חושן משפט נזקי רטיבות, האם יש סברא לפטור?

[שירת העשבים]

לשכני היה רטיבות שגרמה לנזקים (עובש, צבע, וכדו') בדירה שלי, הוא וגם אני לא ידענו שהוא הגורם, האם יש סברא לפוטרו מתשלום הנזק?

 

[עוזי ומגני]

אם לא ידע שפתיחת הברז בביתו מזיק את השכנים
א"כ כיון שהשתמש בתוך שלו בהיתר, ולא היה צריך לעלות על דעתו שמזיק,
וודאי פטור מה הסברא לחייבו?
לא ע"ז נאמר אדם מועד לעולם

 

[שירת העשבים]

אם לא ידע שפתיחת הברז בביתו מזיק את השכנים
א"כ כיון שהשתמש בתוך שלו בהיתר, ולא היה צריך לעלות על דעתו שמזיק,
וודאי פטור מה הסברא לחייבו?
לא ע"ז נאמר אדם מועד לעולם

לחץ כדי לכווץ...

הנזילה הייתה מצינור חיצוני.

 

[מחכה]

https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/playShiur/42191026/-1/0/false

בערך בדקה 11:00 נכנסים לעניין, מרתק.

 

[עוזי ומגני]

הנזילה הייתה מצינור חיצוני.

לחץ כדי לכווץ...

מה חיצוני? של ניקוז הגג.
א"כ
א. הצינור שייך לכל השכנים
ב. מה אתה רוצה, מהשכן מה הוא עשה?
לא הוא הזיק ולא הצינור שלו,
המים שעברו בצינור שלו הזיקו,
המים לא שלו רק הצינור.

 

[יצחק א]

לשכני היה רטיבות שגרמה לנזקים (עובש, צבע, וכדו') בדירה שלי, הוא וגם אני לא ידענו שהוא הגורם, האם יש סברא לפוטרו מתשלום הנזק?

לחץ כדי לכווץ...

זה לכאור' קשור בכל הסוגיות דפרק לא יחפור,

קצת מ"מ (ועיי"ש במפרשים כמובן):

שו"ע (חו"מ קנה ד)
היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו אם אין שם מעזיבה בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו חייב לסלק היזקו ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקין א"ח לסלק היזקו:
הגה: והכל לפי הענין דאם המים מועטין וכלין לאלתר אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו ואם היו מרובים ומזיקין לו תדיר דרך המעזיבה חייב לסלקו (מרדכי ר' פ"י דב"מ) וכל זה במי תשמישו דבעל עלייה ששופך על העלייה אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה על הניזק לתקן שלא יוזק (ריב"ש סי' תקי"ז):

ושם בשו"ע סעי' לג:
סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו יש מי שפוטר מלשלם ויש מי שמחייב:

ובביאור הגר"א מבאר טעם המחלוקת, שמי שפוטר סובר, ש"גירי דיליה" זה רק לענין חיוב הרחקה, אבל לענין תשלום עדיין פטור מדין גרמא, ואילו מי שמחייב סובר, שזה כמו "אשו משום חיציו" שחייב לשלם, וראה שם בנה"מ ס"ק יז מה שמחלק בזה לכל אחת מן השיטות,

בכל זה יש לזכור שגם בגרמא חייב בדיני שמים.

(וכן יש לבחון חוקי המדינה, שאולי בעניינים הללו יש דין קבוע בדינא דמלכותא, וכל ב"ד כמנהגו, ויש כאלו שסומכים על שטר הבוררות לחייב בגרמא לפעמים).

 

[עוזי ומגני]

זה לכאור' קשור בכל הסוגיות דפרק לא יחפור,

קצת מ"מ (ועיי"ש במפרשים כמובן):

שו"ע (חו"מ קנה ד)
היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו אם אין שם מעזיבה בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו חייב לסלק היזקו ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקין א"ח לסלק היזקו:
הגה: והכל לפי הענין דאם המים מועטין וכלין לאלתר אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו ואם היו מרובים ומזיקין לו תדיר דרך המעזיבה חייב לסלקו (מרדכי ר' פ"י דב"מ) וכל זה במי תשמישו דבעל עלייה ששופך על העלייה אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה על הניזק לתקן שלא יוזק (ריב"ש סי' תקי"ז):

ושם בשו"ע סעי' לג:
סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו יש מי שפוטר מלשלם ויש מי שמחייב:

ובביאור הגר"א מבאר טעם המחלוקת, שמי שפוטר סובר, ש"גירי דיליה" זה רק לענין חיוב הרחקה, אבל לענין תשלום עדיין פטור מדין גרמא, ואילו מי שמחייב סובר, שזה כמו "אשו משום חיציו" שחייב לשלם, וראה שם בנה"מ ס"ק יז מה שמחלק בזה לכל אחת מן השיטות,

בכל זה יש לזכור שגם בגרמא חייב בדיני שמים.

(וכן יש לבחון חוקי המדינה, שאולי בעניינים הללו יש דין קבוע בדינא דמלכותא, וכל ב"ד כמנהגו, ויש כאלו שסומכים על שטר הבוררות לחייב בגרמא לפעמים).

לחץ כדי לכווץ...

כ"ז מירי בידוע שיש נזק
אבל אם לא יודע שמזיק אין כאן כל מעשה נזק דהא משתמש כדרכו בשלו
וכן אין מחלוקת במי גשמים שהמים הם המזיקים ואין המים שייכים למזיק או באים בשפיכתו שיוכל להחשב כגירי דליה

 

[שירת העשבים]

מה חיצוני? של ניקוז הגג.

לחץ כדי לכווץ...

לא של ניקוז גג, אלא צינור שיורד מהדוד לתוך ביתו, והיכן שהוא לפני שנכנס לביתו היה נזילה.

 

[עוזי ומגני]

לא של ניקוז גג, אלא צינור שיורד מהדוד לתוך ביתו, והיכן שהוא לפני שנכנס לביתו היה נזילה.

לחץ כדי לכווץ...

א"כ כל הנזקים שקרו לפני שנודע לו א"צ לשלם כיון שהשתמש בשלו ברשות ולא הוי לאסוקי אדעתא
הנזקים שקרו מהשימוש שלו אחר שנודע לו תלוי במח' הנ"ל אי הוי גירי או לא ולכו"ע חייב בדיני שמים

 

[שירת העשבים]

א"כ כל הנזקים שקרו לפני שנודע לו א"צ לשלם כיון שהשתמש בשלו ברשות ולא הוי לאסוקי אדעתא
הנזקים שקרו מהשימוש שלו אחר שנודע לו תלוי במח' הנ"ל אי הוי גירי או לא ולכו"ע חייב בדיני שמים

לחץ כדי לכווץ...

והחיוב בדיני שמים הוא רק אחר שנודע לו?

 

[עוזי ומגני]

והחיוב בדיני שמים הוא רק אחר שנודע לו?

לחץ כדי לכווץ...

על נזק שקרה אחר שנודע לו שאז היה אמור להמנע מהשימוש
[אני לא פוסק ובוודאי לא לפני ששמעתי את ב' הצדדים..]