בלי להביע דעה על עצם העניין, ראיתי להעיר כי לזיכרון יש עוד תנאי והוא "עמל", כפי שהביא הר"ש בפרה ד, א בשם התוספתא (פרה ד, ד): שהיה רבי יהושע אומר כל הלומד ולא עמל כאיש הזורע ולא קוצר".
ובתוספתא שם הלשון: "השונה ואינו עמל כאיש שזורע ואינו קוצר". וביאר במנחת ביכורים: ואינו עמל. ביגיעה להבין כ"ד על בוריו אינו עושה פירות דשוכח מהר ואינו מבין להורות וללמד.
ובתוספתא שם הלשון: "השונה ואינו עמל כאיש שזורע ואינו קוצר". וביאר במנחת ביכורים: ואינו עמל. ביגיעה להבין כ"ד על בוריו אינו עושה פירות דשוכח מהר ואינו מבין להורות וללמד.
זה דבר נכון מאוד, שמפספסים כשדנים על להשקיע בלזכור או ללמוד בעיון, כי המציאות היא שסוגיה שאתה מונח בה על כל דיניה וחילוקיה והגדרותיה, אחרי שישבת על הסוגייה ימים ושעות כדי להבין אותה לעומקה, היא לא יוצאת לך מהראש שנים קדימה ובפרט בימי הבחרות וכל אחד יכול להיווכח בזה בעצמו (מי שלמד בעיון.. ) סוגיות שלמדת בישיבה והראש שלך היה תפוס בזה אתה לא שוכח את זה גם אחרי שנים רבות. לכן הדיון כאילו העיון הוא על חשבון הזיכרון והידיעה, הוא מבט שטחי ורדוד, כי העיון והעמקות וההבנה הם הגורמים הגדולים לזכרון. וגם מבחינת החזרה יודע כל לומד בעיון שתוך כדי לימוד הסוגייה, כשאתה מנסה להבין את השיטה הזאת ואת הסברא הזאת ואת החילוקים וכו' אתה חוזר שוב ושוב על הגמ' או התוס' או הראשו' בלי להשים לב בכלל, וזה יגיעת התורה אמיתית וקנין שעומד לעד. להווי ידוע ברור שצריך להשקיע בחזרות ושינון, בכל ישיבה - ליטאיות וחסידיות - יש חזרות, אבל לומר שלימוד העיון מפסיד את הידיעה והזכירה זו טעות ובורות.
בלי להביע דעה על עצם העניין, ראיתי להעיר כי לזיכרון יש עוד תנאי והוא "עמל", כפי שהביא הר"ש בפרה ד, א בשם התוספתא (פרה ד, ד): שהיה רבי יהושע אומר כל הלומד ולא עמל כאיש הזורע ולא קוצר".
ובתוספתא שם הלשון: "השונה ואינו עמל כאיש שזורע ואינו קוצר". וביאר במנחת ביכורים: ואינו עמל. ביגיעה להבין כ"ד על בוריו אינו עושה פירות דשוכח מהר ואינו מבין להורות וללמד.
רק אציין שכעין זה נראה בגמרא בברכות יח. 'אם קרית לא שנית' ופירש רש"י: 'לא שנית - לא חזרת עליו פעם שנית כדי שתתבונן בו', ומבואר כי מהותה של חזרה זה התבוננות לעומקו של דבר. וממילא מובן שהמילה 'עמל' היא מילה נרדפת ל'חזרה'.
אתה מכיר גדול בישראל שקידש מלחמה נגד לימוד תורה באיזו דרך??
אני בטוח שגם מרן הגרי"ג היה מוכן לבחון את גדולי תלמידי מהרי"ל למרות שלא אחז משיטת הלימוד.
אין למבחן כל קשר לא להתנגדות ולא לתמיכה.
בימים אלו מתנהל מסע הפצה על לימודי מזומנים אך דא עקא שאלה שלא גדלו על השיטה רוצים לדעת אחת ולתמיד מה עמדת רבותנו שלא דגלו בשיטה זו מה הייתה עמדתם ומתחלק לשניים
א' עניין זכירת הלימוד ב' בעניין היקף התורה על חשבון ההעמקה
כבר לימדנו רבינו החזו"א זללה"ה שיותר חשוב להבין פשט ברמב"ן מאשר ללמוד דף גמ', ומי מדבר א"כ על לדעת בע"פ, כמובן שבמקביל ללימוד בעיון יש מטרה לדעת את המסכת, אבל לגרוס ש"ס מעולם לא ראינו בזה תועלת והדברים יודעים, מי שיתווכח מוזמן להחליט לעשות את זה בעצמו ולרוות נחת מעצמו, [כמובן שיש כאלו עילויים שמתאימים לזה כגדלו ע"ז מלידה ומאז ומתמיד הם לא היו בקו הציבור הכללי,]
כמדומה שכל החכמים בדיון זה מסכימים שאין חסרון לחזור דרך קבע בשיטה זו.
אך טרם הועלתה תשובה מניחה את הדעת לטיעון ששיטה זו הפכה לשיטת לימוד [כדמתקריא: "כולל" אור עולם].
כמדומה שכל החכמים בדיון זה מסכימים שאין חסרון לחזור דרך קבע בשיטה זו.
אך טרם הועלתה תשובה מניחה את הדעת לטיעון ששיטה זו הפכה לשיטת לימוד [כדמתקריא: "כולל" אור עולם].
בגור לקחו את זה כשיטת לימוד אין להם לימוד בצורה אחרת
אולם בכולל אור עולם א"א לקרוא לזה שיטת לימוד רוב ככל האנשים שם לומדים את זה רק בין הסדרים או סד"ג
אצלי בכולל יש עשרות אברכים שלומדים בחוזרים בשיטה זו על החומר הנלמד בס"ב
שוב אין שום חידוש מיוחד בשיטה זו חוץ מהסדר של החזרות
הדרת שמתמצים הגמ׳ לע״ד זה בודאי חידוש
וגם אופן לסדר הדברים בשולחן ערוך זה גם חידוש
אם לא הבנת מה אני מדבר כנראה שלא הבנת בכלל מה זה מזומנים
(אני לא חסיד גר)
לפני ש @AI אוצר מסכם כאן את האשכול אני רואה צורך לפרסם איזה מעשיה מעניינת ששמעתי מעד נאמן, היה זה לפני כמה שבועות קבוצה של חסידי גור הגיעו לנפוש שבת בישוב תפרח, במוצאי שבת הם ביקשו להיכנס למרן רה"י ר' אביעזר פילץ שליט"א שידבר לפניהם, הגאון הנ"ל נענה לבקשתם [וביקש שלא יקליטוהו], ולגודל פליאתם דיבר אליהם במשך עשרים דק' במעלת לימוד המזומנים, ויש ללמוד ממעשה זה דברים הרבה.