- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 101
ידוע מה שיסד הגר"ח שישנו חילוק מהותי בין קדשי מזבח לקדשי בדק הבית, שקדשי בדק הבית מצד הדיני ממונות שבהם הם שייכים להקדש, אך קדשי מזבח בעצמותם שייכים למי שהקדיש אותם, והאיסור להשתמש בהם הוא משום הקדושה שחלה בהם וייחדה אותם לגבוה. [ובזה ביאר הגר"ח את מה שאמרו בב"ק עו' בגזל קרבן מחבירו שאין בזה שינוי רשות כיון דמעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן].
ויש לתמוה בזה תמיהה גדולה, דהלא בקידושין כח' ב' הביאה הברייתא את הדין של אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, ואמרי' התם 'כיצד, אמר שור זה לעולה, בית זה להקדש' וכו', ומבואר שגם הקרבנות נמצאים ברשות גבוה, דאל"כ אי"ז שייך לדין אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, וצע"ג.
ויש לתמוה בזה תמיהה גדולה, דהלא בקידושין כח' ב' הביאה הברייתא את הדין של אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, ואמרי' התם 'כיצד, אמר שור זה לעולה, בית זה להקדש' וכו', ומבואר שגם הקרבנות נמצאים ברשות גבוה, דאל"כ אי"ז שייך לדין אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, וצע"ג.
