גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,366
תודות
11,054
נקודות
885
יין ושכר אל תשת (י ט)

בשער הקרבן (על קרבן פסח פ"ח סט"ו, בהע') הביא מהשואל בתשובות הרשב"א (ח"א סי' שס"ג), הוא רב דוד בר ראובן ז"ל, שכתב שהשותה פחות מרביעית יין ועבד במקדש, עבר על איסור חצי שיעור. והעיר השער הקרבן שהרי אין איסור לכהן לשתות יין, אלא האיסור הוא לעבוד אם שתה. וחזינן מדבריו שגם זה נקרא חצי שיעור. [והנה המנ"ח כתב לדון בשוחט את הפסח על פחות מכזית חמץ האם עובר על חצי שיעור, והגר"ד פוברסקי זללה"ה אמר שכיון שהאיסור הוא בשחיטה ולא בהשהיית החמץ, לא שייך בזה חצי שיעור, וכן אמר מו"ר הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, אמנם לפי דברי השואל הנ"ל מבואר בדברי השער הקרבן שלכאורה יהיה איסור חצי שיעור גם בחמץ].

ויש לדון שכאן התורה כתבה את האיסור בלשון יין ושכר "אל תשת", וכיון שהתורה הגדירה כאילו האיסור הוא בשתייה, היינו שאסור לשתות קודם העבודה, ולכן יש בזה איסור חצי שיעור. ואם כנים הדברים יש לדון שאם היה שוטה בשעת השתייה ולאחמ"כ התפקח, לא יעבור על לאו אם יעבוד[1].​


[1] וכן יש לדון בחסם בהמה קודם הדישה, שמבואר בגמ' (ב"מ צ:) שלומדים מכאן שכמו שבשעת ביאה לא תהיה שכרות, ה"נ שם בשעת דישה לא תדוש בחסימה, ויתכן שאם חסם בעודו שוטה והתפקח לא יעבור על איסור, ובאבן האזל (הל' שכירות פי"ג ה"ב ובהשמטות, הובא בסה"מ ב"מ שם) כב להוכיח מדברי הרמב"ם שדוקא באופן שהחוסם גם דש חייב, אבל אם אחד חסם ואחר דש אינו חייב, אמנם יש חולקים וכפי שהביאו בסה"מ על התוס' שם (ד"ה ישב).​
 
יין ושכר אל תשת (י ט)

בשער הקרבן (על קרבן פסח פ"ח סט"ו, בהע') הביא מהשואל בתשובות הרשב"א (ח"א סי' שס"ג), הוא רב דוד בר ראובן ז"ל, שכתב שהשותה פחות מרביעית יין ועבד במקדש, עבר על איסור חצי שיעור. והעיר השער הקרבן שהרי אין איסור לכהן לשתות יין, אלא האיסור הוא לעבוד אם שתה. וחזינן מדבריו שגם זה נקרא חצי שיעור. [והנה המנ"ח כתב לדון בשוחט את הפסח על פחות מכזית חמץ האם עובר על חצי שיעור, והגר"ד פוברסקי זללה"ה אמר שכיון שהאיסור הוא בשחיטה ולא בהשהיית החמץ, לא שייך בזה חצי שיעור, וכן אמר מו"ר הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, אמנם לפי דברי השואל הנ"ל מבואר בדברי השער הקרבן שלכאורה יהיה איסור חצי שיעור גם בחמץ].​
עוד יעוי' במנחת חינוך דכתב דאם פחות מרביעית משקר אסור דל גרע מעל דבר המשכר דדעת הרמב"ם דאסור.

ויש לדון שכאן התורה כתבה את האיסור בלשון יין ושכר "אל תשת", וכיון שהתורה הגדירה כאילו האיסור הוא בשתייה, היינו שאסור לשתות קודם העבודה, ולכן יש בזה איסור חצי שיעור. ואם כנים הדברים יש לדון שאם היה שוטה בשעת השתייה ולאחמ"כ התפקח, לא יעבור על לאו אם יעבוד[1].​


[1] וכן יש לדון בחסם בהמה קודם הדישה, שמבואר בגמ' (ב"מ צ:) שלומדים מכאן שכמו שבשעת ביאה לא תהיה שכרות, ה"נ שם בשעת דישה לא תדוש בחסימה, ויתכן שאם חסם בעודו שוטה והתפקח לא יעבור על איסור, ובאבן האזל (הל' שכירות פי"ג ה"ב ובהשמטות, הובא בסה"מ ב"מ שם) כב להוכיח מדברי הרמב"ם שדוקא באופן שהחוסם גם דש חייב, אבל אם אחד חסם ואחר דש אינו חייב, אמנם יש חולקים וכפי שהביאו בסה"מ על התוס' שם (ד"ה ישב).​
יעוי' במנחת שלמה (סי' א') שביאר לגבי תפילין דאע"פ שכתוב בתורה דהמצוה בקשירה אבל ודאי מקיים מצוה כל זמן שהתפילין עליו, וכן בציצית המצוה כשהציצית עליו ולא בקשירה וכן במעקה, והיינו משום דאזלינן בתר עיקר המצוה דבעי שיהא תפילין עליו וכן ציצית בבגד וכן שלא יהא תקלה בביתו..

והכא נמי עיקר האיסור שלא יהיה במצב שאינו מיושב בדעתו כדאיתא בחינוך (מצוה קנ"ב) וא"כ בודאי האיסור בתוצאה.
 
יין ושכר אל תשת (י ט)

בשער הקרבן (על קרבן פסח פ"ח סט"ו, בהע') הביא מהשואל בתשובות הרשב"א (ח"א סי' שס"ג), הוא רב דוד בר ראובן ז"ל, שכתב שהשותה פחות מרביעית יין ועבד במקדש, עבר על איסור חצי שיעור. והעיר השער הקרבן שהרי אין איסור לכהן לשתות יין, אלא האיסור הוא לעבוד אם שתה. וחזינן מדבריו שגם זה נקרא חצי שיעור. [והנה המנ"ח כתב לדון בשוחט את הפסח על פחות מכזית חמץ האם עובר על חצי שיעור, והגר"ד פוברסקי זללה"ה אמר שכיון שהאיסור הוא בשחיטה ולא בהשהיית החמץ, לא שייך בזה חצי שיעור, וכן אמר מו"ר הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, אמנם לפי דברי השואל הנ"ל מבואר בדברי השער הקרבן שלכאורה יהיה איסור חצי שיעור גם בחמץ].

ויש לדון שכאן התורה כתבה את האיסור בלשון יין ושכר "אל תשת", וכיון שהתורה הגדירה כאילו האיסור הוא בשתייה, היינו שאסור לשתות קודם העבודה, ולכן יש בזה איסור חצי שיעור. ואם כנים הדברים יש לדון שאם היה שוטה בשעת השתייה ולאחמ"כ התפקח, לא יעבור על לאו אם יעבוד[1].​


[1] וכן יש לדון בחסם בהמה קודם הדישה, שמבואר בגמ' (ב"מ צ:) שלומדים מכאן שכמו שבשעת ביאה לא תהיה שכרות, ה"נ שם בשעת דישה לא תדוש בחסימה, ויתכן שאם חסם בעודו שוטה והתפקח לא יעבור על איסור, ובאבן האזל (הל' שכירות פי"ג ה"ב ובהשמטות, הובא בסה"מ ב"מ שם) כב להוכיח מדברי הרמב"ם שדוקא באופן שהחוסם גם דש חייב, אבל אם אחד חסם ואחר דש אינו חייב, אמנם יש חולקים וכפי שהביאו בסה"מ על התוס' שם (ד"ה ישב).​
חידוש נפלא,
ואולי היה מקום לבאר באו"א, שהעבירה היא להיות שתוי בשעת העבודה, וכאן הוא 'חצי שתוי'.
אבל בפשטות לא נראה שיש מושג 'חצי שתוי'...
 
יעוי' במנחת שלמה (סי' א') שביאר לגבי תפילין דאע"פ שכתוב בתורה דהמצוה בקשירה אבל ודאי מקיים מצוה כל זמן שהתפילין עליו, וכן בציצית המצוה כשהציצית עליו ולא בקשירה וכן במעקה, והיינו משום דאזלינן בתר עיקר המצוה דבעי שיהא תפילין עליו וכן ציצית בבגד וכן שלא יהא תקלה בביתו..

והכא נמי עיקר האיסור שלא יהיה במצב שאינו מיושב בדעתו כדאיתא בחינוך (מצוה קנ"ב) וא"כ בודאי האיסור בתוצאה.​
יישר כח, ובפשטות צדקו דבריך, רק כתבתי לדון בדעת השואל בתשובות הרשב"א. גם יתכן שכיון שהתורה הוציאה את זה בלשון זאת, זה כאילו חלק מהאיסור, וצ"ע.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון