נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
715
תודות
2,859
נקודות
196
ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת,
ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן להם התורה הלא הקב''ה יודע תעלומות כל לב?
 
כי האדם נמשך אחר פעולותיו
ת''ח אחד רצה לומר לי כעין דבריך שדברים שלב אינם דברים, אבל הבאתי לו שלהדיא מבואר באחרונים דכל זה הוא בדברים שבין אדם לחבירו, אבל בדברים שבינו לבין המקום הלא כלפי שמיא גליא ושפיר דברים שבלב הוי דברים
 
ת''ח אחד רצה לומר לי כעין דבריך שדברים שלב אינם דברים, אבל הבאתי לו שלהדיא מבואר באחרונים דכל זה הוא בדברים שבין אדם לחבירו, אבל בדברים שבינו לבין המקום הלא כלפי שמיא גליא ושפיר דברים שבלב הוי דברים
הוא ויכוח גדול אם בגירות אומרים דברים שבלב אינם דברים.
 
מעניין
האם יש לכם קצת מראי מקומות
מעתיק כמה מקורות מספר "גר המתגייר" שלפני:
הבית יצחק (ח"ב סי' קב) כותב שבגירות דברים שבלב הוו דברים,
ומאריך לדון שם במדרש שהזכרת, ומתרץ לשיטתו, שבשעת המילה וטבילה היתה קבלת מצוות בלב שלם, ורק בשעת קבלת תורה היתה כוונתם לע"ז,
עוד מתרץ, שגירות בנ"י שאני, כיון שהיו מחוייבים לקבל התורה, עד שכפה עליהם הר כגיגית, לכן לא מתחשבים בדברים שבלבם, אבל בשאר גר שבא מרצונו יש לו לקבל גם בלבו.
וכ"מ בשו"ת אחיעזר ח"ג כו (אלא שיש לו הגדרה אחרת בגדר הקבלה, ובענין חוץ מדבר אחד).

מאידך, בשו"ת דעת כהן סובר שאומרים בגירות כלל זה, והביא ראיה ממדרש הנ"ל: "וגם באבותינו קרא כתיב ויפתוהו בפיהם כו', ואמרו במדרשים (=(ראה מכילתא, משפטים יג.): שהיה לבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עמם, ומכל מקום, כיון שקבלו בפה – נגמרה הגירות".

וכן דעת האג"מ סי' ק"ס, דברי יציב קסח, (ועוד רבים כמדומני).
 
מאידך, בשו"ת דעת כהן סובר שאומרים בגירות כלל זה, והביא ראיה ממדרש הנ"ל: "וגם באבותינו קרא כתיב ויפתוהו בפיהם כו', ואמרו במדרשים (=(ראה מכילתא, משפטים יג.): שהיה לבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עמם, ומכל מקום, כיון שקבלו בפה – נגמרה הגירות".

וכן דעת האג"מ סי' ק"ס, דברי יציב קסח, (ועוד רבים כמדומני).
האם אני יכול להטריח איפה המ''מ בשו''ת דעת כהן?
 
ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת,
ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן להם התורה הלא הקב''ה יודע תעלומות כל לב?
זכות אבות גרידא!

נ"ל שזה פשט הפסוק "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים חָשַׁק יְהֹוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכׇּל הָעַמִּים, כִּי מֵאַהֲבַת יְהֹוָה אֶתְכֶם וּמִשׇּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וְיָדַעְתָּ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו לְאֶלֶף דּוֹר"

כלומר, אנחנו בנים של אלו שהקריבו את עצמם לפניו, ובגלל זה הוא הכריח אותנו לקבל, ואע"פ שאולי היו דברים שבלב, אנחנו כבר בניו! רק שכעת הפכנו לעמו

וכל המעבר בין העמים היה כביכול תהליך פרוצדורלי שלא יאמרו וכו' כעין בלעם, וסוכה בימות החמה וכו', אך לא ה"נעשה ונשמע" הוא שהכריע את הכף!
 
זכות אבות גרידא!

נ"ל שזה פשט הפסוק "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים חָשַׁק יְהֹוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכׇּל הָעַמִּים, כִּי מֵאַהֲבַת יְהֹוָה אֶתְכֶם וּמִשׇּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וְיָדַעְתָּ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו לְאֶלֶף דּוֹר"

כלומר, אנחנו בנים של אלו שהקריבו את עצמם לפניו, ובגלל זה הוא הכריח אותנו לקבל, ואע"פ שאולי היו דברים שבלב, אנחנו כבר בניו! רק שכעת הפכנו לעמו

וכל המעבר בין העמים היה כביכול תהליך פרוצדורלי שלא יאמרו וכו' כעין בלעם, וסוכה בימות החמה וכו', אך לא ה"נעשה ונשמע" הוא שהכריע את הכף!
אם כי שראוי לציין שהטעם שאברהם אבינו נבחר הוא "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" ואין זה סתם בחירה של גזע.
 
אם כי שראוי לציין שהטעם שאברהם אבינו נבחר הוא "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" ואין זה סתם בחירה של גזע.
בוודאי שלא גזע, אלא אדם שהקריב את חייו למען אמונתו בבורא ב"ה, סיכן את עצמו וקפץ לאור כשדים, העלה את בנו יחידו על המזבח בלי פקפוקים וכו'
יעקב היושב אהלים ששמר על עצמו קדוש גם במקומות טומאה וכו', הם אשר אנו מפארים כביכול את שם הבורא בשמם "אלוקי אברהם אלוקי יצחק וכו'"
 
מאידך, בשו"ת דעת כהן סובר שאומרים בגירות כלל זה, והביא ראיה ממדרש הנ"ל: "וגם באבותינו קרא כתיב ויפתוהו בפיהם כו', ואמרו במדרשים (=(ראה מכילתא, משפטים יג.): שהיה לבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עמם, ומכל מקום, כיון שקבלו בפה – נגמרה הגירות".
מיהו הבעל מחבר
חיפשתי באוצר החכמה לא מצאתי ספר כזו עם סימנים שמגיע עד לסימן קנג
 
בוודאי שלא גזע, אלא אדם שהקריב את חייו למען אמונתו בבורא ב"ה, סיכן את עצמו וקפץ לאור כשדים, העלה את בנו יחידו על המזבח בלי פקפוקים וכו'
יעקב היושב אהלים ששמר על עצמו קדוש גם במקומות טומאה וכו', הם אשר אנו מפארים כביכול את שם הבורא בשמם "אלוקי אברהם אלוקי יצחק וכו'"
כוונתי הייתה שה' בחר באברהם ובזרעו אחריו (ושורש הדברים כמדו' נמצא במהר"ל ועוד קדמונים) רק מחמת שידע שאכן זרעו יממש את הפוטנציאל, וזה לא סתם כי מסר נפש וכדו' כל עוד והזרע לא היה ממשיך את דרכו.
 
מצורף מאמר מספר בן מלך חכמה ומוסר בענין.
(מבסס שיש 'תת מודע' חיובי מ"מ).
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓