למה איסור רצח נכתב בתורה - הרי "למה לי קרא - סברא הוא"

[יאיר החושב]

ואגב יש שאלה כעי"ז מפן אחר למה צריך את הסברא של מאי חזית וכו' על רציחה והרי הגמ' אומרת בב"ק שאסור לאם להציל עצמו בממון חבירו ולפי הרש"י הכוונה כפשוטו (עיי"ש בתוס שחולק)

 

[נדיב לב]

רוב התשובות שנאמרו פה היו צפויות ובנאליות

לחץ כדי לכווץ...

מדהים!

 

[שלמה בן יואל]

קיצור, אין מסקנה ברורה,

אני מחפש תשובה מקורית ויצירתית, רוב התשובות שנאמרו פה היו צפויות ובנאליות, ועל רובם חשבתי באורך,

אולי מישהו שעסק בהעניין באורך, יוכל להציג לנו מסקנות כל שהם.

לחץ כדי לכווץ...

יש יהודי א' מלפני כמה מאות שנים שעסק בזה. וכתב את מסקנותיו.
ראה בספר ציון לנפש חי' [צל"ח] על מסכת ברכות דף ל"ה.

 

[א. ל.]

יש גישה שאומרת שהן אמת שבתורה יש מצוות המובנות מסברא.
אלא שאותו בורא שנתן את התורה יצר את הסברא ואדרבה הסתכל באורייתא וברא עלמא.
ובעיקרון התורה היא לאו דוקא דברים שהאדם היה אמור לעשות ומכח הציווי אתה לא עושה.
אדרבה אם תדע כל רזי התורה כל שעליך יהיה לעשות הוא לנהוג על פי סברא.
והתורה באה לתקן דעתו (סברתו של האדם).

אך אני לא באמת יודע ליישב לדרך זו מדוע לא כתבו הממע"ה וברכות וכו' אלא אי נימא שהתורה בעצמה העמידה דברים שיובנו על פי סברא והוה עוד עניין בתורה.

 

[יאיר החושב]

יש יהודי א' מלפני כמה מאות שנים שעסק בזה. וכתב את מסקנותיו.
ראה בספר ציון לנפש חי' [צל"ח] על מסכת ברכות דף ל"ה.

לחץ כדי לכווץ...

ציינתיו למעלה ואגב שהפנ"י הקשה כעי"ז ונשאר בצ"ע

 

[ליטאי כבד]

אלא מהא גופא ראיה שהתורה היתה צריכה לכתוב את כל המצוות השכליות, כי אחרת לא היו אלו אסורים מהתורה, וה"ה ללא תרצח.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתך שהיינו לומדים מנמלה את המדה הטובה אבל לא היה זה מעוגן כאיסור?

 

[הרב מרודוש]

אם רצחתי אותו
כנראה נגזר עליו למות

 

[ליטאי כבד]

אם רצחתי אותו
כנראה נגזר עליו למות

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון לדעת האוה"ח הק' הידוע בפרשת וישב.

 

[א. ל.]

אם רצחתי אותו
כנראה נגזר עליו למות

לחץ כדי לכווץ...

בעיקרון גם לגבי הממע"ה אם אני מצליח לקחת ממנו כנראה זה אמור להיות אצלי (אולי זה הסברא בתפיסה)
וכל זה אם באמת התכוונת ברצינות ליישב את שאלתו.

 

[הרב מרודוש]

לא נכון לדעת האוה"ח הק' הידוע בפרשת וישב.

לחץ כדי לכווץ...

"ליטאי כבד" לא שואל מהאו"ח הק'
בפרט שכבר נחלקו בזה הראשונים

 

[יאיר החושב]

בעיקרון גם לגבי הממע"ה אם אני מצליח לקחת ממנו כנראה זה אמור להיות אצלי (אולי זה הסברא בתפיסה)
וכל זה אם באמת התכוונת ברצינות ליישב את שאלתו.

לחץ כדי לכווץ...

ואם הוא גברא אלימא?

 

[הרב מרודוש]

בעיקרון גם לגבי הממע"ה אם אני מצליח לקחת ממנו כנראה זה אמור להיות אצלי (אולי זה הסברא בתפיסה)
וכל זה אם באמת התכוונת ברצינות ליישב את שאלתו.

לחץ כדי לכווץ...

המע"ה הוא סברא איך בי"ד דנים

 

[א. ל.]

ואם הוא גברא אלימא?

לחץ כדי לכווץ...

גם על זה הקב"ה חשב

 

[א. ל.]

המע"ה הוא סברא איך בי"ד דנים

לחץ כדי לכווץ...

את זה כתבו למעלה מספר רבנים בכל מיני צורות ונוסחאות והרב השואל לא הסתפק בזה.

 

[הרב מרודוש]

וכל זה אם באמת התכוונת ברצינות ליישב את שאלתו.

לחץ כדי לכווץ...

מה לא רציני בזה?
בחינו מצוה תקמה כתב בשם הרמב"ן וז"ל
וכן מה שאמרו לפי שעושה גזירותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזירות. לומר שלא חס האל על קן צפור ולא הגיעו רחמיו על אותו ואת בנו, שאין רחמיו מגיעות בבעלי נפש הבהמות למנוע אותנו מלעשות בהם צרכינו, שאם כן היה אוסר השחיטה. אבל טעם המניעה ללמד אותנו מידת הרחמנות ושלא נתאכזר, כי האכזריות תתפשט בנפש האדם
אמנם הוא דיבר לגבי שילוח הקן ושחיטה ויל"ד אם זה קיים גם בבן אדם לחברו

 

[יאיר החושב]

המע"ה הוא סברא איך בי"ד דנים

לחץ כדי לכווץ...

עם זה אני מסכים מחמת שישנה סברא שבדיני הממון פוסקים לפי מה שמוצדק לעשות (וכגון למ"ד שברי ושמא ברי עדיף שמחמת שטענתןו טובה למרות שאין ראייה שהיא האמת הולכים אחריה כי היא מוצדקת) וישנו צדק שמי שהחפץ עומד תחת ידו אז הוא אמור להישאר אצלו ואכמ"ל

 

[א. ל.]

מה לא רציני בזה?

לחץ כדי לכווץ...

אם כוונתך לומר שלולי קרא היינו אומרים שמותר כי ההשגחה סיבבה שאני יהרוג אותו א"כ מה באמת חידש הפס' (לולי האור החיים כמובן) שמענישים אפ' שהוא מוכרח לכך.
ובאמת מדוע לא הביאו ראיות לכך שבאמת ההשגחה מחייבת את האדם למות ודלא כאור החיים.
וכו' וכו' וכו'
(אם לא הבנתי אותך נכון אשמח אם תודיעני)

 

[מחזה אברהם]

לגבי לא לגנוב אפשר להבין דכל הבעלות היא רק מכוח ההחזקה וא"כ עד כמה שאחר מחזיק א"כ עתה הוא הבעלים ובפרשת לא תגנוב התחדש שההחזקה שלי היא סיבה לבעלות גם כשזה לא אצלי

 

[אל'יהו]

ובעיקר קושית פותח האשכול למה לי קרא ד'לא תרצח' סברא הוא, י"ל דאם למשל אדם ראה מישהו (חבר שא"צ התראה) הורג נפש, או מחלל שבת, או עושה כל מעשה שדינו מיתה בידי אדם, לכאורה היה מותר לו להרגו אף ללא עדים ופסק דין, דאדם כזה אין סברא כלל לא לרוצחו, אדרבא הסברא היא להרגו ולבער הרע מקרבנו, והשתא דאיכא קרא דלא תרצח כמובן שאין לעשות כן אם לא בעדים ובפסק דין.

 

[יאשע בער]

שאלה שנשמעת מאד ישיבתית קלאסית – אבל אני חותר להגיע למסקנה יסודית כלשהי.

כך שכרגע אציג את השאלה כפשוטה – מדוע הגמרא לא תוהה אודות קיומו של פסוק עבור "לא תרצח" ו"לא תגנוב" ש"למה לי קרא – סברא הוא".

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שהסברא יכולה להכריע בפרטי הדינים ולא להמציא דינים חדשים.