אני לא מכיר את הקונטרס רק הבאתי אותו היות וביקשו כאן התייחסות לקונטרס הנ"ל והשיבו שלא מכירים אז הבאתי. ואינני אחראי לתוכן.
ומ"מ הצצתי שם וראיתי שיש לו הרבה הסכמות מגדולי ישראל ועוד רבנים אבל לקונטרס שהבאת אין אפילו הסכמה אחת.
נערך לאחרונה:
הלכה כללי פאות - עבודה זרה או לא (2 צופים)
דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
ומ"מ הצצתי שם וראיתי שיש לו הרבה הסכמות מגדולי ישראל ועוד רבנים אבל לקונטרס שהבאת אין אפילו הסכמה אחת.
מעניין..
מפרגן מביע דעה על תוכן הספר מבלי להכיר..
נערך לאחרונה:
מביט אמר:
מפרגן מביע דעה על תוכן הספר מבלי להכיר..
--------
לא מבין מה אתה רוצה?
מ"ש שאני לא מכיר וכו' הלא מדובר שם על הספר 'זהב לבושה', ומ"ש המעיין שם יראה וכו' קאי על חיבורים אחרים כאשר יראה הרואה.
מעניין..
מפרגן מביע דעה על תוכן הספר מבלי להכיר..
--------
לא מבין מה אתה רוצה?
מ"ש שאני לא מכיר וכו' הלא מדובר שם על הספר 'זהב לבושה', ומ"ש המעיין שם יראה וכו' קאי על חיבורים אחרים כאשר יראה הרואה.
אה, אכן לא זכרתי אותו
הוא שלח לי את זה לפני כמה חודשים עם איומים שאם לא אשיב לו על הכל הוא יפרסם שאין לי תשובות לדבריו
עברתי בין בתריו וראיתי שזו לא הרמה שאני מורגל בה
דמיונות ואינוס המקורות כדי ש'יאמרו' מה שהוא שם בפיהם, התעלמות מהחומר המקיף להתיר
אולי לאחר שילמד עוד שלשים שנה הוא יוכל להוציא מסקנות הלכתיות, אולי לא
אם ברצונך קח משם את חמשת הטענות הטובות ביותר והבא אותן, ונתמודד אתן בס"ד
זו שיטת עבודה ידועה..
לדחוס כמויות אדירות של ציטוטים ומראי מקומות..
כך שמי שאינו מונח בסוגיא מתרשם מאוד כאילו מי שחולק לא יודע כלום..
אבל מי שמונח יראה הרבה מקורת שהקשר שלהם לנידון לא ברור..
וכדוגמא הביא מטר של ראשונים שמזכירים את המילה פריצות..
כשרובם אינם מדברים כלל על כיסוי השיער אלא על הסיבה של המושג דת יהודית בכלולות..
ועוד רבים מהמקורות שנראה שחסרה מאוד הבנה בסיסית..
וכפי שיראה הרואה בקונטרס שהגיב לד' ויש עוד הרבה מה להשיב בעיקר על הציטוטים ובהקשרם והמעיין יחכים.
הנושא של הקונטרס שהבאת אינו הנידון שעוסקים בו בענין חשש ע,ז בפאות. הקונ' שהבאת הוא על עצם הלבישה.
ומה ענינו לעניננו?
מלבד זאת שחלק מההסכמות שבקונטרס הלזה נלקחו ממקומות אחרים.
תסתכל בהודעות הקודמות ותבין.
- הודעות
- 105
- תודות
- 219
- נקודות
- 40
כמדומה שלא חיפשת למצוא מענה.
כי בשונה מחלק מהחוברות המועלות שחלקם מתמקדות בליצנותא
במקום בבירור אי מיירי בעבודה זרה.
הרב @יואל שילה מתמקד בטענות ענייניות
- הודעות
- 49
- תודות
- 132
- נקודות
- 40
טענה אחת שנשמעת שוב ושוב ואני מבקש תשובה מהרב יואל שילה.
במושכל ראשון המצווה לכסות שיער הראש היא עניין של צניעות.
וזה נגד כוונת התורה לכסות בדבר שנראה כמו השיער כמו שאם יהיה מצווה לכסות בשר הגוף תכסה אישה בדבר שיראה בדיוק כמו שיער הגוף שפשוט שזה נגד כוונת התורה וחוסר צניעות עצום.
וא"כ מדוע נקט השלט"ג שמותר לכסות בדבר שנראה כמו שיער, וכי לדבריו זה גזה"כ בלא טעם, זה דבר קשה להבנה?
כמבון שזה קושיה על דברי השלט"ג, ועל הרמ"א וכו' ואין בקושיה זו לסתור דבריהם הקדושים. מ"מ צ"ב הבנת דבריהם.
ודבר נוסף הרב דונר התווכח איתם שהם מגלחים רק בעבור הסרת האגו, והם אמרו לו לא! האליל אוהב שיער.
לכאורה זה סתירה לטענה שהם מגלחים רק בעבור הסרת האגו.
האם כוונתם שהם מגלחים בגלל האגדה? ושוב נכנסים לויכוח האם זה תקרובת כי הם רוצים להביא זה לאליל כדי שיביא לנסיכה וכו'.
בשונה מכל שאר דיני צניעות, כאן יש הבדל בין נשואות לרווקות.
כך שברור שזה לא ככל ערווה.
ולכן אולי המושכל ראשון כאן לא נכון.
ואיתא במדרש שזה משום אבלות שקנסה מיתה לעולם.
ובלאו הכי קי"ל דלא דרשי' טעמא דקרא.
דעת המשנה הלכות שזה לא תלוי בדעת פשוטי העם, אלא בדעת חכמי דתם.
ואם לפי חכמי דתם זה לא דרך עבודה, ולא עושים כך במקדש, אין לזה דין תקרובת ע"ז.
ולכן מה שצריך לברר, זה את האמת בשורשי הדת של הכמרים של הע"ז הנ"ל.
ואת זה הרב דונר לא עשה ולא ניסה לעשות.
הרב @ש. הסופר השיב יפה
אוסיף מעט
בתורה לא כתוב 'כסי ראשך פן תסקלי' או משהו כזה, אלא מסופר שהכהן פרע ראש הסוטה, ונחלקו האם הכוונה להסרת הכיסוי או לפתיחת השיער הקלוע.
לא היינו מעלים על דעתנו שזה איזה ציווי כללי, אלמלא תנא דבי רבי ישמעאל למד מכאן לאזהרה לבנות ישראל שלא יצאו פרועות ראש בשוק
ושאל רש"י מהיכן למד מהסוטה איזה ציווי כללי? והשיב שהתורה הענישה את הסוטה במדה כנגד מדה כנגד מה שהתנאתה בפני הנואף, או שאין כאן אלא עדות של התורה שכך נהגו בנות ישראל, וכתב רש"י שהפירוש השני עיקר.
לכאורה מנין לרש"י שהפירוש הזה עיקר? לכאורה הדברים מוכרחים, שהרי הלכה זו לא מובאת בסוגיא של פריצות במסכת שבת, שמתרת את הפריצות של בנות ישראל ברגליהן תעכסנה וכו', לא בסוגיא בכתובות הדנה בסיבות שמחמתן האיש לא מחוייב לתת לגרושתו את כתובתה.
כלומר, יש כאן הסדרת היחסים בין האשה לבעלה, ולא בין האשה לדיירי הרחוב.
ולכן מובן שהתורה העידה שבנות ישראל נהגו שלא לצאת לשוק פרועות ראש, והנהגה זו מחייבת כל אשה כחלק מהמחויבות לבעלה להתנהגות נאותה, שלא לחרוג לרעה ולא לגרום לו בושות או תקלות וכד', וזה המכונה 'עוברת על דת' - כלומר שלא מתנהגת כפי שמצופה מבת ישראל כשרה.
איך שלא יהיה, לא כתוב כאן איזו גזירה שאסור לאשה להיות נאה, או שאסור לאשה שהנוי שלה יכלול מרכיב הדומה לשיער.
אלא רק שיציאתה למקום הרבים לא תהיה באופן פרובוקטיבי 'פרועת ראש', באופן שלחלוטין לא מקובל, ולכן מביישת את בעלה, והוא רשאי לגרש אותה בלי כתובה מחמת הבושה שגורמת לו.
לא חסרים מקומות שניתן ללמוד מהם שמותר לאשה להתנאות, ואין בשום מקור קדמון חילוק שההתנאות הזו - אסור לה להיות כמראה של שיער.
וכל שמבואר בתה"ד וכד' שהכיסוי מפני פריצותא דגברי הוא לכל היותר [דייקתי בלשוני, כי ניתן לבאר את דבריו באופן אחר] - הוא במראה חריג, שרק הוא נחשב כפריצות, כעין היוצאת וראשה פרוע - שהוא מראה מאד לא מצוי בזמן שכולן מכסות.
אבל כשהמראה הסטנדרטי הוא של שיער תלוש מסודר ומסורק, המכונה פאה, הרי שאין כאן שום חריגה, ובודאי שלא פריצות
ואם הלב נמשך למראה זה - מתבקש בעל הלב להסיע אותו למקומות אחרים, לא לשגע אותה שלא להתנהג כפי המקובל אצל הצנועות שבמקומה.
אין צורך כלל להגיע לדיון מה היתה צורת הפאה בזמן חז"ל, או אם כיסתה הכל או רק חלק, ואם היתה תחת כיסוי אחר [רעיון מוזר עד מאד!],או שיצאו בה רק לחצר - כל זה היה רלוונטי רק לפני שפאה הפך מראה מצוי אצל הצנועות, אבל לאחר מכך - אין שום טענה נגדה.
עדיין כמובן שיתכן במציאות שאותו כיסוי יהיה במראה פרוץ ומושך, כפי שבכל פריטי לבוש אחרים יתכן שבמציאות יהיו פרוצים ומושכים, וזה כולל את כל פריטי הלבוש וההתנהגות, כולל מטפחת.
לגבי מה שהאליל אוהב שיער
א- אף שיש היכנשהו במקורותיהם גירסה מוקדמת לאגדה של הנסיכה והקרחת, אבל הנהלת בית הע"ז, ה-TTD קידמה את הסיפור רק בשנת תשס"ו, ככל הזכור לי, ובשנים של הרב דונר, ולפני כן - זה לא הוצג כסיבה לתגלחת, אלא היה סתם סיפור מיתולוגי, בגירסתו הקדומה.
ולכן לא אמיר דרומי, לא הרב דונר ולא צבי ויסמן עשו משהו מהסיפור הזה
ב- הרב דונר לא ממש דייק בעובדות, אם נהיה הוגנים ועדינים, אלא המציא כמה תובנות על סמך ההבנה שלו במנהגים שהוא לא הכיר כלל, ובתרבות שכלל לא הבין, ובפרט שהוא לא היה מסוגל לשוחח עם הפשוטים ישירות אלא רק ע"י מתרגם שתרגם משפה לשפה ששתיהן אינן שפת האם שלו, כך שאין לנו שום בהירות מה באמת אותו כפרי יחיד [פעם אחת הוא העיד שאחד אמר לו כך ופעם אמר שכמה אמרו לו כך (אני כותב מהזכרון, יתכן שאינני מדייק בזה)] הבין, ומה באמת השיב. הרי כששאל מגלח מדוע אתה מגלח הוא השיב 'משלמים לי', והרב דונר מעצמו חידש שהוא התכוון שהוא יודע שעושה עבודה 'קדושה' של שחיטת השיער, כך שקשה לי לתת קרדיט מלא של 'כזה ראה וקדש' לעדות שלו.
ג- גם אם היה איזה כפרי אומר שהאליל אוהב שיער - עדיין צ"ע מה באמת הוא מתכוון, שהי זה בודאי לא כפשוטו, כפי שהעיד ויסמן שלאליל הזה מכניסים רק דברים שמלך אנושי אוהב, פירות בשמים ופרחים, ולא דבר מן החי, ועד היום הרי לא מצאנו שום עדות על מנהג להכניס לאליל איזה 'קוקו' יפה כי הוא אוהב שערות. כך שמסתבר שכוונת הכפרי היתה שהאליל אוהב שהאדם מוותר על שערותיו עבורו, כפי שניתן לומר ש'נתתי לו את הסיגריות' כשהכוונה שהסכמתי להפסיק לעשן עבורו.
למה צריך לדייק כשמדובר על הרב דונר הרי מותר להוציא ש"ר. כמקובל בספרים מסוימים.
וואו איזו הערה
א- אני לא העדתי כעת לפני הרב אלישיב, כשהמוני בית ישראל ממתינים לשמוע מה הפסק שיצא מבית זה עבור כל כלל ישראל, אלא בסך הכל כתבתי כמה מילים בפורום.
ב- הספק היחיד שאיני זוכר הוא אם הוא אמר שאיש אחד אמר לו כך או שאמר שכמה אמרו לו כך, או שפעם אמר כך ופעם אמר כך, זה לא ממש משנה למישהו.
ג- טענות על שם רע אינן רלוונטיות. הוא לחלוטין המציא תובנות מדעתו. אין בזה שום ספק למי ששמע את ההקלטה של מה שאמר לגריש"א, ומה נעשה שהוא נסע שם בתור עד לא בתור דיין, וכדי להוציא את האמת לאור אפשר לבקר בהחלט את מה שאמר. לא השמצתי אותו מדעתי הרחבה - אלא רק הוכחתי שחסר כל הבסיס למסקנות שלו.
הסתכלתי כעת במה שכתבתי על זה, ואכן זכרתי נכון, פעם אמר כך ופעם כך [כלומר, כפי שמתרגם תירגם, ואין לו שום מושג מה הם באמת אמרו]
והסביר את עצמו:
הגריש"א: הרי כסף איננו הקטרה. יש לנו כלל שאין הקדש לע"ז, השאלה אז מה זה פה, האם הוא מקדיש לע"ז בשביל לתת לה כסף? איפה יש כאן הקטרה?
הרא"ד: גורנישט. ה'שחיטה' של השיער זה בטוח שזו עבודה אצלם! לפי דעתי השחיטה של השיער ודאי עבודה היא אצלם. למה דוקא שיער? הוא אוהב שיער ושוחטים לו שיער, למה, להבדיל, שוחטים קרבן לקב"ה, כי אומרים שהקב"ה אוהב קרבן, תסביר למה אוהבים למעלה קרבן – אתה לא יכול להסביר, הם אנשים פשוטים אז הם מסבירים שהוא אוהב כסף, זה הפירוש שלהם באליל שלהם.
ועוד כתבתי
ועוד
אמנם הרב בעלסקי טען הפוך
הרב בעלסקי זצ"ל (ראש ישיבת תורה ודעת) כתב (בשו"ת שולחן הלוי כ"ח) להגריש"א שהמון אנשים, כמרים מומחים ופשוטים, יהודים וגוים מסרו כדבר פשוט שתועלת התגלחת היא להשפלת הגאווה והיופי, ולא כי האליל אוהב שיער, ואשה אדוקה בדתם אמרה לו שטעם התגלחת להשפיל הגאוה ולעקור אהבת היופי, ושמי שיחשוב שהשיער הוא קרבן או הקדש יחשב לשוטה גמור כי השיער טמא ומבוזה וח"ו להביאו לפני ולפנים, ובית התגלחת רחוק מבית הע"ז כדי להבדילו, וחבריה ההודים לעגו על מה שהתפרסם שהיהודים ריננו על מה שפשוט להם להיפך, ואיש לא שמע דברים מוזרים כאלו; ממילא מעשה ההתקרחות היא פעולת הכנעה בגוף האדם ולא הקדשת השיער - ואינה אוסרת
קבצים מצורפים
כמובן ברור שאם הוא אוסר אז נהפך מיד לדברי אמת..
ובכנות האם עברת על הדברים של יואל שילה או שמיד כשהבנת שמתיר הוא נהפך לשקר..
לתועלת הציבור תוכל למקד אותנו בהערות שמצאת על דבריו כדי שנוכל גם לגלות את האמת..
[כמובן לאחר שתואיל לעבור על הדברים..]
- הודעות
- 105
- תודות
- 219
- נקודות
- 40
נראה לך שהייתי כותב בלי לעבור?
אז אדרבא תחכים אותנו איך הגעת למסקנא זו ואולי נשתכנע בכך גם אנחנו..
ד"א לא ראיתי תגובה לטענותיו אלא העתקות מתוך האתר יופי יהודי ותול"מ.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תתאה גבר
