סנהדרין הערות והארות במסכת סנהדרין (1 צופה)

[דב״ש]

דף לט.

א"ל כופר לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא דכתיב (בראשית ב, כא) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן אמרה ליה ברתיה שבקיה דאנא מהדרנא ליה

אמרה ליה ברתיה כו׳ ברתיה של רבן גמליאל או ברתיה של כופר?

ועיין רש״י לקמן צא.

 

[שבת'ניק]

אמרה ליה ברתיה כו׳ ברתיה של רבן גמליאל או ברתיה של כופר?

לחץ כדי לכווץ...

של הכופר, כך מבואר במפרשים. וזה יסתדר עם מש"כ רש"י בדף צא. שמדובר בבתו של הקיסר ולא של ר"ג.

 

[דב״ש]

של הכופר, כך מבואר במפרשים. וזה יסתדר עם מש"כ רש"י בדף צא. שמדובר בבתו של הקיסר ולא של ר"ג.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח. יש לעיין מדוע לא פירש״י כאן?

 

[שבת'ניק]

יישר כח. יש לעיין מדוע לא פירש״י כאן?

לחץ כדי לכווץ...

כי בדף צא מדובר בבת הקיסר, והיה צריך להשמיע לנו חידוש זה.

 

[דב״ש]

לא הבנתי. מדוע לא פירש כאן ?

 

[דב״ש]

סנהדרין מג. והתניא בערב הפסח ״תלאוהו״ לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ״ליסקל״ על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ״ותלאוהו״ בערב הפסח

לכאורה קשה דהול״ל שסקלוהו. ואם כוונת הגמרא שסקלוהו ואח״כ תלאוהו קשה שהרי לפי שיטת חכמים בסנהדרין דף מה: אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע''ז.

 

[יודע רזי תורה]

אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע''ז.

לחץ כדי לכווץ...

מסתבר שחוץ מזה שהוא הסית הוא גם עבד ע"ז

 

[געגועים]

סנהדרין מג. והתניא בערב הפסח ״תלאוהו״ לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ״ליסקל״ על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ״ותלאוהו״ בערב הפסח

לכאורה קשה דהול״ל שסקלוהו. ואם כוונת הגמרא שסקלוהו ואח״כ תלאוהו קשה שהרי לפי שיטת חכמים בסנהדרין דף מה: אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע''ז.

לחץ כדי לכווץ...

כך הקשה הגרי"פ בביאורו לסמ"ג (ח"ג מנין ע"א עונש כ"ד כ"ה) דף ס: עיי"ש

 

[דב״ש]

סנהדרין מו. מתני' כיצד תולין אותו משקעין את הקורה כו׳ כי קללת אלהים תלוי וגו' ״כלומר״ מפני מה זה תלוי כו׳ הקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים ״כלומר״ שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם כו׳

כמדומני שלא מצינו לשון ״כלומר״ בעוד משניות בש״ס וכאן בסנהדרין ב׳ פעמים. הלא דבר הוא!

 

[געגועים]

סנהדרין מו. מתני' כיצד תולין אותו משקעין את הקורה כו׳ כי קללת אלהים תלוי וגו' ״כלומר״ מפני מה זה תלוי כו׳ הקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים ״כלומר״ שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם כו׳

כמדומני שלא מצינו לשון ״כלומר״ בעוד משניות בש״ס וכאן בסנהדרין ב׳ פעמים. הלא דבר הוא!

לחץ כדי לכווץ...

ובספר עתים למשנה ע' 145 כותב 'כלומר' אינו כ"ף הדמיון עיי"ש

 

[דב״ש]

ובספר עתים למשנה ע' 145 כותב 'כלומר' אינו כ"ף הדמיון עיי"ש

לחץ כדי לכווץ...

יפה. יישר כח!

 

[דב״ש]

סנהדרין מח: רש"י ד"ה אסור להניח בו מעות - דהזמנה מילתא היא וקשיא לרבא

יש לעיין מדוע כאן דוקא כתב רש"י ״וקשיא לרבא״ ולא כתב כן לעיל בסוגיין וגם לא כתב אף פעם ״וקשיא לאביי״

וחשבתי לומר דהנה בתחילה הביא הגמרא ראיות כנגד רבא ואח"כ הביא הגמרא ראיות כנגד אביי וחוזר הגמרא עכשיו והקשה על רבא ולכן צריך רש"י לפרש שהראיה כנגד רבא ולא כנגד אביי

אולם ק"ק מדוע לא הביא הגמרא ראיה זו לעיל תוך הראיות כנגד רבא וצע"ק

 

[דב״ש]

סנהדרין מט.

רש"י ד"ה בור וסירה גרמו לו לאבנר שנהרג בור צפחת מים שלקח דוד מראשותיו של שאול כשהיה ישן במעגל וכשאמר להם דוד בני מות אתם שלא שמרתם את אדוניכם שכבר הייתי יכול להורגו ראו נא איפוא חנית המלך ואיה צפחת המים וגו' היה לו לאבנר "למחות" בשאול ולומר לו ראה כמה צדיק הוא שלא הרגך "ולא מיחה" אלא אמר שמא אחד מבני הצבא נתנם לו

ועיין בד"ה וסירה קוץ - כשכרת דוד את כנף מעילו של שאול במערה היה לו לאבנר "ללמד זכות" על דוד ולומר לשאול ראה כמה חס עליך ולא הרגך בהיותך יחד עמו במערה "ולא לימד זכות" אלא אמר שמא כשעברתם אצל הקוצים והסירים נכנס אחד מן הקוצים בכנף מעילך והוא היה טמון שם וחתכו.

יש להעיר מדוע שינה רש"י בלשונו, בתחילה כתב שהטענה על אבנר "שלא מיחה" בשאול ולבסוף כתב שהטענה על אבנר "שלא לימד זכות" על דוד, הלא דבר הוא. וצ"ע​

עוד יש לעיין מה כוונת רש״י בסוף דבריו ״והוא היה טמון שם וחתכו״

 

[דב״ש]

סנהדרין מט:

רש"י ד״ה ובורית - עשב הוא "ומעביר כתמין" וקורין ליה אירבנ"ו שבונריי"א

לכאורה קשה, שהרי כולם מעבירים כתמים ומדוע כתב כן אצל בורית דוקא וצ"ע

 

[דב״ש]

סנהדרין מט: אמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא כו׳

ועיין רש״י בד״ה לא אתא ובד״ה בפלוגתא ובד״ה ולאפוקי שנקט ״רב סחורא״

לכאורה קשה מירושלמי שבת א, ב רבי חזקיה ר' ירמיה ר' חייא בשם רבי יוחנן - אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה, ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון

 

[געגועים]

עוד יש לעיין מה כוונת רש״י בסוף דבריו ״והוא היה טמון שם וחתכו״

לחץ כדי לכווץ...

בס' מדרס לפירושים מבאר רצה לומר שדוד קרעו, ולא כמו שביארו הערוך ור"ח שנקרע מאליו ודוד מצאו
ורש"י לשיטתו אזיל בשמואל שכתב שמא אחד מן הסירים נאחז בו וקרעו, ולא אמר ונקרע

 

[דב״ש]

ע. מאימתי חייב משיאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי כו'

ויש לעיין אם בדוקא נקט התנא בהאי סדר. בשר קודם יין. והנה בפסוק בפרשת כי תצא כתיב זולל וסובא והיינו בשר קודם יין אולם הפסוק במשלי כתיב בסובאי יין בזוללי בשר, יין קודם בשר.

ועיין המשך הגמרא אמר רב חנן בר מולדה כו' בשר חי... יין חי, אולם עיין רש"י ששינה הסדר וכתב יין חי ואח"כ בשר חי. ואח"כ אמר רבינא יין חי מזיג כו' בשר חי בשיל כו' הרי שהקדים יין לבשר. וצ״ע בכל זה.

 

[דב״ש]

צה. ת"ר שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה

ק״ק מדוע לא חשיב סנחריב נמי כמבואר בגמרא לעיל אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא

 

[געגועים]

ק״ק מדוע לא חשיב סנחריב נמי כמבואר בגמרא לעיל אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא

לחץ כדי לכווץ...

אולי שם לא היה קפיצת הדרך אלא 'דליה זיקא' כמו שהיה אצל אלכסנדרוס מוקדן (בסוכה נא:)
או שמנו קפיצת הדרך של צדיקים בלבד

 

[דב״ש]

נשאלתי:

סנהדרין ק. ר״פ אמר כגון דאמר הני רבנן. ע׳ פירש״י

צ״ע איך זה חלוק מהא דאשכחן בדוכתי טובא לימא הני תנאי כהני תנאי