זה לכאור' קשור בכל הסוגיות דפרק לא יחפור,
קצת מ"מ (ועיי"ש במפרשים כמובן):
שו"ע (חו"מ קנה ד)
היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו אם אין שם מעזיבה בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו חייב לסלק היזקו ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקין א"ח לסלק היזקו:
הגה: והכל לפי הענין דאם המים מועטין וכלין לאלתר אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו ואם היו מרובים ומזיקין לו תדיר דרך המעזיבה חייב לסלקו (מרדכי ר' פ"י דב"מ) וכל זה במי תשמישו דבעל עלייה ששופך על העלייה אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה על הניזק לתקן שלא יוזק (ריב"ש סי' תקי"ז):
ושם בשו"ע סעי' לג:
סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו יש מי שפוטר מלשלם ויש מי שמחייב:
ובביאור הגר"א מבאר טעם המחלוקת, שמי שפוטר סובר, ש"גירי דיליה" זה רק לענין חיוב הרחקה, אבל לענין תשלום עדיין פטור מדין גרמא, ואילו מי שמחייב סובר, שזה כמו "אשו משום חיציו" שחייב לשלם, וראה שם בנה"מ ס"ק יז מה שמחלק בזה לכל אחת מן השיטות,
בכל זה יש לזכור שגם בגרמא חייב בדיני שמים.
(וכן יש לבחון חוקי המדינה, שאולי בעניינים הללו יש דין קבוע בדינא דמלכותא, וכל ב"ד כמנהגו, ויש כאלו שסומכים על שטר הבוררות לחייב בגרמא לפעמים).