ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,896
תודות
5,454
נקודות
355
מעשה בידידי בעודו בחור מתל''צ הסתובב בחברון כמנהג בחורים חשובים והנה עיניו רואות מחבל מבני ישמעאל שמנסה לפגוע ביהודים ה''י וכוחות הצבא משיבים לו גמולו בראשו, בעודם עסוקים בעניניהם הצליח ידידנו דנן לפלס דרכו בין כוחות הבטחון והגיע לשלולית דמו של הרוצה לרצוח הנתעב והחל לרקוד בה בעוז ולאחר סיום מעשהו התקשר אלי לספר לי בהתלהבות שזכה לקיים מקרא מלא ''ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע''
אני השבתי לו בעמימות ולא הצטרפתי להתלהבות ואח''כ פרשתי שיחתי בפני חברים מקשיבים (לידידנו הנ''ל מן הסתם זה היה בגדר 'דבר שאינו נשמע' שמצוה שלא לאמרו)
דברי אדוננו דוד ע''ה בזמירותיו באו לומר שצדיק אשר חזה נקם ישמח בו וירחץ פעמיו בדם הרשע, היינו הצדיק ראה את מעשי הרצח של הרשע המתוארים רבות בספר תהילות דוד וכעת הוא רואה את הנקמה אז הוא שמח וכחויה מתקנת רוחץ פעמיו בדם הרשע ומכך מגיע לפסוק הבא ''ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שופטים בארץ''
אבל ידידנו הנ''ל שלא ראה את רציחותיו של המחבל (או חבריו) ומעולם לא ראה רצח הרי שלרקוד כעת על דם הרשע יביא לו זלזול בש''ד ובצלם אלהים ואין הדבר ראוי כלל ועיקר

יסוד הדבר נכון במקרים רבים כמדומני והמקרה דנן אינו אלא דוגמה יסודית וחשובה לנושא יוסיפו החכמים מקרים נוספים וידונו בדברים כיד ה' הטובה עליהם
 
שמא תאמר שזהו רק למי שסבל מבַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע:
ושלמה המלך באמרו וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה כוונתו ל... אולי רק למי שיען קראתי ותמאנו וכו' שאז גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם:
 
מעשה בידידי בעודו בחור מתל''צ הסתובב בחברון כמנהג בחורים חשובים והנה עיניו רואות מחבל מבני ישמעאל שמנסה לפגוע ביהודים ה''י וכוחות הצבא משיבים לו גמולו בראשו, בעודם עסוקים בעניניהם הצליח ידידנו דנן לפלס דרכו בין כוחות הבטחון והגיע לשלולית דמו של הרוצה לרצוח הנתעב והחל לרקוד בה בעוז ולאחר סיום מעשהו התקשר אלי לספר לי בהתלהבות שזכה לקיים מקרא מלא ''ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע''
אני השבתי לו בעמימות ולא הצטרפתי להתלהבות ואח''כ פרשתי שיחתי בפני חברים מקשיבים (לידידנו הנ''ל מן הסתם זה היה בגדר 'דבר שאינו נשמע' שמצוה שלא לאמרו)
דברי אדוננו דוד ע''ה בזמירותיו באו לומר שצדיק אשר חזה נקם ישמח בו וירחץ פעמיו בדם הרשע, היינו הצדיק ראה את מעשי הרצח של הרשע המתוארים רבות בספר תהילות דוד וכעת הוא רואה את הנקמה אז הוא שמח וכחויה מתקנת רוחץ פעמיו בדם הרשע ומכך מגיע לפסוק הבא ''ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שופטים בארץ''
אבל ידידנו הנ''ל שלא ראה את רציחותיו של המחבל (או חבריו) ומעולם לא ראה רצח הרי שלרקוד כעת על דם הרשע יביא לו זלזול בש''ד ובצלם אלהים ואין הדבר ראוי כלל ועיקר

יסוד הדבר נכון במקרים רבים כמדומני והמקרה דנן אינו אלא דוגמה יסודית וחשובה לנושא יוסיפו החכמים מקרים נוספים וידונו בדברים כיד ה' הטובה עליהם
כמובן לכל בר דעת,
לבחור צעיר דבר כזה נובע במקרה הטוב מ'דם חם',
ובמקרה הפחות טוב, משריטה (לא) קלה בכנף,
אך מצינו לגדולי עולם שזה הגיע להם מרגשים דקים בעבודת השם ובאהבת תורתו בכל רמ"ח ושס"ה.
כגון כאן: [ואגב, ר' ירוחם מאריך לא פעם, להסביר את עומק הדברים ודפח"ח]


1780255600007.png
 
בוודאי שיש עניין בקיום הפסוקים כפשוטו גם כאשר בוודאי שאין זה הכוונה שהרי לא גרע ממה שאמרו בפסחים דף קיד עמוד ב
מאי שני תבשילין? אמר רב הונא: סילקא וארוזא. רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא, הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא.
ובסוכה דף לב עמוד ב
רב כהנא אמר: אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא.
 
אני מכיר משהו שרוחץ כל ערב ת"ב את ראשו לקיים מה שנא' מי יתן ראשי מים...ואבכה וכו'

כל הפסוקים הנ"ל באו לתאר את החיבה לירושלים
וזהו ענין ספרו מגדליה
לא שיש מצווה לספור את המגדלים
וכעי' שאמרו בכתובות על האמרואים שהיו מנשקים את עפר א"י
לקיים מה שנא' כי רצו עבדיך את אבניה וכו'
אבל מכאן ועד מצווה
ולדון אם קיים כדין או לא
מוזזר בעיני
 
יש לעיין בכל זה וגם להבין מה זה פשוטו מה עם תספרו חמישים
חפש תחת וכו
ארבעים יכנו
בין עיניכם
ממחרת השבת
שור אחיך
וסתם כל פעם שכתוב שור וחמור
אולי השאלה רק לעניין אגדה אבל מנ‘‘ל לחלק
 
מעשה בידידי בעודו בחור מתל''צ הסתובב בחברון כמנהג בחורים חשובים והנה עיניו רואות מחבל מבני ישמעאל שמנסה לפגוע ביהודים ה''י וכוחות הצבא משיבים לו גמולו בראשו, בעודם עסוקים בעניניהם הצליח ידידנו דנן לפלס דרכו בין כוחות הבטחון והגיע לשלולית דמו של הרוצה לרצוח הנתעב והחל לרקוד בה בעוז ולאחר סיום מעשהו התקשר אלי לספר לי בהתלהבות שזכה לקיים מקרא מלא ''ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע''
אני השבתי לו בעמימות ולא הצטרפתי להתלהבות ואח''כ פרשתי שיחתי בפני חברים מקשיבים (לידידנו הנ''ל מן הסתם זה היה בגדר 'דבר שאינו נשמע' שמצוה שלא לאמרו)
דברי אדוננו דוד ע''ה בזמירותיו באו לומר שצדיק אשר חזה נקם ישמח בו וירחץ פעמיו בדם הרשע, היינו הצדיק ראה את מעשי הרצח של הרשע המתוארים רבות בספר תהילות דוד וכעת הוא רואה את הנקמה אז הוא שמח וכחויה מתקנת רוחץ פעמיו בדם הרשע ומכך מגיע לפסוק הבא ''ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שופטים בארץ''
אבל ידידנו הנ''ל שלא ראה את רציחותיו של המחבל (או חבריו) ומעולם לא ראה רצח הרי שלרקוד כעת על דם הרשע יביא לו זלזול בש''ד ובצלם אלהים ואין הדבר ראוי כלל ועיקר

יסוד הדבר נכון במקרים רבים כמדומני והמקרה דנן אינו אלא דוגמה יסודית וחשובה לנושא יוסיפו החכמים מקרים נוספים וידונו בדברים כיד ה' הטובה עליהם
נראה שאתה טועה בהגדרת הדברים.
אין זה 'רקע' של הפסוק, אלא הפסוק עצמו.
מי שלא מבין שרחיצה בדם הרשע זהו סימן ולא סיבה, יש לו בעיה חמורה בהבנת הפסוק.

זה לא עניין של מחלוקת או ויכוח.
זה עניין של טיפשות וצמצום מול הבנה וישרות.
זה הכל.
 
מעשה בידידי בעודו בחור מתל''צ הסתובב בחברון כמנהג בחורים חשובים והנה עיניו רואות מחבל מבני ישמעאל שמנסה לפגוע ביהודים ה''י וכוחות הצבא משיבים לו גמולו בראשו, בעודם עסוקים בעניניהם הצליח ידידנו דנן לפלס דרכו בין כוחות הבטחון והגיע לשלולית דמו של הרוצה לרצוח הנתעב והחל לרקוד בה בעוז ולאחר סיום מעשהו התקשר אלי לספר לי בהתלהבות שזכה לקיים מקרא מלא ''ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע''
אני השבתי לו בעמימות ולא הצטרפתי להתלהבות ואח''כ פרשתי שיחתי בפני חברים מקשיבים (לידידנו הנ''ל מן הסתם זה היה בגדר 'דבר שאינו נשמע' שמצוה שלא לאמרו)
דברי אדוננו דוד ע''ה בזמירותיו באו לומר שצדיק אשר חזה נקם ישמח בו וירחץ פעמיו בדם הרשע, היינו הצדיק ראה את מעשי הרצח של הרשע המתוארים רבות בספר תהילות דוד וכעת הוא רואה את הנקמה אז הוא שמח וכחויה מתקנת רוחץ פעמיו בדם הרשע ומכך מגיע לפסוק הבא ''ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שופטים בארץ''
אבל ידידנו הנ''ל שלא ראה את רציחותיו של המחבל (או חבריו) ומעולם לא ראה רצח הרי שלרקוד כעת על דם הרשע יביא לו זלזול בש''ד ובצלם אלהים ואין הדבר ראוי כלל ועיקר

יסוד הדבר נכון במקרים רבים כמדומני והמקרה דנן אינו אלא דוגמה יסודית וחשובה לנושא יוסיפו החכמים מקרים נוספים וידונו בדברים כיד ה' הטובה עליהם
המצודות כתב:
"פעמיו ירחץ" - בדרך הלוכו ירחץ רגליו בדם הרשע הנשפך בארץ.
 
המצודות כתב:
"פעמיו ירחץ" - בדרך הלוכו ירחץ רגליו בדם הרשע הנשפך בארץ.
בַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע:
 
יש לעיין בכל זה וגם להבין מה זה פשוטו מה עם תספרו חמישים
חפש תחת וכו
ארבעים יכנו
בין עיניכם
ממחרת השבת
שור אחיך
וסתם כל פעם שכתוב שור וחמור
אולי השאלה רק לעניין אגדה אבל מנ‘‘ל לחלק
בכל אלו הדברים אם עושה כן עובר על דברי חכמים וחייב מיתה וזהו כמו שנאמר לגבי מחלוקת ב"ש וב"ה שהמחמיר חייב מיתה וכי כן הוא בכל מחלוקת? לא! אלא שכיון שעושה מעשה נגד הכרעת חכמים אזי אף שאינו עובר על תקנה בכל זאת עובר על דבריהם.
וזה חילוק ברור בין הלכה לאגדה והחילוק מובן.
 
מעשה בידידי בעודו בחור מתל''צ הסתובב בחברון כמנהג בחורים חשובים והנה עיניו רואות מחבל מבני ישמעאל שמנסה לפגוע ביהודים ה''י וכוחות הצבא משיבים לו גמולו בראשו, בעודם עסוקים בעניניהם הצליח ידידנו דנן לפלס דרכו בין כוחות הבטחון והגיע לשלולית דמו של הרוצה לרצוח הנתעב והחל לרקוד בה בעוז ולאחר סיום מעשהו התקשר אלי לספר לי בהתלהבות שזכה לקיים מקרא מלא ''ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע''
אני השבתי לו בעמימות ולא הצטרפתי להתלהבות ואח''כ פרשתי שיחתי בפני חברים מקשיבים (לידידנו הנ''ל מן הסתם זה היה בגדר 'דבר שאינו נשמע' שמצוה שלא לאמרו)
דברי אדוננו דוד ע''ה בזמירותיו באו לומר שצדיק אשר חזה נקם ישמח בו וירחץ פעמיו בדם הרשע, היינו הצדיק ראה את מעשי הרצח של הרשע המתוארים רבות בספר תהילות דוד וכעת הוא רואה את הנקמה אז הוא שמח וכחויה מתקנת רוחץ פעמיו בדם הרשע ומכך מגיע לפסוק הבא ''ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שופטים בארץ''
אבל ידידנו הנ''ל שלא ראה את רציחותיו של המחבל (או חבריו) ומעולם לא ראה רצח הרי שלרקוד כעת על דם הרשע יביא לו זלזול בש''ד ובצלם אלהים ואין הדבר ראוי כלל ועיקר

יסוד הדבר נכון במקרים רבים כמדומני והמקרה דנן אינו אלא דוגמה יסודית וחשובה לנושא יוסיפו החכמים מקרים נוספים וידונו בדברים כיד ה' הטובה עליהם
קודם כל צריך לקיים את הרישא - ישמח צדיק, ולהיות צדיק כפשוטו של מקרא.
 
אולי רשע הוא ביחס לצדיק, ודי בכך שיש בו עזות פנים או שמתפלל אחורי בית הכנסת וכדו'?
כל מידותיו של הקב''ה מידה כנגד מידה ולא רוקדים על דם של אדם אא''כ הוא רקד על דם אחרים כמאמר הלל על שאטפת אטפוך והגמ' בברכות שרמזת עליה מדובר היה על חוצפה וזלזול בציבור באופן שיש בו חילול ה' מסוים ולכן גרמו מן השמים שנהרג על כך ולא הרגוהו ולא רקדו על דמו
 
יש לעיין בכל זה וגם להבין מה זה פשוטו מה עם תספרו חמישים
חפש תחת וכו
ארבעים יכנו
בין עיניכם
ממחרת השבת
שור אחיך
וסתם כל פעם שכתוב שור וחמור
אולי השאלה רק לעניין אגדה אבל מנ‘‘ל לחלק
אין הכי נמי.
לולי חז''ל היינו מפרשים את עין תחת עין או ארבעים יכנו כפשוטו. רק בגלל שיש דרשה הלכתית של חז''ל זה משנה.
באגדה זה פחות שייך.
 
מעשה בידידי בעודו בחור מתל''צ הסתובב בחברון כמנהג בחורים חשובים והנה עיניו רואות מחבל מבני ישמעאל שמנסה לפגוע ביהודים ה''י וכוחות הצבא משיבים לו גמולו בראשו, בעודם עסוקים בעניניהם הצליח ידידנו דנן לפלס דרכו בין כוחות הבטחון והגיע לשלולית דמו של הרוצה לרצוח הנתעב והחל לרקוד בה בעוז ולאחר סיום מעשהו התקשר אלי לספר לי בהתלהבות שזכה לקיים מקרא מלא ''ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע''
 
השבוע קראתי בעובדות. והנהגות לבית בריסק:ת‘‘ח בא לגרי‘‘ז זללה‘‘ה וראה ארגז עם מנעול חזק וגדול ,לשאלתו מה יש שם נענה מבני הבית ׳מצות׳
תמה אותו הת‘‘ח וואס דע פשאט למה כזה מנעול ונענה
ושמרתם את המצות כתיב וא‘‘כ מיבעי שמיר מעלייתא
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון