הלכות ריבית איך מותר לשכור רכב ולהחזיר מיכל דלק מלא מה עם סאה בסאה?

[הערב נא]

וביותר שאין כמעט אחרונים שדנו בשאלה קשה זו, שהרי יש חשש יוקרא?

 

[ארז בלבנון]

מחיר הדלק תלוי בפיקוח הממשלה, ולכן נחשב שיש לו מחיר קבוע שבכה"ג אין איסור סב"ס כמבואר בסימן קסב סעיף ב או ג'.

 

[הערב נא]

האם יש לך מקור ששער קצר כמו שער הדלק גם נחשב ליצא השער?

 

[הערב נא]

וגם אם אכן שער דלק הוא שער טוב, דבר שכלל לא בטוח מבחינת אריכות השער שהרי זה משתנה די הרבה וודאי לאחרונה, יש היתר אחר להגדיר את זה כשער, ועדיין מה תאמר על אחד ששוכר את הרכב באותו יום שאמור לעלות השער, הרי זה ממש כקציצה להחזיר את השער הגבוה? ולא יעזור פה יצא השער

 

[היא אוצרו]

שער של חודש ודאי עוזר לרמ"א. (לשו"ע לכאו' באמת יש כאן בעיה.)
איפה כתוב שיש איסור של סב"ס כשיודעים שהשער יעלה?
לכאו' גם לזה עוזר היתר של יצא השער. (יש לו מפורש שעוזר.)

מלבד זאת יש קצת מבוכה בפוסקים האם להגדיר את הדלק כהלוואה נפרדת. אכן לכאו' הצדק עמך שהוא רק היכי תימצי שהאוטו יוכל ליסוע.

 

[חפץ בחיים]

מלבד זאת יש קצת מבוכה בפוסקים האם להגדיר את הדלק כהלוואה נפרדת. אכן לכאו' הצדק עמך שהוא רק היכי תימצי שהאוטו יוכל ליסוע

לחץ כדי לכווץ...

גא"מ
השכירות כוללת רכב שממצה את כושר הנסיעה שלו ולכן הוא מלא בדלק כחלק משירות ההשכרה
ולכן צריך להחזיר מיכל מלא שהרי זה מה ששכרת.
לא מוצא סיבה להגדיר את זה כהלואה נפרדת.

 

[היא אוצרו]

בשכירות זה קצת מבלבל,
תחשוב על שאילה,
אני הבאתי את האוטו לחבר שנסע לירושלים,
ואמרתי לו שיחזיר לי עם מיכל כמו שלקח, האין זה שהסכמתי לו להשתמש בדלק שלי?
ואם היה לי שם גם כמה פחיות שתיה והסכמתי לו לקחת ולהחזיר,
ואם באוטו שלי צריך בכל נסיעה למלאות שמן ומים, ויש לי כאלו בתא המטען, אך אני דורש להחזיר לי שמן ומים בעין, האין זו הלוואה?

 

[חיינו]

מ"ט אין זה כעד שיבוא בני שהרי אינו צריך את ההלוואה הזו וזה רק היכי תימצי ליסוע

 

[היא אוצרו]

מ"ט אין זה כעד שיבוא בני שהרי אינו צריך את ההלוואה הזו וזה רק היכי תימצי ליסוע

לחץ כדי לכווץ...

ואין לו עכשיו, זה בדיוק הלוואה.

 

[הערב נא]

מה למעשה? @קבוצה הלכות ריבית
בשאילה?
ובשכירות?

 

[יהודי פנימי]

למעשה? @קבוצה הלכות ריבית
בשאילה?
ובשכירות?

לחץ כדי לכווץ...

למעשה התירו רבותינו פוסקי ההלכה
לדעת הרמ"א אין כל שאלה כיון שגם שער של עיירות מספיק.
ואף לדעת השו"ע התירו רבותינו (את זה שמעתי בעשותי שימוש אצל הגר"פ וינד)
והטעם הוא שזה ברור שאפשר למשל לומר תודה רבה אף שמלווה לו הדלק משום שוודאי התודה היא עבור השאלה והשכירות ולא עבור ההלוואה
וכן באדם שהשאיל וודאי שמותר לתת לו מתנה עבור ההשאלה משום שהמתנה היא עבור ההשאלה כיון שזה עיקר העניין והלוואת הדלק היא עניין שולי.
ולכן גם אם יש תוספת בדלק זה תוספת עבור ההדאלה והשכירות ולא עבור הדלק.

איפה כתוב שיש איסור של סב"ס כשיודעים שהשער יעלה?

לחץ כדי לכווץ...

זה מבואר בש"ך קס"ב.

 

[יהודי פנימי]

זה מבואר בש"ך קס"ב.

לחץ כדי לכווץ...

שמותר

 

[איש חסיד היה]

האם יש לך מקור ששער קצר כמו שער הדלק גם נחשב ליצא השער?

לחץ כדי לכווץ...

וגם אם אכן שער דלק הוא שער טוב, דבר שכלל לא בטוח מבחינת אריכות השער שהרי זה משתנה די הרבה וודאי לאחרונה, יש היתר אחר להגדיר את זה כשער,

לחץ כדי לכווץ...

שער של חודש ודאי עוזר לרמ"א. (לשו"ע לכאו' באמת יש כאן בעיה.)

לחץ כדי לכווץ...

חשוב להבדיל בין שער סתם, שהוא שער שדנים על הרגילות שלו להשתנות, בין בקצר ובין בארוך.
לבים שער של דלק, שבתוך הזמן של ההשכרה יש לו מעלה שאינו יכול להשתנות.
זמן השינוי שלו הוא אחת לחודש בזמן ידוע, ואין בזה שום שינוי לאחרונה, כך קיים כבר שנים, כך שלכאורה בתוך החודש אין כלל לחשוש.
[זכור לי שבראשונים יש דוגמא כזו על דבר שיש ודאות או כמעט ודאות על שער שלא עתיד להשתנות לזמן מסוים. אבל איני בטוח בענין].

איפה כתוב שיש איסור של סב"ס כשיודעים שהשער יעלה?

לחץ כדי לכווץ...

בראשונים דנו בדבר דומה בסוגיית טרשא, עיין ברמב"ן בחידושים ובמלחמות, וברשב"א שם ובעו"ר.
ואמנם יש לדון האם ניתן להשליך מזה לגבי סב"ס, ואכמ"ל.

ועדיין מה תאמר על אחד ששוכר את הרכב באותו יום שאמור לעלות השער, הרי זה ממש כקציצה להחזיר את השער הגבוה? ולא יעזור פה יצא השער

לחץ כדי לכווץ...

מלבד זאת יש קצת מבוכה בפוסקים האם להגדיר את הדלק כהלוואה נפרדת. אכן לכאו' הצדק עמך שהוא רק היכי תימצי שהאוטו יוכל ליסוע.

לחץ כדי לכווץ...

בשכירות זה קצת מבלבל,
תחשוב על שאילה,
אני הבאתי את האוטו לחבר שנסע לירושלים,
ואמרתי לו שיחזיר לי עם מיכל כמו שלקח, האין זה שהסכמתי לו להשתמש בדלק שלי?
ואם היה לי שם גם כמה פחיות שתיה והסכמתי לו לקחת ולהחזיר,
ואם באוטו שלי צריך בכל נסיעה למלאות שמן ומים, ויש לי כאלו בתא המטען, אך אני דורש להחזיר לי שמן ומים בעין, האין זו הלוואה?

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה יש לדון, גם אם נחשיב את הדלק להלוואה, הרי ודאי שאין זה הלוואה רגילה, שהוא מתחייב עליה כבר משעה שהוא לקח אותה.
ודוקא הדוגמא שהזכיר עם הפחיות היא הנותנת, אם אחד לקח את רכבו של חבירו ואמר לו שהוא יכול להשתמש בפחיות אם ירצה, אם הוא לא ישתמש בהם בסוף, וכי יש לו עליהם דין לווה? נראה לי ברי שהוא יחשב עליהם לווה על כל המשתמע מכך רק אם הוא אכן ישתמש בפועל וישתה פחית.
אותו דבר בדיוק לגבי הדלק, כל זמן שהוא לא נסע והשתמש בדלק, לכאורה אין לו דין לווה,
ונפק"מ, באם הוא שוכר וארע אונס גמור לרכב, או בשואל וארע מתה מחמת מלאכה, האם הוא יהיה חייב על הדלק שבמיכל, כי הוא לווה אותו בנפרד?
לא מסתבר כלל, וכל זמן שהוא לא השתמש בדלק הוא לא לווה אותו, והכל בכלל השכירות או השאלה של הרכב עצמו.
ואם כך, אז גם אם הוא לקח רכב ביום בו אמור הדלק לעלות, הרי לגבי מה שהשתמש קודם שעלה, הוא יכול מיד למלאות את הדלק במחיר הזול, ועל מה שהשתמש לאחר העליה, שוב יש לו שער של חודש.

 

[היא אוצרו]

ולכן גם אם יש תוספת בדלק זה תוספת עבור ההדאלה והשכירות ולא עבור הדלק.

לחץ כדי לכווץ...

לא יכול להיות שיהיה מותר תוספת אבל סב"ס אסור?
הרי התוספת היא באמת בגלל שהשאיל לו, אבל הדלק במחיר היקר זה באמת בגלל ההלוואה במידה.

 

[יהודי פנימי]

לא יכול להיות שיהיה מותר תוספת אבל סב"ס אסור?
הרי התוספת היא באמת בגלל שהשאיל לו, אבל הדלק במחיר היקר זה באמת בגלל ההלוואה במידה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן זו טענה.
וע"כ לכתחי' ייעץ הגר"פ וינד להלוות לפני זה כמות מועטת של דלק שהיא בבחינת דבר מועט, ואז לתת את הרכב.
אבל זהו ההיתר.