סוכות, שמח"ת ושמ"ע טעה ובירך שהחיינו על ד' מינים ביום הראשון שחל בשבת?

[ממגד שמים]

יל"ע אם הוי ברכתו לבטלה או דילמא לא גרע מעשה סוכה ולולב דמעיקר הדין מברך כבר בשעת עשיייה.
אולם יש לצדד שכה"ג אין זה לא שעת עשיה ולא שעת מצווה וצ"ע.

 

[עוזי ומגני]

יל"ע אם הוי ברכתו לבטלה או דילמא לא גרע מעשה סוכה ולולב דמעיקר הדין מברך כבר בשעת עשיייה.
אולם יש לצדד שכה"ג אין זה לא שעת עשיה ולא שעת מצווה וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

ברירא לך שהוא לא קיים המצווה מדאו'?
כלומר חז"ל עקרו את הקיום או רק את החיוב?

 

[ממגד שמים]

ברירא לך שהוא לא קיים המצווה מדאו'?
כלומר חז"ל עקרו את הקיום או רק את החיוב?

לחץ כדי לכווץ...

זהו עוד נושא רחב וידועים דברי מרנא רעק,א בזה.
ויל"ע עוד אם מדרבנן לא קיים המצווה - האם יברך שוב בשני וצ"ת.

 

[ממגד שמים]

יל"ע אם הוי ברכתו לבטלה או דילמא לא גרע מעשה סוכה ולולב דמעיקר הדין מברך כבר בשעת עשיייה.
אולם יש לצדד שכה"ג אין זה לא שעת עשיה ולא שעת מצווה וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

באמת האיר ה' עיני.
ברא"ש פרק לולב וערבה נחלק עם ר' שמואל מאיברא בסברא זו.
הרא,ש כ' ליישב הנמהג בחו,ל שאין מברכין שהחיינו בלולב ביו,ט שני. בהיות ואף אם ראשון חול עכ"פ לא גרע משעת עשיה שמברכין שהחיינו.
אולם הר"ש מאייברא פליג. לדעתו ישנם ב' נקודות זמן שיש לברך בהם שהחיינו:
בשעת עשייה ובשעת קיום המצווה. אבל אם באמצע עיו"ט סתם נוטל ומברך שהחיינו, לאו שפיר עביד וברכתו לבטלה היא.
הרא"ש מיישב שאם נוטל בשביל קיום מצווה ביו"ט ראשון, לא גרע משעת עשייה ועדיף טפי מנוטל בחול.
מעתה,
בציור דילן, שנוטל בשבת, אשר ל,ה זמן קיום מצווה בפועל, יתכן שאף הרא"ש יודה דלא נפיק בהכי וגרע טפי משעת עשייה.

אולם, בספר "פרי הארץ" חלק ב' סימן י' דעתו היא אחרת, וס"ל שאף בזה אמרינן שלא גרע משעת עשייה וצ"ת.