מענין מאד.
ראה כאן בעמוד הראשון
הוא אשר הק' בראשית דברי, מי ממוני המצוות מונה מצוה זו כמצוה נפרדת ולא כחלק ממצות ת"ת.
אני חושש שלא הבנתי, א"כ מי ואיך בדיוק עובר בביטול מ"ע זו?
ותמיהא לי מילתא שהרי נפסקה הלכה בשו"ע "חייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה, ואינו חייב ללמדו בשכר משנה וגמרא, והני מילי דלא אפשר ליה דדחיקא ליה שעתא, אבל אם אפשר ליה מצוה לאגמוריה משנה וגמרא הלכות ואגדות".
יש בתלמוד תורה ב' חלקים א' עצם הלימוד ב' ידיעת התורה
החינוך לבניו צריך להיות שאיפה לדעת הכל, ולא עצם הלימוד שראין צריך ללמדו הכל.
כנ"ל
ללמוד אומנות זו מצוה, שהרי אדם צריך לפרנס עצמו כדעת רבי ישמעאל, אבל כשאדם מלמד בנו אומנות צריך ללמדו שישאף לדעת כל הץורה כולה אך כמובן יכול ללמדו שלא עלך המלאכה לגמור אבל ודאי שיעשה מה שיש בכוחו
בהא מיהת מודינא לך שישנו חיוב כזה, אך לדעתי הוא אופן מסוים (המילה 'הידור' אינה מענינה כאן, ולע"ע אין לי הגדרה אחרת) במצות ת"ת, ולא מ"ע בפנ"ע, שבזה הגרא"ו לכאו' הוא יחידאה.
אז האיסור הוא לא 'ללמדו להיות בע''ב'(בקום ועשה)
אמת, אם נמצא מי שחולק אפשר יהיה להעמיד כאן מחלוקת.
ראשית, לא הבנתי, אי מכלל 'ושננתם לבניך' נצרך שילמדו לדעת את כל התורה, וכפי שהובא
כיצד נסתפק בשאיפה לדעת הכל? ואיך נפטר מללמדו הכל, ולכה"פ מלעשות כל טצדקי שבידו ללמדו הכל.
לא הבנתי כיצד זה מיישב את תמיהתי שנסובה על חובת האב ליתן שכר?
מדוע ללמדו אומנות זה סתירה לכך שיידע את כל התורה כולה?
כמו שכבר כתבתי (אם קראת ..) ללמדו אומנות זו סתירה ל'לא ללמדו להיות בעל בת' במובן הפשוט שלנו היום. וראה מה כותרת האשכול.
במובן שלנו היום, אבל לא במובן של חז"ל, ואם כן לא ניתן לתמוה מדברי חז"ל.