הפלוגתא תמוהה מאוד הלא מצינו מפורשות בגמ' (פסחים קכ.) "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל" וכו' עיי"ש.
ובאמצ צ"ל טובא דברי החזקוני והגר"א דלכאורה תרתי דסתירי הוי, והלכתא כקמייתא.
וצ"ע.
פלוגתא איה וקמייתא אהייא?..
 
אבל כבר הובא את הבעל המאור שמקשה מה ההבדל בין סוכת שמברכים כל יום לבין פסח שלא מברכים,
הרי שכבר רבינו הבעל המאור סובר שמקיימים מצוה
כ"מ גם מדברי המג"א סי' לא סק"ג
 
אם אחד יכוון לקיים מצוה קיומית/וגם אם לא כיוון בפירוש רק סתמא לקיים מצוה כדעת הגר"א חיזקוני (ואולי בעל המאור) הוא יעבור בבל תוסיף לדעת מרן הגרד"ל בשם רבינו החזו"א ?
 
אם אחד יכוון לקיים מצוה קיומית/וגם אם לא כיוון בפירוש רק סתמא לקיים מצוה כדעת הגר"א חיזקוני (ואולי בעל המאור) הוא יעבור בבל תוסיף לדעת מרן הגרד"ל בשם רבינו החזו"א ?
לו יהא כי כנים הם הדברים בשם רבינו הגרד"ל שליט"א בשם מרן זללה"ה..
- בכל מקום של ספק אין משום בל תוסיף
 
אם אחד יכוון לקיים מצוה קיומית/וגם אם לא כיוון בפירוש רק סתמא לקיים מצוה כדעת הגר"א חיזקוני (ואולי בעל המאור) הוא יעבור בבל תוסיף לדעת מרן הגרד"ל בשם רבינו החזו"א ?
בל תוסיף בכל מקרה לא יהיה או כי אין בל תוסיף אלא בכמה מינים כידוע לומר ואם תקשה מחג הסוכות [שם יש משנ"ב] שיש בל תוסיף ביום תשיעי י"ל שזהו רק בסוכה שכל מהות המצווה היא דבר אשר לא קיים כל הזמן והוא מיוחד לחג משא"כ מצה יש כל השנה אלא שיש מצווה ז' ימים ואף אם קיומי
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
כידוע שהחזו"א אמר שלא מאמין שיצאו דברים אלו מפי הגר"א, ושמעתי שכשהראו לגרד"ל שבחזקוני עה"ת מבו' כהגר"א השיב כי החזקוני לא היה תנא ולא יכל לדרוש פסוקים.
ראה רבינו מנוח בריש פ"ו מחמץ ומצה בשם הר"ש משקלי שאין מצוה כלל עיי"ש לכאורה דלא כהגר"א.
 
כל בעל מקרא ברור לו כשמש כדברי הגר''א ודברי החזו''א והגרד''ל תמוהים טובא טובא
מה הקשר לבעל מקרא, הסיבה פשוטה א"א לחדש דברים שבפשטות לא משמע כן בגמ', ופשוטו של מקרא היא שז' ימים לא לאכול חמץ, שהרי כי על הלחם לבדו יחיה האדם ולכן נאמר שז' ימים הלחם יהיה מצה - ולא חמץ -, וזה כוונת הגמ' רשות וחובה.
ומ"מ כבר נכתב באשכול דומה בשם "האם יש מצוה לאכול מצה כל ז" וכן באשכול "חמשה עשר חמשה עשר לגזירה שווה" לרכך את ההבנה שיש בכוונת הגר"א עי"ש שהועתק ביאור של הגרג"נ והועתק כאן של הגרי"ל מינצברג, ו(כן הובא שם דברי האבני נזר), וע"ע שהועתק כאן הסבר בדברי הגר"א של בעל החוט שני, שאין הכוונה שזה מצוה אלא בזה שמראה שאוכל מצה הרי מוכח שנזהר מצווי הבורא על איסור אכילת חמץ, וכמש"כ שם שהוא מצוה על דרך השללי - ולכן נזכר שהגר"א היה אוכל חמץ במוציו"ט שיהיה ניכר וכו'.
ונמצא שכביכול באוכל מצה יש בה מן הצווי שלא לאכול חמץ, אבל האם אדם שלא מעוניין כ"כ לאכול פת, ומשום המצווה יאכל פת, נראה דאף הגר"א לא נתכוון לזה, האם יש איזה ענין בכל זאת לאכול פת מצה ולא דברים אחרים מפני יקרת כבוד הד' שניכר ע"י כן שלא אוכל חמץ מסתבר שכן, וכך נהג הגר"א מפני חיבוב המצוה, [ואולי כעין זה ענין לשחוט בהמה כדי לאוכלו שמראה שעושה כמצוות הי"ת, ומ"מ לענין מצה יותר יש שזה מודגש וניכר שאין דרך כל השנה לאכול בסעודת פת רק מצה, ועכשיו רואים שמשנה את מה שהוא רגיל וניכר לכל שעושה רצונו י"ת].
 
נערך לאחרונה:
אם אתה לא בעל מקרא (כפי שאני משער מבין שיטי דבריך) איך תבין את הקשר ?
הסיבה פשוטה א"א לחדש דברים שבפשטות לא משמע כן בגמ',
וא''א למחוק דברים שבפשטות משמע כן במקרא
ופשוטו של מקרא היא שז' ימים לא לאכול חמץ, שהרי כי על הלחם לבדו יחיה האדם ולכן נאמר שז' ימים הלחם יהיה מצה - ולא חמץ -, וזה כוונת הגמ' רשות וחובה.
לבעל מקרא ברור שפש''מ שז' ימים לאכול מצות דייקא אמנם עיקר דבריך בבאור הדבר נכונים וכונת הגמ' רשות כבר הוכיח הגר''א שלאו דוקא כמו מים ראשונים רשות ערבית רשות
ומ"מ כבר נכתב באשכול דומה בשם "האם יש מצוה לאכול מצה כל ז" וכן באשכול "חמשה עשר חמשה עשר לגזירה שווה" לרכך את ההבנה שיש בכוונת הגר"א עי"ש שהועתק ביאור של הגרג"נ והועתק כאן של הגרי"ל מינצברג, ו(כן הובא שם דברי האבני נזר), וע"ע שהועתק כאן הסבר בדברי הגר"א של בעל החוט שני, שאין הכוונה שזה מצוה אלא בזה שמראה שאוכל מצה הרי מוכח שנזהר מצווי הבורא על איסור אכילת חמץ, וכמש"כ שם שהוא מצוה על דרך השללי - ולכן נזכר שהגר"א היה אוכל חמץ במוציו"ט שיהיה ניכר וכו'.
ונמצא שכביכול באוכל מצה יש בה מן הצווי שלא לאכול חמץ, אבל האם אדם שלא מעוניין כ"כ לאכול פת, ומשום המצווה יאכל פת, נראה דאף הגר"א לא נתכוון לזה, האם יש איזה ענין בכל זאת לאכול פת מצה ולא דברים אחרים מפני יקרת כבוד הד' שניכר ע"י כן שלא אוכל חמץ מסתבר שכן, וכך נהג הגר"א מפני חיבוב המצוה, [ואולי כעין זה ענין לשחוט בהמה כדי לאוכלו שמראה שעושה כמצוות הי"ת, ומ"מ לענין מצה יותר יש שזה מודגש וניכר שאין דרך כל השנה לאכול בסעודת פת רק מצה, ועכשיו רואים שמשנה את מה שהוא רגיל וניכר לכל שעושה רצונו י"ת].
אני מסכים לגמרי שמי שלא מעונין לאכול פת משום מה אין מצוה שיאכל מצה
אבל רוב בני אדם רוב הזמן מעונינים לאכול פת כפי שציינת לפסוק על הלחם לבדו יחיה האדם ולכן אכילת המצה ואיסור החמץ באים כאחד למעשה ואין לחלק ביניהם והתורה רוצה שלא תאכל חמץ מצד אחד ושכן תאכל מצות לחם עוני שבעת ימים מצד שני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך שזה לא מתקיים בשום אופן רק במניעת החמץ.
 
בל תוסיף בכל מקרה לא יהיה או כי אין בל תוסיף אלא בכמה מינים כידוע לומר ואם תקשה מחג הסוכות [שם יש משנ"ב] שיש בל תוסיף ביום תשיעי י"ל שזהו רק בסוכה שכל מהות המצווה היא דבר אשר לא קיים כל הזמן והוא מיוחד לחג משא"כ מצה יש כל השנה אלא שיש מצווה ז' ימים ואף אם קיומי
למה לא ?
הרי הרמב"ם כותב שמי שאומר בשר עוף בחלב אסור מה"ת עובר בבל תוסיף.
 
למה לא ?
הרי הרמב"ם כותב שמי שאומר בשר עוף בחלב אסור מה"ת עובר בבל תוסיף.
עד שאתה שואל את @חכם הרזים למה אין בל תוסיף, היה לך לשאול אותו על עצם ההנחה שסוכה [-פרגולה] הוא דבר שאינו קיים כל הזמן ואילו מצה שאין בה חשש חימוץ יש כל השנה..​
 
עד שאתה שואל את @חכם הרזים למה אין בל תוסיף, היה לך לשאול אותו על עצם ההנחה שסוכה [-פרגולה] הוא דבר שאינו קיים כל הזמן ואילו מצה שאין בה חשש חימוץ יש כל השנה..​
כוונתו - כיון שמצה לא כשרה לפסח הוא דבר שאוכלים במשך השנה אין בהמשך אכילת המצה של פסח משום חשש שהוא מתכוון להוסיף על המצוות
 
כוונתו - כיון שמצה לא כשרה לפסח הוא דבר שאוכלים במשך השנה אין בהמשך אכילת המצה של פסח משום חשש שהוא מתכוון להוסיף על המצוות
צ"ל: בהמשך אכילת המצה של פסח אינו נראה כמוסיף
- אך לכאו' ז"א אלא במצות מכונה משא"כ במצות יד נראה כמוסיף
 
צ"ל: בהמשך אכילת המצה של פסח אינו נראה כמוסיף
- אך לכאו' ז"א אלא במצות מכונה משא"כ במצות יד נראה כמוסיף
הרי תמיד נשאר - ואפשר גם לקנות עד כמה חדשים אחרי החג משא"כ להמשיך לישון בסוכה
אני מחכה לשמוע מידידנו בעל השמועה מה הייתה כוונתו
 
עד שאתה שואל את @חכם הרזים למה אין בל תוסיף, היה לך לשאול אותו על עצם ההנחה שסוכה [-פרגולה] הוא דבר שאינו קיים כל הזמן ואילו מצה שאין בה חשש חימוץ יש כל השנה..​
הרי תמיד נשאר - ואפשר גם לקנות עד כמה חדשים אחרי החג משא"כ להמשיך לישון בסוכה
אני מחכה לשמוע מידידנו בעל השמועה מה הייתה כוונתו
הרי תמיד נשאר - ואפשר גם לקנות עד כמה חדשים אחרי החג משא"כ להמשיך לישון בסוכה
אני מחכה לשמוע מידידנו בעל השמועה מה הייתה כוונתו
כפשוטו, מה קשה ?
 
הרי תמיד נשאר - ואפשר גם לקנות עד כמה חדשים אחרי החג משא"כ להמשיך לישון בסוכה
אני מחכה לשמוע מידידנו בעל השמועה מה הייתה כוונתו
כפשוטו קצת קשה.. כי היו זמנים [בהם לא היו עדיין מאווררים ומזגנים] שלא היה זה חזון בלתי נפרץ להמשיך לישון בסוכה [-בתורת פרגולה] בשלהי דקייטא דקשה מקייטא..​
 
כפשוטו קצת קשה.. כי היו זמנים [בהם לא היו עדיין מאווררים ומזגנים] שלא היה זה חזון בלתי נפרץ להמשיך לישון בסוכה [-בתורת פרגולה] בשלהי דקייטא דקשה מקייטא..​
אבל עדיין יש לחלק טובא בין דבר שהוא צורת דיורין עם כל המהות לאכילה מסוימת שאפשר כל השבוע לנהוג בה ואין בזה שינוי מהותי,
ידועני שהרייד בזה ידוע והיא התשובה הכי מפורסמת שמיישבת גם לדעת הגר"א בעניין
נ.ב. בענייני בל תוסיף יש כאן בפורום הרבה אשכולות בעניין תוכל לשמוע מהרב @נדיב לב ורב @גרינפלד שיחכימו בענין
מצו"ב
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון