ספירת העומר חידוש הבן איש חי - דשייך חצי שיעור במצות ספירת העומר (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

עיין שו''ת רב פעלים ח''ג או''ח סימן לב
וצ''ב הלא בעינן תמימות, ומה שייך חצי שיעור כשאי''ז תמימות

 

[תיבת גמא]

עיין שו''ת רב פעלים ח''ג או''ח סימן לב
וצ''ב הלא בעינן תמימות, ומה שייך חצי שיעור כשאי''ז תמימות

לחץ כדי לכווץ...

ולפ'ז אף השוכח יום אחד, שימשיך לספור בלא ברכה, מדין ,ח'ש !
[ אף למ'ד דכולה חדא מצוה.
אמנם אם טעם ח'ש כי אפשר להשלים.
אז שייך רק בחצי הראשון, - לא אם כשמתחילה לא ספר, -כי אז לא שייך השלמה

 

[תיבת גמא]

וכן משמע שכל חלק וחלק הוא נידון כח'ש, וחשוב שעושה כמה וכמה פעמים ( ויש בזה דיבורים..

 

[נהנה מקושיא טובה]

עיין כאן הערה יד

 

[אמר ליה]

לכאו' יש להוכיח כן נמי, דהלא כל אחד שאוכל מצה ומברך על אכילת מצה, הלא קודם שמגיע להשיעור של כזית ודאי שאף על זה חלה הברכה. ונהי שאח"כ אוכל כשיעור כזית. אך אטו אם בסוף לא אכל הוי ברכתו לבטלה.

 

[בינת הלב]

נ"ל שכוונתו להוכיח ממה שמעיקרא תיקנו ברכה על ספירת העומר ולא חששו שמא ישכח ויהיו כל ברכותיו לבטלה למפרע, שע"כ יש קצת מצוה בכל יום, דאם לא היה קצת מצוה בכל יום אלא מצוה אחת לסוף מ"ט יום, לא היו מתקנים ברכה ע"כ דיש לחוש שמא ישכח.
ומה שהעיר הרב מצד תמימות - אה"נ דאחר ששכח יום הפסיד דין תמימות, וכל כוונת הבא"ח היא רק לימים שקודם השכחה, איך תיקנו מעיקרא ברכה ע"כ, ומזה הוכיח דגם בכל יום לבדו איכא קצת מצוה, וכפי שמדויק בלשונו, אבל לעולם לא התכוון לומר שיש מצוה בכל יום אף אחר ששכח וכפי שהעיר בהערה יד שם, דאחר ששכח יום אחד אזלא לה כל הספירה לשיטת בה"ג, וכל כוונתו רק לימים שקודם השכחה, שמקיים בהם קצת מצוה אף שלא השלים את כל הימים.
והוא ודאי חידוש כמש"כ, דלכאו' לא שייך שיקיים מצות ספירת העומר רק בחלק מן הימים לשיטת בה"ג, שהרי עד כמה שהפסיד את המצוה מכאן ולהבא, כך תתבטל גם ספירתו למפרע. כנלענ"ד בכוונתו.
אלא דלפ"ז הוק' לי אמאי הוכיח כן רק משכח ולא הוכיח מעצם הדין שתיקנו ברכה על כל יום בפ"ע.