של הכופר, כך מבואר במפרשים. וזה יסתדר עם מש"כ רש"י בדף צא. שמדובר בבתו של הקיסר ולא של ר"ג.
יישר כח. יש לעיין מדוע לא פירש״י כאן?של הכופר, כך מבואר במפרשים. וזה יסתדר עם מש"כ רש"י בדף צא. שמדובר בבתו של הקיסר ולא של ר"ג.
כי בדף צא מדובר בבת הקיסר, והיה צריך להשמיע לנו חידוש זה.
מסתבר שחוץ מזה שהוא הסית הוא גם עבד ע"ז





כך הקשה הגרי"פ בביאורו לסמ"ג (ח"ג מנין ע"א עונש כ"ד כ"ה) דף ס: עיי"שסנהדרין מג. והתניא בערב הפסח ״תלאוהו״ לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ״ליסקל״ על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ״ותלאוהו״ בערב הפסח
לכאורה קשה דהול״ל שסקלוהו. ואם כוונת הגמרא שסקלוהו ואח״כ תלאוהו קשה שהרי לפי שיטת חכמים בסנהדרין דף מה: אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע''ז.





ובספר עתים למשנה ע' 145 כותב 'כלומר' אינו כ"ף הדמיון עיי"שסנהדרין מו. מתני' כיצד תולין אותו משקעין את הקורה כו׳ כי קללת אלהים תלוי וגו' ״כלומר״ מפני מה זה תלוי כו׳ הקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים ״כלומר״ שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם כו׳
כמדומני שלא מצינו לשון ״כלומר״ בעוד משניות בש״ס וכאן בסנהדרין ב׳ פעמים. הלא דבר הוא!
יפה. יישר כח!





בס' מדרס לפירושים מבאר רצה לומר שדוד קרעו, ולא כמו שביארו הערוך ור"ח שנקרע מאליו ודוד מצאו





אולי שם לא היה קפיצת הדרך אלא 'דליה זיקא' כמו שהיה אצל אלכסנדרוס מוקדן (בסוכה נא:)ק״ק מדוע לא חשיב סנחריב נמי כמבואר בגמרא לעיל אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא