לא על דבר שמעט ודאי שהיה לרבו תירוץ נאמרו הדברים
- מתחיל חוט כמעיין המתגבר
- תאריך התחלה
-
- תגים
- דרכי לימוד לימוד
- הודעות
- 2,046
- תודות
- 6,019
- נקודות
- 377
אני גם לא מכיר את מה שאמרת שכמעט תמיד היה פורך (הקה''י לא היה מתלמידי החזו''א)
- הודעות
- 32
- תודות
- 92
- נקודות
- 28
הגראי"ל סיפר שר' חיים היה יוש בדיני תורה וכן בודק ראות לא שעיקר ההראה הייתה ביד הדיין בריסק ר' שמחה זליג ריגר
- הודעות
- 2,046
- תודות
- 6,019
- נקודות
- 377
וזה מספיק קשה.
- הודעות
- 1,411
- תודות
- 4,788
- נקודות
- 208
עוד מעשיה
אחר בא לר"מ שלו בישיבה לשאול שאשתו ראה כתם פחות מגריס בשבעה נקיים
הר"מ ענה לו שבשעה נקיים צריך שיהיה נקי!!
וז"ל הרמ"T קצו סעי' י' ודוקא כתם שהוא יותר מכגריס ועוד, אבל פחות מכגריס ועוד תולה בכינה אפילו בג' ימים ראשונים
אחר בא לר"מ שלו בישיבה לשאול שאשתו ראה כתם פחות מגריס בשבעה נקיים
הר"מ ענה לו שבשעה נקיים צריך שיהיה נקי!!
וז"ל הרמ"T קצו סעי' י' ודוקא כתם שהוא יותר מכגריס ועוד, אבל פחות מכגריס ועוד תולה בכינה אפילו בג' ימים ראשונים
אותו ר"מ שגה גם מצד מה שכתוב בגמ' ופשוט לכל בר בי רב דחד יומא. ומסתמא ענה בלי לחשוב כלל, אולי היה טרוד באיזה ענין.
- הודעות
- 147
- תודות
- 831
- נקודות
- 141
אכן. אך נמצא מובן שמקרה זה לא מן הכתובים הוא. וכפשוט.
נערך לאחרונה:
בנוגע לשאלה מה זה פסיקת הלכה, לדעתי, ודאי שאין הלימוד והפסק מופרדים אחד מהשני וכשאדם לומד הוא מגיע לידי מסקנות שהם רלוונטיות להלכה, אך ישנו דבר מאד חשוב שנדרש מהפוסק שהוסמך להוראה, וזה שקלול הנתונים והשיטות, שזה אומר שצריך לדעת מתי להקל ומתי להחמיר שזה לא יוצא בסוגיא בלומדע'ס, וכן לדעת איזה שיטה לפסוק להלכה כשאין סיבה ברורה להכרעה
- הודעות
- 32
- תודות
- 92
- נקודות
- 28
לא נראה שם מדבריו שלא התעסק כ"כ מפני שלא היה מונח בהוראה אלא שזה היה תפקידו של ר' שמחה זליג ועוד נראה שם שעל כל שאלה היה מפלפל הרבה ור' שמחה זליג היה חותך
- הודעות
- 2,046
- תודות
- 6,019
- נקודות
- 377
אני ראיתי שאמר שיש לו הרבה מה לטעון ולכן שואל סתמא ולא חוקר כי יש הלכה שאפשר לסמוך על הרב וזה תמוה לי מאוד.
פעם לויתי מידיד כסף, ואח"כ נסתפקנו שנינו אם החוב נפרע או לא, הוא שאל אותי 'למעשה, מה הדין'?, השבתי לו 'המוציא מחבירו עליו הראיה', והוא לא היה מוכן להשלים עם זה, הוא שאל אותי שוב ושוב אם אני בטוח שזה הדין ואם זה נפסק להלכה. הזדעזעתי, לראות אנשים שסדרים שלמים דנים בפרטי וגדרי הממע"ה, וכשזה בא לידי מעשה אין לזה שום משמעות.
- הודעות
- 2,046
- תודות
- 6,019
- נקודות
- 377
למעשה לכאו' הוי איני יודע אם פרעתיך שחיב? או שזה רק כשהמלוה טוען ברי?
- הודעות
- 46
- תודות
- 451
- נקודות
- 236
אכן, כנראה לא זכרתי היטב מה אמר אותו ר"מ, אולי טען שזה גרמא או משהו אחר - על כל פנים סוף הסיפור היה ונברא ושמעתיו לפני שנים מת"ח בר סמכא.
- הודעות
- 182
- תודות
- 688
- נקודות
- 129
אני לא רוצה להכניס ראשי בין ההרים הגדולים, אבל אני הקטן לא מסכים!
ואני גם בהחלט מכיר יותר מר"מ אחד 'ברמה' שיכול לקרות לו כזה דבר!
ויותר מכך, אני גם מכיר רבנים ומורי הוראה שיכול לקרות להם כזו טעות!
וזה להבדיל מ:
וההבדל פשוט:
בדוגמא הראשונה, הר"מ לא המציא את תשובתו [אם בכלל הוא התכוון לענות הלכה, ויותר מסתבר שהוא אמר לתלמידיו שישאלו רב, אבל לכאורה למה שלא ישלם והרי אדם מועד לעולם], הוא ענה דבר נכון בעצם, אלא שהוא שייך את זה למקום הלא נכון, ולמרות שזו טעות גמורה, ואולי אפילו מביכה, הטעות היתה בניתוח של המקרה, בהבנה מה היה כאן, או שהוא לא ניתח כלל לפני שענה [חמור!], או שהוא לא הצליח לנתח טוב [כי עסיק בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחרינא]. ואעפ"י שטעות היא, מכל מקום מצאנו בהחלט מושג של דיין שטועה בפסק שלו, ואפילו טועה בדבר משנה לא מצאנו שאינו יכול לשמש יותר כדיין, הוא צריך לשלם על מה שעשה, אבל טעות לא מפריכה אדם.
משא"כ במעשיה השניה, אותו ר"מ המציא הלכה!
דבר שלא נכתב מעולם, על שום דבר ועל שום מקרה, ואותו ר"מ המציא אותו באותו רגע. זה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה!
- הודעות
- 182
- תודות
- 688
- נקודות
- 129
דרך אגב, התופעה של האנשים, ואין זה קשור אם הם רמי"ם או רבנים או יותר מכך 'סתם' יהודים, שעונים וממציאים הלכות
נובעת בדרך כלל מחוסר יכולת לא לענות ולומר 'איני יודע' כפשוטו.
יש רבים שאמנם יגידו: אני לא יודע 'אבל' נראה לי שכך וכך...
תופעה זו מקורה בכך שאדם רוצה להיות כנה עם עצמו, אבל עדיין הוא לא רוצה לצאת כמי שאין לו מושג בנידון האמור,
לא רבים מסוגלים להדות לזולתם [וגם לעצמם] שיש דברים ששאלו אותם ואין להם שמץ של מושג, לצאת בלי להביע שום דעה!
לומר: אני 'לא יודע' וכאן לעצור!
נובעת בדרך כלל מחוסר יכולת לא לענות ולומר 'איני יודע' כפשוטו.
יש רבים שאמנם יגידו: אני לא יודע 'אבל' נראה לי שכך וכך...
תופעה זו מקורה בכך שאדם רוצה להיות כנה עם עצמו, אבל עדיין הוא לא רוצה לצאת כמי שאין לו מושג בנידון האמור,
לא רבים מסוגלים להדות לזולתם [וגם לעצמם] שיש דברים ששאלו אותם ואין להם שמץ של מושג, לצאת בלי להביע שום דעה!
לומר: אני 'לא יודע' וכאן לעצור!
אני במקומך הייתי אומר הפוך.
בעוד המקרה שבאשכול הוא מקרה שכל דרדק שלמד ב"ק יודע לענות עליו (נסיתי - אתה יכול לעשות נסיון) ומורה הוראה שנופל בזה פעם הבאה לא הייתי בא לשאול אותו שאלה בממונות.
במקרה השני הוא זוכר את השיעורים של המדריך חתנים ובאמת בשבעה נקיים צריך בדיקה נקייה.
- הודעות
- 182
- תודות
- 688
- נקודות
- 129
אחדד שוב:
ברור שמדובר בטעות, אפילו בטעות חמורה!
אבל טעות לא מפריכה בן אדם!
מה תעשה בפעם הבאה? תחליט לבד האם לגשת אליו או לא.
בעיני, ובהדגשה, ככל שציטוט המעשיות היה מדויק, ר"מ שעונה שבז"נ צריך 'נקי', כלומר, הוא דייק באותו רגע את הביטוי והמציא הלכה, אין זה שום זכרון! זו המצאה! כי הרי בז"נ צריך להיות נקי וכך גם לא בז"נ. אין דם האוסר בז"נ יותר מאשר בשאר זמנים.
- הודעות
- 182
- תודות
- 688
- נקודות
- 129
- הודעות
- 64
- תודות
- 167
- נקודות
- 40
סתם שאלה מישהו מהתנאים מהאמוראים הק' או מהראשונים שלא היה מורה הוראה?
היה בזמן התלמוד אנשים שלמדו לא בשביל לדעת את המעשה אשר יעשון?
היה בזמן התלמוד אנשים שלמדו לא בשביל לדעת את המעשה אשר יעשון?
- הודעות
- 2,046
- תודות
- 6,019
- נקודות
- 377
מה שהיה שאמרו כל הלומד שלא על מנת לעשות נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם (ירושלמי ריש ברכות)
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבוה דיוסף
- אבן בוחן
- אבקש
- אברהם12
- אברך מנתיבות
- אברך קלאסי
- אגר
- אהבת הבריות
- אהבת ישראל
- אהוב למקום
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד מאנש
- אחד מארץ
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש חסיד היה
- איתי13
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליבא דהילכתא
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנשיל
- אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
- אריך
- ארנפלד
- בה"ג
- ביחד ננצח
- בינה לעתים
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן פטורא
- בניהו בן יהוידע
- בנימין רמ”ש
- בצילו חימדתי
- בצלצלי שמע
- בקופא דמחטא
- ברנש
- גברא זוטרא
- גבריאל
- גימפלוביץ
- גלרשטיין
- גמח
- גרינפלד
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דוב הכותב
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד כהן
- דודו
- דור דור
- דקלים
- דרוש וקבל שכר
- דרך הלימוד
- האיש השרוי בשמחה
- הושע
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הלומד מכל אדם
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- הצב''י
- הרב יהודה טאוב
- הרב מרודוש
- השוקל במשורה
- השיינקריסט
- השנקריסט הנודד
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדושא
- חויישב
- חושים בן דן
- חידודא
- חיי הזהב
- חיי יוסף
- חיים ארוכים
- חייםX
- חכימא דיהודאי
- חכם באשי
- חכם הרזים
- חמש
- חרש המדבר
- חשבון נפש
- י הירשזאהן
- י מינצר
- יאיר החושב
- יאר
- יאשע בער
- ידיד אמת
- יהודה רסין
- יהודי אאב
- יהודי וזהו
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהושע מרדכי
- יואל שילה
- יוחאי בוזגלו
- יומא דפגרי
- יונתןקבסה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ידידיה
- יושב בישיבה
- יישר כח
- יעיש
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- כורסייא יקירא
- כמעיין המתגבר
- כנסת-ישראל
- כרי
- כתר
- ל.מ.
- לומד ש''ס
- לי נראה
- ליחדא שמיה
- ליטאי כבד
- לכשעצמי מה אני
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאה שערים
- מאיר הקטן
- מאיר שולמן
- מאירסון
- מבקש השם
- מה ידידות
- מהו דתימא
- מהר"י
- מוישי יעקבזון
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מי הדעת
- מיכאלוי
- מיכל ח.
- מילין יקירין
- מים עמוקים
- מכנדבי
- מלך חכם
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממוצע
- ממזרח שמש
- מנורה בדרום
- מניח בקדושה
- מרדכי זנגר
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אליהו פרידמן
- משה לביא
- משה שפירא
- משה6
- משרת משה
- משתוקק לקרבתך
- משתמש סקרן
- מתמקדים במטרה
- ן' מיגאש
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נצח תירם
- נתאי הארבלי
- נתנאל לב
- סנה בוער
- ספרים
- עוז וישועה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עלה קטן שלי
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמך
- עשירית האיפה
- פ. מ. לב
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פסגז
- פרטי
- פרידנזון
- פשוט כפשוטו
- צבי זאב
- צדק ומשפט
- צריך ביאור
- קהילת יעקב
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ר' חיים
- ראש הישיבה
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבבה מימינך
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רימון
- ריפ"א
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רשאי
- ש. לויס
- ש.פ.ה
- שבחת
- שוכן אהל
- שי מלכים
- שיל"ת
- שמחנו
- שמעון ולוי
- שעיה
- שקדתי
- שרון א
- שרף
- תורת חסד
- תורת פיך
- תורתו
- תיבת גמא
- תיקו
- תתאה גבר
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
לימוד בסוכה
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
לימוד ותפילה בסוכה
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
לימוד בעיון - גופה של סוכה!
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
האם מהני לימוד הל' לולב בשבת?