על כל פנים אין כוונתי להביע דעה לגופה של סברא.

 

[קול שופר]

חז"ל כבר שאלו את זה כסתירה (ראה במכילתא), והישוב היה 'כי לעשות הראשון חובה ושאר הימים רשות' והיינו כי זה אינו בגדר מצוה כלל אלא רשות.
ומה שהדגשת כי יש מקומות בהם הניקוד יאכל [בניקוד צירי, קמץ, צירי] ואינו במשמעות של חיוב, אך זה גופא למדו חז"ל שהכוונה רשות ולא חובה, שיאכלו מצות במקום לחם אם חפצים בכלל לאכול, אך אין בזה שום מצוה אלא רשות.
ההגדרה שיש מונח אמצעי של מצוה קיומית הוא חידושו של הגר"א [ועל זה נטען כי אין שום מקור בכתובים], אך העובדה שזה רשות היתה מוכרחת כבר קודם לכן. וזה לא קשור למקרא יוצא מידי פשוטו.
על כל פנים אין כוונתי להביע דעה לגופה של סברא.

לחץ כדי לכווץ...

וז"ל הערוך השולחן (סי' תעה סעיף יח)

ודע דכך מקובלני דאע"ג דאין חובת מצה רק בלילה הראשון, מ"מ מצוה לאכול מצה כל ימי הפסח, כדכתיב [שם טו] "שבעת ימים תאכלו מצות"
והא דקרו לה רשות משום דמצוה לגבי חובה רשות קרו לה, מפני שאין זה מ"ע, אלא רצון ה' שיאכלו בני ישראל מצה כל ימי הפסח.​

לחץ כדי לכווץ...

ודו"ק!

 

[ליטאי כבד]

ההגדרה שיש מונח אמצעי של מצוה קיומית הוא חידושו של הגר"א

לחץ כדי לכווץ...

היום כבר מסבירים שאין הכוונה מצוה קיומית כפשוטו, ויש ע"ז שיעור שלם מהגר"ד מילר שליט"א שטוען שבכלל אין דבר כזה מצוה קיומית.
(ניתן לשמוע בקו של ישיבת פוניבז').

 

[קול שופר]

היום כבר מסבירים שאין הכוונה מצוה קיומית כפשוטו, ויש ע"ז שיעור שלם מהגר"ד מילר שליט"א שטוען שבכלל אין דבר כזה מצוה קיומית.
(ניתן לשמוע בקו של ישיבת פוניבז').

לחץ כדי לכווץ...

 

[קול שופר]

לחץ כדי לכווץ...

 

[אברך מעמיק]

ודו"ק!

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח. דעתי האישית גם כן נוטה לצד הזה,
ובדברי לעיל עיקר כוונתי היתה ליישב תמיהתך מ'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' שזה לא כל כך קושיא למי שלומד שרשות היינו כפשוטו.

 

[הצעיר באלפי ישראל]

לדידי קשה להאמין שהדברים יצאו מפי החזו"א והגרד"ל!

יעוי' בגמ' יבמות כד. "יקום על שם אחיו - לנחלה, אתה אומר לנחלה, או אינו אלא לשם, יוסף קורין אותו יוסף, יוחנן קורין אותו יוחנן, נאמר כאן יקום על שם אחיו, ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם, מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן לנחלה.. אמר רבא אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי"​

- הרי שבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולא אמרינן דאתאי גזרה שוה ואפיקתיה מפשטיה לגמרי
והלא בשבעה מקומות התורה חוזרת ואומרת כי בשבעת ימים מצות תאכלו [ובשנים מהם גילה הכתוב כי המכוון הוא יֵאָכֵל, כלו', מצוה קיומית ולא חיובית]
שמות פרק יב פסוק טו
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ
שם פרק יג פסוק ו
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת
שם פסוק ז
מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים
שם פרק כג פסוק טו
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
שם פרק לד פסוק יח
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
במדבר פרק כח פסוק יז
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל
דברים פרק טז פסוק ג

לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי
​

וז"ל הערוך השולחן (סי' תעה סעיף יח)

ודע דכך מקובלני דאע"ג דאין חובת מצה רק בלילה הראשון, מ"מ מצוה לאכול מצה כל ימי הפסח, כדכתיב [שם טו] "שבעת ימים תאכלו מצות"
והא דקרו לה רשות משום דמצוה לגבי חובה רשות קרו לה, מפני שאין זה מ"ע, אלא רצון ה' שיאכלו בני ישראל ​

לחץ כדי לכווץ...

הפלוגתא תמוהה מאוד הלא מצינו מפורשות בגמ' (פסחים קכ.) "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל" וכו' עיי"ש.
ובאמצ צ"ל טובא דברי החזקוני והגר"א דלכאורה תרתי דסתירי הוי, והלכתא כקמייתא.
וצ"ע.

 

[קול שופר]

יישר כח. דעתי האישית גם כן נוטה לצד הזה,
ובדברי לעיל עיקר כוונתי היתה ליישב תמיהתך מ'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' שזה לא כל כך קושיא למי שלומד שרשות היינו כפשוטו.

לחץ כדי לכווץ...

נשגב מבינתי למה 'זה לא כל כך קשה'?
תוה"ק אומרת "שבעת ימים תאכלו מצות", הלזה 'רשות כפשוטו' יקרא?!

 

[חכם הרזים]

יעוין בספר בן מלך להגר''ל מינצברג זצ''ל בעניני הפסח מש''כ דברים מאירים בביאור שיטת הגר''א הידועה

לחץ כדי לכווץ...

אם אפשר לצטט

 

[נראה לפשוט]

היום כבר מסבירים שאין הכוונה מצוה קיומית כפשוטו, ויש ע"ז שיעור שלם מהגר"ד מילר שליט"א שטוען שבכלל אין דבר כזה מצוה קיומית.
(ניתן לשמוע בקו של ישיבת פוניבז').

לחץ כדי לכווץ...

תוכל לתמצת את ביאורו [ואיך מגיעים לכך בדברי מלכים]?

 

[ליטאי כבד]

קשה לי קצת לחזור על הדברים, יסודות בנוסח ר' דוד....
דברי מלכים 083132480 שלוחה 2, הגר"ד מילר, פסחים, פרק אלו עוברין, חבורה מס' 1 כמדומה.

 

[קול שופר]

אם אפשר לצטט

לחץ כדי לכווץ...

 

[אורה]

הפלוגתא תמוהה מאוד הלא מצינו מפורשות בגמ' (פסחים קכ.) "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל" וכו' עיי"ש.
ובאמצ צ"ל טובא דברי החזקוני והגר"א דלכאורה תרתי דסתירי הוי, והלכתא כקמייתא.
וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

אבל כבר הובא את הבעל המאור שמקשה מה ההבדל בין סוכת שמברכים כל יום לבין פסח שלא מברכים,
הרי שכבר רבינו הבעל המאור סובר שמקיימים מצוה