נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
711
תודות
2,840
נקודות
196
להני ראשונים שמינוי מלך זה מצוה ולא רשות האם היה ברכה ככל שאר ברכת המצות?
נתעוררתי מתוך ספר המפתח בהלכות מלכים, פ''א ה''א ג' מצות נצטוו כשנכנסו לאר''י למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלך ולבנות בית הבחירה, והביא שם נידון אי יש ברכה על בנין המקדש, ועל מחיית עמלק הביא שם מ''מ למה אין מברכין ע''ז, אבל לגבי למנות מלך לא כתב ולא הזכיר כלום מזה?
ולכאורה אין סיבה שלא יברך ע''ז, האם נזכר באחרונים בענין זה?
[אולי יש לדון שזה מצוה שתליא באחרים]
 
השאלה תתורץ ע"פ ד' הרשב"א הנודעים (תשובה , ח"א יח) דאין מברכים על מצוה שאיה תלויה לגמרי ביד העושה, והיות שהמצוה תלויה בהסכמתו של הנמשח- אע"כ אינו מברך, וה"ה והוא הטעם לקדושין, כנדע.
 
השאלה תתורץ ע"פ ד' הרשב"א הנודעים (תשובה , ח"א יח) דאין מברכים על מצוה שאיה תלויה לגמרי ביד העושה, והיות שהמצוה תלויה בהסכמתו של הנמשח- אע"כ אינו מברך, וה"ה והוא הטעם לקדושין, כנדע.
[אולי יש לדון שזה מצוה שתליא באחרים]
 
השאלה תתורץ ע"פ ד' הרשב"א הנודעים (תשובה , ח"א יח) דאין מברכים על מצוה שאיה תלויה לגמרי ביד העושה, והיות שהמצוה תלויה בהסכמתו של הנמשח- אע"כ אינו מברך, וה"ה והוא הטעם לקדושין, כנדע.
שאלת שאינו יודע מי אמר שהוא לא חייב להתמנות אם מינוהו בי"ד של ע"א?
אמנם לעצם הנידון הולה מדברי הרשב"א שגם בניגוד להלכה אם יכול טכנית לעכב המצוה היינו בדבר שתלוי בו] אין מברכים
 
השאלה תתורץ ע"פ ד' הרשב"א הנודעים (תשובה , ח"א יח) דאין מברכים על מצוה שאיה תלויה לגמרי ביד העושה, והיות שהמצוה תלויה בהסכמתו של הנמשח- אע"כ אינו מברך, וה"ה והוא הטעם לקדושין, כנדע.
או כלך לך בדרך זו, שמלך צריך להיות מינוי של כלל הציבור - ואם כל עמ"י לא יקבלוהו למלך, אולי לא יחול. (כדאמרה אביגיל לדוד דלא פקיע שמיה בעולם) וצ"ע.
 
מנא ל לא מברכים על מצוה כזו
על ספירת השנים דשמיטה ויובל מברכים כדאיתא בתוס' כתובות (עב א)
אינני מספיק בקי בהגדרות כהת"ח הנ"ל, רק לדעתי כל מצווה שנאמרה לעמ"י בכללות, שהם על הנהגה וכדו', אין זו מצווה קונקרטית שיש לברך עליה.
הרי עמ"י הצטוו גם כישכנסו לארץ ימנו סנהדרין, גם ע"ז מברכים? על בניית ביהמ"ק, גם מברכים? אינני יודע...
 
הרי עמ"י הצטוו גם כישכנסו לארץ ימנו סנהדרין, גם ע"ז מברכים?
בס"ד מצאתי שעמד בה החת"ס (או"ח סי' נ"ד) בתשובתו למהר"ץ חיות וכה דבריו: ומטעם זה נ"ל שאין מברכין על מינוי הדיינים שהוא מ"ע שופטים ושוטרים וגו' ונוהג בכל מקום ובכל זמן ועיין רמב"ן ריש פ' שופטים, אף על גב שאפשר שלא יבוא לפניהם דין לעולם מ"מ חיוב להיות שופטים ממונים וכמו שמברכין על בדיקת חמץ אפילו לא ימצא כי מחויב שיבדוק עכ"פ ימצא או לא ימצא וה"נ מתחייב להעמיד שופטים ומ"מ אין מברכין. והטעם נ"ל, האדם יראה לעינים ואולי השופטים שאנו ממנים אינם עפ"י דין תורה וחפץ ה' אולי איכא דעדיפי מינייהו, ע"כ.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון