שמעתי בקו ריחתא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יוסף צבי זק שליט''א לפי מה שמבואר ברמב''ם פ''א משחיטה ה''ג שאסיםת הדגים זהו המתירתן א''כ למה אין מברכים ברכה על המתיר של הדגים כמו שמברכין על השחיטה שזה מתיר את הבהמה באכילה
זה גמרא בחולין כז: ובגמרא מבואר שאסיפה זה ״לפוטרו בלא כלום״ ״הכשירן בולא כלום״ ועוד בגמ׳ שם
בוודאי אין הכוונה שצריך מתיר כמו בשחיטה והיינו אסיפה אלא הכוונה שלא צריך שחיטה וממילא משעה שהם בידו יכול לאכלם בלי שום מעשה
זה גמרא בחולין כז: ובגמרא מבואר שאסיפה זה ״לפוטרו בלא כלום״ ״הכשירן בולא כלום״ ועוד בגמ׳ שם
בוודאי אין הכוונה שצריך מתיר כמו בשחיטה והיינו אסיפה אלא הכוונה שלא צריך שחיטה וממילא משעה שהם בידו יכול לאכלם בלי שום מעשה
זה גמרא בחולין כז: ובגמרא מבואר שאסיפה זה ״לפוטרו בלא כלום״ ״הכשירן בולא כלום״ ועוד בגמ׳ שם
בוודאי אין הכוונה שצריך מתיר כמו בשחיטה והיינו אסיפה אלא הכוונה שלא צריך שחיטה וממילא משעה שהם בידו יכול לאכלם בלי שום מעשה
לדעת הט"ז (יו"ד א סקי"ז) דסבירא ליה דברכת השחיטה היא בכלל ברכות השבח על שאסר לנו ה' לאכול קודם שחיטה וכמו ברכת האירוסין א"כ י"ל דכיון שהדג לא נאסר באכילה קודם אספה אין מקום לברכה.