• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
ויש לי צעיר שבצעירים להביא ראיה, מהא דערכין ד''ו ע''ב דהיוצא להרג אינו נערך שהוא כמת ואין לו ערך, ומוכח בגמ' דהי' במי שנגמר דינו בבי''ד של ישראל, וכ''כ הרמב''ם פ''א מערכין הי''ג. וכן מי שנגמר דינו בבית דין של ישראל להורגו על עבירה שעבר והעריכו אחר או שהעריך עצמו או שאמר דמי עלי או שאמר אחר דמי זה עלי אינו חייב כלום שזה כמת הוא והמת אין לו ערך ולא דמים.
ובפיה''מ שם פירש הרמב''ם שיחתו יותר, והיוצא להרג, רוצה לומר מיתת בית דין שהוא דבר שאינו תלוי ברצונינו אלא התורה הרגתו, אבל אם היה יוצא להרג בפקודת המלך מעריך ונערך לדברי הכל, לפי שאפשר שיחזור המלך מגזרתו
 
כונת כ''ת לומר דל''ח ודאי עומד ליהרג כדחזי' דלא ימנע עצמו מן הרחמים ועל כן אין לו לברך?

ומה הדין באדם שחי בשנת ה' אלפים רס"ג בעיר מדריד שבספרד כשרואה שתוך כדי עריכת ליל הסדר מתפרצים אינקוויזיטורים לביתו ועוצרים אותו.
לאחר עינויים מובל הוא לגרדום האוטו-דה-פה, האש מוצתת האיש נשאל האם הוא 'חוזר בתשובה' (עפ"ל) או שהוא מושלך אל האש.
היהודי מצהיר בקול רם 'שמע ישראל ה' א' ה' אחד'!
האינקוויזיטורים תופסים אותו מב' צדדיו ומניפים אותו באויר לקראת השלכתו למוקד עקה"ש.
האם יקיים בעצמו;
מי שיוצא ליהרג על קידוש השם ברבים מברך אקב''ו וציונו... [ההמשך כבר מחלוקת הפו'].
או שמא
אל ימנע עצמו מן הרחמים.
שהרי כבר היו דברים מעולם שיהודים נצלו ברגע האחרון ממות, ע"י רעידת אדמה וכו'.

למה זה שונה מ;
מי שרואה שבאו עליו מחבלים ל''ע וקמים להורגו, ולא בהקשר של לעבור על דת וגזרת שמד.
שגם אז, הוא קרוב מאוד למיתה, ויתכן שינצל.
 
אני לא כ"כ מבין את כותרת האשכול, מז"א 'ההגדרה ההלכתית'? למה זה הלכתי, לקידושי אשה?
יש למצוא בזה קצת נ''מ, אולי לא ממש 'הלכה למעשה' אבל כן נ''מ הלכתית
א. לענין כתיבת גט או כתובה. דאף שהלכה שאין מזכירין תוארין בגט, אם הזכיר תואר אפילו אינו נכון [לדוגמה כתב 'מורינו ראש הישיבה' על אחראי המטבח..] הגט כשר 'כיון שהזכיר שמו בפירוש.
כדוגמה לתואר כתבו הפוסקים 'רב' 'חכם', וגם 'בן הקדוש' על מי שנהרג על קידוש השם! ראה כ''ז באה''ע סי' קכט ס''ז
אומנם מבו' בנחל''ש ובב''ש [סקי''ג] דהיכא שיש שני יב''ש בעיר אחת, אפשר במקום לשלש הדורות לכתוב התואר כנ''ל, ואם כן מצאנו נ''מ אם לכתוב 'בן הקדוש' בכה''ג.
ולענין דיעבד יל''ע אחרי שהטעם המבו' ברמ''א הוא מפני שהזכיר שמו בפירוש, מה הדין אם לא הזכיר בפירוש אלא רק כתב 'בן הקדוש', ודו''ק.

ב. לדעת המהרי''ל שהוזכר בד''מ אין אומרים קדיש על הנהרג על קדוה''ש כיון שנתכפרו עוונתיו, אך הרמ''א פסק לא כן.
וכמדו' דנ''מ בזה לענין לקבור צדיק אצל רשע וכעת א''י איה מקומו.
 
נהוג היום שכל אדם שנהרג על ידי גוי מוגדר "קדוש" וכו'.
והנה יש לי בזה כמה ספיקות:
א. איזה קידוש שם עשו הנרצחים במסיבה הידועה שהיתה בשמחת תורה.
ב. חייל שנהרג במהלך מלחמה עם אויב, קידש שם שמים בנופלו?
בקונטרס פרסומי ניסא להגר"מ קליין דן בזה באריכות ומסקנתו שכל מי שנהרג בשל היותו יהודי חשיב מת על קידוש ה' ובכלל זה במלחמות זמנינו, ז"ל שם:
"ולפענ"ד פשוט דעקדה"ש מיירי בכל יהודי שנהרג במלחמה כזו והגוים זרקו הסקאדים להרוג יהודים בארץ ישראל בכל מקום שהם בשביל שהם יהודים והיהודים אינם בורחים שיש בידם לברוח ונהרגים בשביל שהם יהודים הרי זה בכלל מקדש השם שמת ע"י מלכות של עכו"ם בשביל שהוא יהודי ואפילו שהוא מן הכת של ירבעם בן נבט וחבריו אבל מ"מ הוא בכלל עוה"ב."
 
ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי.
יהודי הנהרג בגלל שהוא יהודי חילל בזאת את השם "באמור להם עם ה' אלה"
ובפרט בנהרג בגלל שהוא ישראלי שלא אכפת להם לרוצחים הארורים ימ"ש אם המה הורגים יהודי, נוצרי, מוסלמי, תאילנדי, או דרוזי, הכל נכלל בחילול שמו הק' רח"ל
המקרה היחיד שמתאים לקרותו קידוש ה' (אם לא על דרך לשון סגי נהור) הוא כשניתן בידו האפשרות לבחור אם רצונו בחיי שעה או בחיי עולם, ומאז בחיי שעה והראה כי אמונתו בבוראו גובר על רצונו בחיים.
 
ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי.
יהודי הנהרג בגלל שהוא יהודי חילל בזאת את השם "באמור להם עם ה' אלה"
ובפרט בנהרג בגלל שהוא ישראלי שלא אכפת להם לרוצחים הארורים ימ"ש אם המה הורגים יהודי, נוצרי, מוסלמי, תאילנדי, או דרוזי, הכל נכלל בחילול שמו הק' רח"ל
המקרה היחיד שמתאים לקרותו קידוש ה' (אם לא על דרך לשון סגי נהור) הוא כשניתן בידו האפשרות לבחור אם רצונו בחיי שעה או בחיי עולם, ומאז בחיי שעה והראה כי אמונתו בבוראו גובר על רצונו בחיים.
דברי כבודו המה קביעה? ציטוט? פירוש חדש בפסוק?
כמדו' שדבריו סתומים וצריכים לכה''פ פירוש
 
דברי כבודו המה קביעה? ציטוט? פירוש חדש בפסוק?
כמדו' שדבריו סתומים וצריכים לכה''פ פירוש
רש"י יחזקאל לו פסוק כ' "ויחללו את שם קדשי" - השפילו את כבודי ומהו החילול באמור אויביהם עליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו"
הרי לפניך שאין לך חילול ה' גדול מזה כשעכו"ם הורג יהודי ואומרים הגויים "לא היתה יכולת בידו להציל את עמו" ובפרט כשנהרג בגלל שהוא גר בארץ ה' ולא היה יכולת בידו להציל את ארצו.

כל קדושי הקדמונים היה בידם הבחירה למות או להתנצר, והראו "כי עזה כמות אהבה" ולזה יקרא קידוש ה' לא בעיני הגויים כי אם בתוך בני ישראל, הרואים כי חיי עולם עדיפים על חיי שעה, ובחירתינו בו יתברך היא היא "וחי בהם" אך מי שלא ניתן בידו הבחירה ונהרג על אשר הוא "מעם ה' או "מארצו" הרי זה חילול ה' רב ועצום.
 
רש"י יחזקאל לו פסוק כ' "ויחללו את שם קדשי" - השפילו את כבודי ומהו החילול באמור אויביהם עליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו"
הרי לפניך שאין לך חילול ה' גדול מזה כשעכו"ם הורג יהודי ואומרים הגויים "לא היתה יכולת בידו להציל את עמו" ובפרט כשנהרג בגלל שהוא גר בארץ ה' ולא היה יכולת בידו להציל את ארצו.

כל קדושי הקדמונים היה בידם הבחירה למות או להתנצר, והראו "כי עזה כמות אהבה" ולזה יקרא קידוש ה' לא בעיני הגויים כי אם בתוך בני ישראל, הרואים כי חיי עולם עדיפים על חיי שעה, ובחירתינו בו יתברך היא היא "וחי בהם" אך מי שלא ניתן בידו הבחירה ונהרג על אשר הוא "מעם ה' או "מארצו" הרי זה חילול ה' רב ועצום.
כבודו עושה סלט גדול...
יש פה חילול ה' כללי בזה שיד הגוים תקיפה כשגוי הורג את הישראל, אך כשהישראל נהרג רק בגלל שהוא יהודי - מיתתו היא מיתה על קידוש ה'.

אני מבין שכבודו חולק על המשנה הלכות. קראת את כל העסק שם (כמדומני מעל 10 עמודים עם ראיות לרוב)? להכריע סוגיה ע"פ רש"י ביחזקאל שמדבר בכלל על מימד שונה בעניין - זה לא רציני...
 
כבודו עושה סלט גדול...
יש פה חילול ה' כללי בזה שיד הגוים תקיפה כשגוי הורג את הישראל, אך כשהישראל נהרג רק בגלל שהוא יהודי - מיתתו היא מיתה על קידוש ה'.

אני מבין שכבודו חולק על המשנה הלכות. קראת את כל העסק שם (כמדומני מעל 10 עמודים עם ראיות לרוב)? להכריע סוגיה ע"פ רש"י ביחזקאל שמדבר בכלל על מימד שונה בעניין - זה לא רציני...
אכן אני חולק לענ"ד על בעל המשנה הלכות. קראתי את כל ראיותיו ותראה שאין לו מקור אחד לזה, וכל המקורות שהוא מביא זה רק לכך שנתכפר לו רשעו ע"י מיתתו. אך לקרוא לזה קידוש ה' אין שם אפילו ראיה אחת והוא כותב מבואר בלשונו שהוא מדבר מתוך רגש פנימי. (כידוע שהוא עבר ז' מדורי גהינם באוושויץ וראה מליוני יהודים נהרגים עחה"ש הי"ד) והמהרי"ל איננו ראיה כלל כמבואר שם שמסתמך דהוויא לו כפרה וישראל קדושים הם. ואם כן הוא קדוש כמוני וכמוך ללא שום שייכות לקידוש שמו יתברך.
במחילת כבודו אין כאן סלט כלל כי אם דבר פשוט, ואדרבה יסביר לי כבודו היכן יש כאן קידוש השם? והיאך נתקדש שמו יתברך, וכמו שכבודו הסכים שיש חילול ה' נורא כאשר יהודי נהרג בשל היותו מעם ה' וכן יש עוד חילול ה' כאשר אין ה' מציל את ארצו מיד אויב, וא"כ היאך בהצטרפות שני חילולים נוראים כאלה, יקרא לזה מת על קידוש ה'?
 
אכן אני חולק לענ"ד על בעל המשנה הלכות. קראתי את כל ראיותיו ותראה שאין לו מקור אחד לזה, וכל המקורות שהוא מביא זה רק לכך שנתכפר לו רשעו ע"י מיתתו. אך לקרוא לזה קידוש ה' אין שם אפילו ראיה אחת והוא כותב מבואר בלשונו שהוא מדבר מתוך רגש פנימי. (כידוע שהוא עבר ז' מדורי גהינם באוושויץ וראה מליוני יהודים נהרגים עחה"ש הי"ד) והמהרי"ל איננו ראיה כלל כמבואר שם שמסתמך דהוויא לו כפרה וישראל קדושים הם. ואם כן הוא קדוש כמוני וכמוך ללא שום שייכות לקידוש שמו יתברך.
במחילת כבודו אין כאן סלט כלל כי אם דבר פשוט, ואדרבה יסביר לי כבודו היכן יש כאן קידוש השם? והיאך נתקדש שמו יתברך, וכמו שכבודו הסכים שיש חילול ה' נורא כאשר יהודי נהרג בשל היותו מעם ה' וכן יש עוד חילול ה' כאשר אין ה' מציל את ארצו מיד אויב, וא"כ היאך בהצטרפות שני חילולים נוראים כאלה, יקרא לזה מת על קידוש ה'?
לפני שנבוא לעצם הדיון, אתה חולק גם ע"ז שחייל שמסר את נפשו בקרב חשיב מת על קידוש ה'? (עזוב את הסוגיה של צה"ל, נגיד שהי' מדובר בצבאו של דוד המלך).
 
במחילת כבודו אין כאן סלט כלל כי אם דבר פשוט, ואדרבה יסביר לי כבודו היכן יש כאן קידוש השם? והיאך נתקדש שמו יתברך, וכמו שכבודו הסכים שיש חילול ה' נורא כאשר יהודי נהרג בשל היותו מעם ה' וכן יש עוד חילול ה' כאשר אין ה' מציל את ארצו מיד אויב, וא"כ היאך בהצטרפות שני חילולים נוראים כאלה, יקרא לזה מת על קידוש ה'?
לפני שנבוא לעצם הדיון, אתה חולק גם ע"ז שחייל שמסר את נפשו בקרב חשיב מת על קידוש ה'? (עזוב את הסוגיה של צה"ל, נגיד שהי' מדובר בצבאו של דוד המלך).
ואוסיף על דבריו
פפוס ולוליינוס, שהם הרוגי מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, נהרגו על קידוש השם או לא?
רבי עקיבא וחבריו, קידשו שם שמים במיתתם, או שמא ההיפך?
 
לפני שנבוא לעצם הדיון, אתה חולק גם ע"ז שחייל שמסר את נפשו בקרב חשיב מת על קידוש ה'? (עזוב את הסוגיה של צה"ל, נגיד שהי' מדובר בצבאו של דוד המלך).
אכן. וכי היכן מצאנו באוריה החיתי שנהרג על קידוש ה' (להפך הוא נהרג על ביזוי ה')
וכשנאמר לדוד שנפלו מקצת העם אמר לו "כי כהנה וכהנה תאכל החרב" לא קדושה ולא שום דבר
 
ואוסיף על דבריו
פפוס ולוליינוס, שהם הרוגי מלכות שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, נהרגו על קידוש השם או לא?
רבי עקיבא וחבריו, קידשו שם שמים במיתתם, או שמא ההיפך?
רבי עקיבא שהיה בידו הבחירה קידש שם שמים לעיני בני ישראל בהראותו כי לימוד התורה חביב יותר מחיים, וכן פפוס ולולינוס בהראותם כי מצות בחוקותיהם לא תלכו עדיף על פני החיים.
שוב אבאר שאין הנידון כאן אם אדם הוא צדיק ואם יש לו חלק לעולם הבא, אלא אם יש כאן מצוות ונקדשתי בתוך בני ישראל, ואם קידש השם במיתתו או להפך רח"ל
 
רבי עקיבא שהיה בידו הבחירה קידש שם שמים לעיני בני ישראל בהראותו כי לימוד התורה חביב יותר מחיים,
תינח רבי עקיבא, מה נעשה לחבריו שלא כולם נהרגו בצורה שהיתה בידם הבחירה, לדוג' רבי ישמעאל כ"ג ורבן שמעון בן גמליאל נשיא ישראל?
וכן פפוס ולולינוס בהראותם כי מצוות בחוקותיהם לא תלכו עדיף על פני החיים.
מה ל'פפוס ולוליינוס' ול'בחוקותיהם לא תלכו'?
 
אז פה כבר אינני מבין את הסברא שלך. והוא אשר אמרתי לעי'. אע"פ שבודאי מצד כללות מצבם של ישראל במצב שכזה יש שפל (שאדם יהודי נהרג ע"י גוים), בודאי שכשדנים באופן פרטני על מעשהו של מי שמסר עצמו על הגנת והצלת עמו - יש קידוש ה', שמוכן למסור א"ע על הכלל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓