גדר לאהבה (1 צופה)

[במה אברך]

אשמח לדעת מה ההגדרה המדוייקת לאהבה , כמובן יהיו חלקם שיגדירו שזה מולד וזה רגש וכו' אבל לנו יש נפק"מ יש מצווה לאהוב את הקב"ה אשמח איתכם להעמיק מה זה אהבה כדי לדעת איך לקיימה בקב"ה

 

[יאיר החושב]

כתוב בתורה על יעקב אבינו כלפי רחל ויהי כימים אחדים באהבתו אותה וכידוע מבעלי המוסר (כמדומני ר' אלה' לאפיאן) שהכוונה היא שכשאדם אוהב דג הוא לא אוהב את הדג אלא אוהב את עצמו ואילו הכא הוא לא אהב את עצמו אלא אוהב את רחל והיינו שרואים שהמושג אהבה זהו החיבור שיש לו כלפי אותו אובייקט ורק זהו החילוק שאדם מרגיש חיבור עם עצמו ולכן רוצה בטובתו ולכן הוא אוהב דברים שיעשו לו טוב כאכילת דגים שהם הינם טעימים מש"כ הכא שהוא אוהב את הבנ"א ומרגיש אליו חיבוא ורוצה בטובתו וזהו עוד צורה של חיבור כך נראה לפו"ר אם כי לא ברור לי בבהירות מהו אותו תוכן של חיבור

 

[במה אברך]

יישר כח אבל אני רוצה הגדרה מהי אהבה

 

[במה אברך]

אציין אגב את דברי החזון איש אשמח שמישהו יביא את המקור
שאומר לגבי אהבת התורה שההגדרה היא שאדם נמשך לשינוי גוונים ואבאר: בכל דבר יש הרבה גוונים וככל שיהיה יותר גוונים שונים באוביקט האדם יאהב יותר ויותר ולכן בתורה כך הוא מבאר יש הרבה גוונים לתורה אתה אומר קושיא יש תירוץ יש ראייה ואז יש קושיא ויש חקירה ויש פשט ויש סוד ויש קבלה ויש אגדה לכן התורה לא משעממת אף פעם ומסיים ולזאת מקרי אהבה -שינוי הגוונים
אשמח אם יפתחו את זה כאן

 

[דבר היושר]

מעניין מאד שכשהרמב"ם מתאר את אהבת ה' (רפ"י מתשובה) הוא מתאר אותה כעשיית האמת עבור שהיא אמת, נשמע סוג אהבה מאד שכלית - אינטלקטואלית - ערכית.

עוד מעניין, שכל אהבת הגר, רעהו, והאלקים - הם ציווים מהתורה, וזהו לכ' סותר את ההבנה הבסיסית שלנו אודות 'אהבה', שהרי המושג 'אהבה' לפי איך שאנחנו מציירים אותו - הוא אכן בלתי ניתן לכפייה, הוא בא בצורה אינסטינקטיבית ודחף טבעי, והכיצד ניתן לצוות אודותיו.

כלומר, 'אהבה' מגיע מאיזה שיקול דעת ומודעות, ולא רק תאוה ותשוקה חסרת הסבר.

 

[חשוב שנית]

יש הגדרה של החובת הלבבות בתחילת שער אהבת ה'
שאהבה היא כלות הנפש לאהוב- רצון הנפש להידבק בו ולהתאחד איתו

 

[מכנדבי]

ראה בהרחבה גדולה בספר הברית (חלק ב מאמר ד, מצו"ב)

 

[נהר מעדן]

בענין מושג האהבה בשייכות למצוות אהבת ה' (שזאת היתה כוונת השואל לברר), אציין ללשון מאמרי אדמו"ר הזקן (עמ' ת"ץ): ענין 'יראה' הוא ביטול ממהותו; כשמשיג איזה דבר הגבוה וגדולה ממנו אז מהותו הוא בבחי' ביטול לפי שעה, ואח"כ הוא בבחי' 'אהבה' שרוצה להתדבק וליכלל אל דבר הגבוה, עכ"ל. ומשמע מלשונו, שביאור ענין האהבה האמורה לגבי מצוות אהבת ה' הוא ענין הרצון להתדבק ולהיכלל אל ה'.
ובספר שני המאורות (ח"ב ס"ב, להגרי"א עפשטיין זצ"ל מתלמידי הבעל התניא זצ"ל), מביא קבלה בשם הבעש"ט וז"ל: "שמעתי מאדמו"ר נ"ע [הכוונה להבעל התניא זצ"ל] בזה"ל כך קבלתי מהה"מ דמעזריטש וכך קבל הוא ז"ל מהבעש"ט שמצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו (ובל"א אמר בזה"ל מע זאל זיך אריינטאן) בדברים המעוררים את האהבה ומה שיבא מזה אין זה מעיקר המצוה". ומאריך ומבאר שם, שכל פעם שלומד איזה דבר מהתורה הקדושה, זה מקרי שתוקע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה עיי"ש עוד.
ונמצא, כי למעשה אין נפקא מינה מה ביאר מילולי של 'אהבה', כי המצוה הוא ללמוד תורה ולקיים המצוות, וזה כבר יביא את האהבה.
והבעל התניא (תורה אור עמ' מז.) מבאר כי יש מדרגה הנקרא אהבת עולם, וכדי להגיע לידי אהבה זו הוא ע"י התבוננות בגדלות ה', אבל יש עוד מדרגה יותר גבוה, הנקרא 'אהבה רבה', והדרך להגיע לידי אהבה רבה זו מבאר שם, וז"ל: וכיצד מתגלה אהבה רבה זו? ע"י אור התורה שלומד. ואמרו חז"ל ששואלים האדם: קבעת עתים לתורה, היינו שלא די במה שלומדין קצת להגיע לידי אהבה רבה זו, רק צריך לקבוע עצמו בתורה, עד שתגיע לידי אהבה בתענוגים שהוא למעלה מאהבה רבה, ויגיע לידי זה רק ע"י יגיעה עצומה בתדירות בתורה הקדושה, עכ"ל.
ונמצא כי עדיין אין נפק"מ בביאור מילולי של אהבה, רק על ידי לימוד התורה כבר יתגלה בלב האדם את האהבה לה'.
ואחר כך יש עוד מהות אהבה כלפי השי"ת, והוא מבואר בתורה אור שם וז"ל: כשיאיר בלבו אור האהבה לה' בבחינת ראיה, היא בחינת אהבה בתענוגים, שהיא מדריגה העולה על כולנה, למעלה מאהבה רבה ואהבת עולם, וכענין שכתוב עיניך יונים, כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו', כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום, עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק לאסתכלא ביקרא דמלכא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל, עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב, רק בבחינת ראיה מבחוץ, ע"כ.

 

[חידודא]

העמק דבר חומש דברים פרק ל פסוק ו "לאהבה את ה' ... למען חייך"- אי אפשר לפרש כדי שתחיה ולא תמות, דא"כ אינו אהבת ה' אלא אהבת עצמו, ותו הרי אהבת ה' נכלל בכל המצות שכבר כתוב ושבת עד ה' וגו', וגם זה הוא מצות עשה, וכאן לא מיירי אלא בברכת ה', אלא משמעות למען חייך הוא כמש"כ לעיל ד' א' במה דכתב למען תחיו, שתרגישו בזה עונג וחיות הנפש היותר אפשר. ובאשר בהיותנו בחו"ל אפי' מי שמדבק עצמו באהבת ה' אינו משיגה בשלימות, משום שאין הקדוש ברוך הוא מתדבק עמנו להופיע עלינו רוח הקודש, והרי טבע האהבה שאינה נשלמת אלא באופן שהנאהב מתדבק להאוהב, וא"כ אין חיות הנפש בשלימות עדיין, אבל בימי המשיח תהיה האהבה בשלימות כי ישפוך הוא ית' את רוחו עלינו, וזו היא ברכה שאין למעלה הימנה, והנביא יואל (ג') אמר והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וגו' עיי"ש..
ועיין עוד ברמב"ם בספר המצוות עשה ג:
"והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו "ונתענג בהשגתו תכלית התענוג" וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון סיפרי (פ' שמע) לפי שנאמר ואהבת את י"י אלהיך איני יודע כיצד אוהב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה כבר בארו לך כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח. וכבר אמרו שמצוה זו כוללת גם כן שנדרוש ונקרא האנשים כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו. וזה כי כשתאהב אדם תשים לבך עליו ותשבחהו ותבקש האנשים לאהוב אותו. וזה על צד המשל כן כשתאהב האל באמת כמה שהגיעה לך מהשגת אמיתתו הנה אתה בלא ספק תדרוש ותקרא הכופרים והסכלים לידיעת האמת אשר ידעת אותה. ולשון סיפרי (שם) ואהבת את ה' וכו' אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן. ר"ל כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב השם כמו שהעיד הכתוב (ישעי' מא) אברהם אוהבי שהיה גם כן לגודל השגתו דרש האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו".

 

[אוֹצֶר המפתחות]

במילה אחת מהי אהבה? | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית

אהבת הבורא, התורה וכוליה?

forum-otzar-hatorah.co.il

תולדות - מהי אהבה | בראשית

שמעתי לא פעם מהגר"י אבר שליט"א משגיח היכל יצחק ואור ישראל, שהמונח אהבה פירושו חיבור וכדו' וכשאנשים אומרים שהם "אוהבים שניצל" זו טעות. אולם בעיון בפרשה נראה שאף יצחק אע"ה "אהב" מטעמים כלשון הפסוק "כאשר אהב" וגם צריך להבין למה אהבה זו לא סתרה את המצווה "ואהבת בכל לבבך" ולכאורה זה תופס חלק מהלב...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[במה אברך]

וכל זה איננו מתיישב על ליבי אשמח שמישהו באמת יגדיר במילה אחת את המונח אהבה

 

[אברך מעמיק]

וכל זה איננו מתיישב על ליבי אשמח שמישהו באמת יגדיר במילה אחת את המונח אהבה

לחץ כדי לכווץ...

בלת"ק
אהבה פירושה רגש של רצון להתקרבות והתאחדות.

אלא שהרצון הזה מגיע בהרבה אופנים, כי ישנם כמה סוגי אהבה כמו אהבת הטוב, שזה בדרך כלל רצון נשמתי להתקרב במחשבה ובמעשה להכרת ועשיית דברים 'טובים'.
ישנה אהבת ה'מועיל' וה'מהנה', ורצון להתקרב למה שגורם לי תועלת והנאה, לדוגמא אהבת 'טעם של דג' גורמת לי לרצון להידבק שוב ושוב לדבר הזה ועל כן לאכול את הדג שהוא מביא לידי אהבה זו, וכן בכל הדברים והענינים.

אבל מכל מקום זה הוא הגדר לכל סוגי האהבות הקיימות בעולם.

 

[משתוקק לקרבתך]

ישנה אהבת ה'מועיל' וה'מהנה', ורצון להתקרב למה שגורם לי תועלת והנאה, לדוגמא אהבת 'טעם של דג' גורמת לי לרצון להידבק שוב ושוב לדבר הזה ועל כן לאכול את הדג שהוא מביא לידי אהבה זו, וכן בכל הדברים והענינים.

לחץ כדי לכווץ...

אהבת הדג אי"ז נקרא אהבת המועיל כי אין לך שום רצון להתאחד עם הדג עצמו אלא אהבת המועיל היא הרצון להתאחד עם דבר שהוא שורש התועלת
וההבדל בין אהבת הערב למועיל היא שאהבת המועיל היא מהתועלתיות שנמשכת מהדבר והערב הוא מהערבות שבעצם הדבר והם חלוקים זה מזה

 

[משתוקק לקרבתך]

מעניין מאד שכשהרמב"ם מתאר את אהבת ה' (רפ"י מתשובה) הוא מתאר אותה כעשיית האמת עבור שהיא אמת, נשמע סוג אהבה מאד שכלית - אינטלקטואלית - ערכית.

עוד מעניין, שכל אהבת הגר, רעהו, והאלקים - הם ציווים מהתורה, וזהו לכ' סותר את ההבנה הבסיסית שלנו אודות 'אהבה', שהרי המושג 'אהבה' לפי איך שאנחנו מציירים אותו - הוא אכן בלתי ניתן לכפייה, הוא בא בצורה אינסטינקטיבית ודחף טבעי, והכיצד ניתן לצוות אודותיו.

כלומר, 'אהבה' מגיע מאיזה שיקול דעת ומודעות, ולא רק תאוה ותשוקה חסרת הסבר.

לחץ כדי לכווץ...

כי כשמדברים על אהבה לתוכן ולא אהבה לאיזה יופי וכדו' ודאי הדבר צריך להגיע משכליות והכרת הדבר וידיעת הדבר ותועלתו וטובתו היא המביאה לרצון להתחבר ולהדבק עם הדבר

 

[צריך ביאור]

א"א להגדיר את המושג אהבה כמו שאי אפשר להגדיר את הכעס מהו כל הסבר והגדרה שיהיו זה ביאור או למניע או לתוצאה.

 

[אברך מעמיק]

וההבדל בין אהבת הערב למועיל היא שאהבת המועיל היא מהתועלתיות שנמשכת מהדבר והערב הוא מהערבות שבעצם הדבר והם חלוקים זה מזה

לחץ כדי לכווץ...

לא נכנסתי כלל בהודעתי להבדל ביניהם - שהוא כמובן פשוט מאוד - וכללתי אותם בסוג אחד לעומת אהבת הטוב.

אהבת הדג אי"ז נקרא אהבת המועיל כי אין לך שום רצון להתאחד עם הדג עצמו אלא אהבת המועיל היא הרצון להתאחד עם דבר שהוא שורש התועלת

לחץ כדי לכווץ...

זה ודאי נקרא אהבת המועיל (או הערב - תלוי אם האדם 'רעב' או שנמשך ל'טעם' הדג) וזו טעות מפורסמת שאומרים שהאדם אוהב את עצמו ולא את הדג... וזה לא נכון, כי מעולם לא נמצא אי מי שאוהב דגים, ותמיד הכוונה שאוהב את ה'טעם' של הדג, או את ה'ערך התזונתי' שבו, ועם החלק הזה האדם אכן רוצה להתאחד.​

 

[אהרן הירש]

אהבה זה רצון לחיבור
רצון זה הסכמה פנימית למה שהשכל מבין, זה עמדה נפשית
לכן אהבה היא עניין של בחירה ולא דבר שקורה ממילא
ולכן אפשר לצוות על זה

 

[בד קודש]

וכל זה איננו מתיישב על ליבי אשמח שמישהו באמת יגדיר במילה אחת את המונח אהבה

לחץ כדי לכווץ...

רצון עז לחיבור עם מושא האהבה.

 

[הכהן הגדול]

וכל זה איננו מתיישב על ליבי אשמח שמישהו באמת יגדיר במילה אחת את המונח אהבה

לחץ כדי לכווץ...

אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ ואף רעיון.
אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. האהבה יכולה גם להתבטא בצורה רכושנית ולפעמים אף אובססיבית כלפי הנאהב. אהבה לרוב אינה כפופה לרצונו של האוהב. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות גם מכאיבה ולא נעימה​

 

[הכהן הגדול]

שלוש מצוות הקשורות לאהבת ה'​

א. "ואהבת את ה' אלוקיך".
ב. "ואהבת לרעך כמוך".
ג. "ואהבת לו [לגר] כמוך". "וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.