- הודעות
- 4,366
- תודות
- 11,054
- נקודות
- 885
יין ושכר אל תשת (י ט)
בשער הקרבן (על קרבן פסח פ"ח סט"ו, בהע') הביא מהשואל בתשובות הרשב"א (ח"א סי' שס"ג), הוא רב דוד בר ראובן ז"ל, שכתב שהשותה פחות מרביעית יין ועבד במקדש, עבר על איסור חצי שיעור. והעיר השער הקרבן שהרי אין איסור לכהן לשתות יין, אלא האיסור הוא לעבוד אם שתה. וחזינן מדבריו שגם זה נקרא חצי שיעור. [והנה המנ"ח כתב לדון בשוחט את הפסח על פחות מכזית חמץ האם עובר על חצי שיעור, והגר"ד פוברסקי זללה"ה אמר שכיון שהאיסור הוא בשחיטה ולא בהשהיית החמץ, לא שייך בזה חצי שיעור, וכן אמר מו"ר הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, אמנם לפי דברי השואל הנ"ל מבואר בדברי השער הקרבן שלכאורה יהיה איסור חצי שיעור גם בחמץ].
ויש לדון שכאן התורה כתבה את האיסור בלשון יין ושכר "אל תשת", וכיון שהתורה הגדירה כאילו האיסור הוא בשתייה, היינו שאסור לשתות קודם העבודה, ולכן יש בזה איסור חצי שיעור. ואם כנים הדברים יש לדון שאם היה שוטה בשעת השתייה ולאחמ"כ התפקח, לא יעבור על לאו אם יעבוד[1].
בשער הקרבן (על קרבן פסח פ"ח סט"ו, בהע') הביא מהשואל בתשובות הרשב"א (ח"א סי' שס"ג), הוא רב דוד בר ראובן ז"ל, שכתב שהשותה פחות מרביעית יין ועבד במקדש, עבר על איסור חצי שיעור. והעיר השער הקרבן שהרי אין איסור לכהן לשתות יין, אלא האיסור הוא לעבוד אם שתה. וחזינן מדבריו שגם זה נקרא חצי שיעור. [והנה המנ"ח כתב לדון בשוחט את הפסח על פחות מכזית חמץ האם עובר על חצי שיעור, והגר"ד פוברסקי זללה"ה אמר שכיון שהאיסור הוא בשחיטה ולא בהשהיית החמץ, לא שייך בזה חצי שיעור, וכן אמר מו"ר הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, אמנם לפי דברי השואל הנ"ל מבואר בדברי השער הקרבן שלכאורה יהיה איסור חצי שיעור גם בחמץ].
ויש לדון שכאן התורה כתבה את האיסור בלשון יין ושכר "אל תשת", וכיון שהתורה הגדירה כאילו האיסור הוא בשתייה, היינו שאסור לשתות קודם העבודה, ולכן יש בזה איסור חצי שיעור. ואם כנים הדברים יש לדון שאם היה שוטה בשעת השתייה ולאחמ"כ התפקח, לא יעבור על לאו אם יעבוד[1].
[1] וכן יש לדון בחסם בהמה קודם הדישה, שמבואר בגמ' (ב"מ צ:) שלומדים מכאן שכמו שבשעת ביאה לא תהיה שכרות, ה"נ שם בשעת דישה לא תדוש בחסימה, ויתכן שאם חסם בעודו שוטה והתפקח לא יעבור על איסור, ובאבן האזל (הל' שכירות פי"ג ה"ב ובהשמטות, הובא בסה"מ ב"מ שם) כב להוכיח מדברי הרמב"ם שדוקא באופן שהחוסם גם דש חייב, אבל אם אחד חסם ואחר דש אינו חייב, אמנם יש חולקים וכפי שהביאו בסה"מ על התוס' שם (ד"ה ישב).