ראה שכבודו לא מבין מה הוא אומר ולא בפעם הראשונה.
אם כל העולם מרגיש אותו דבר - זה מכריח שזה לא סובייקטיבי.
יש לך כשל לוגי בניתוח הדברים.
אתה טוען ש'טעם' מתוק הוא דבר אובייקטיבי?
טעם הוא תחושה שיש לבן אדם, וכיון שכל הבני אדם פחות או יותר עשויים באותו אופן לכולם יש את אותו טעם, אבל ברמת העיקרון ברור שטעם אינו דבר אובייקטיבי.
וכמו"כ אפשר להציע שעניינו של המוסר הוא רגשות מסוימים שכל הבנ"א יש להם אותם רגשות.
כבר ציינתי שלדעתי האישית המוסר אינו רגש, אלא צורת התנהלות בין אנשים, שאינם רוצים שיגנבו להם, ולכן הם אינם גונבים מאחרים,
עיקר הנקודה שאני טוען, שמוסר
זה לא איזה 'חיוב שכלי' או איזה 'הבנה' שהמעשה הוא שלילי,
הטעם שאני חושב כך, משום שלא שייך להבין שהמעשה הוא 'שלילי' שהרי אתה אינך יודע להסביר מה הכוונה שלילי, לדעתי 'שלילי' פירושו 'מעשה שאינו מסתדר עם הרצונות שלי ואף סותר להם' אבל אתה טעון שזהו 'משהו בעצם' ואין לך יכולת להסביר מהו שלילי, אלא רק לטעון שזה 'מובן', ולכן לדעתי אתה הוזה בדמיונות שאתה מבין כזה דבר.
אתה מתפתל לחינם.
"רצון לא לרצוח" - כללי שקיים אצל כל האנשים בעולם הוא מעשה שלילי מבחינה אובייקטיבית.
הבה וננתח את "רצונם" של האנשים - מדוע הם לא רוצים לרצוח??
כי בשבילם זהו מעשה שלילי.
כפי שכבר כתבתי אין כזה מונח 'שלילי', אתה הוזה!!
זה יכולת פיזית, שלא קשור לאשכול.
כדאי שתפסיק להשתמש בטיעונים פיזיים, כשמדברים על טיעונים רגשיים ושכליים.
אני טוען
שלא צריך נימוק שכלי כדי להעניש, אלא רצון אישי שגורם שיהיה לאנשים שווה להעניש את הפושעים.
המחוקק, או המשטרה לא חוששים שהרוצח אותו הם תופסים ירצח את הילד שלהם.
זה רצון אישי. אבל יש גם את המדינה ואת הרצון הציבורי שרוצח יענש - מה הסיבה של זה??
הרצון הציבורי הוא שלא יסתובבו רוצחים ברחובות, בשביל שהילדים שלהם לא יהיו בסכנה, וכיון שזה רצון העם ממילא המחוקק כך רוצה לעשות ע"מ לרצות את הבוחרים וכן הלאה עד השוטר הזוטר.
אפשר להסביר עוד סיבות מדוע הציבור לא רוצה רוצחים ברחובות, כגון שזה מגעיל אנשים לשמוע על רצח, משום שזה מזכיר להם דם ודם זה מאד מגעיל, אני יכול לכתוב כאן רשימה של 100 סיבות אפשריות, אבל זה לא הנושא. הנקודה היא אחת: שכל הסיבות יהיו רצונות פסיכולוגים ש
אינם קשורים להבנת המעשה של הרוצח כשלילי, כיון שכפי שכבר כתבתי
אין כזה דבר 'שלילי' במובן שאתה מדבר עליו.
מדוע יש איבה אם המעשה אינו שלילי??
רצון או תחושה הם אינם דבר שטעון הסבר,
אותו דבר אני יכול לשאול למה אדם נגעל מצואה, או למה אנחנו רוצים לחיות?
אמנם נכון שאפשר להגדיר את הנקודה של הרצון, (לדוג' הרצון להנאות נובע מרצון עמוק לחוות את החיים), אבל תמיד תוכל לשאול על הרצון הראשון,
ולכן אין כזה שאלה מדוע יש איבה.
לדעתי באמת אפשר לדון כמה סיבות יותר עמוקות לתחושת האיבה לרוצחים, אך אין זה הנושא.
כפי שכתבתי לדעתי
השכל לא אומר כזה דבר, והכל דמיונות.
אתה צריך להבין שלא יתכן סיבה רציונלית לפעולה/אי פעולה ללא רצון מוקדם, ולכן 'השכל' אף פעם לא אומר לא לרצוח, אם לא שע"י זה אתה מממש רצון כל שהוא.