• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
בנותן טעם להביא את דברי רבי יהודה החסיד בספרו:
ספר חסידים (מרגליות) סימן קנח
'ואם באת להללו ולשבחו דע כשאתה מתאוה לשבח קול נעים ושיר של שבח אם היו מרצים וממהרים בלא ניגון ומי מקובל הי' לפיכך אין לעשות במהרה אלא במשך ובקול נעים ובקול רם, שנאמר (עזרא ג' י"ב) בשמחה להרים קול'

'וכשתתפלל תוסיף על כל ברכה וברכה מענינה לצרכיך כי ביותר הם מכינים את הלב ואם לא תוכל להוסיף לפי שהקהל סיימו קודם תוסיף באחת או בשתים כדי שלא תצטרך למהר בברכה אחרת ככל מה שכתבנו בסדר התחינה תוסיף. ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך באותו ניגון אמור תפלתך ותתפלל תפלתך בכוונה וימשוך לבך אחר מוצא פיך. לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב. לדברי שבח ניגון המשמח את הלב למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך ותברכהו בחיבה רחבה וגילה כל אלה הדברים המכינים את הלב'.
​
 
נערך לאחרונה:
לענ"ד אין וכיוח כלל אלא כמצ"ב
 
אולי יש לראות סייעתא לדברי הרב @פנחס ע שליט"א, מדברי הר"ן בפסחים [כ"ו ב'] ז"ל אבל רבינו האי גאון ז"ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה שכך שנינו ר"ג אומר וכו' ובסיפא לפיכך אנו חייבין להודות להלל וכו' לפיכך אם בא אדם לברך משתקין אותו אלו דברי הגאון ז"ל וכן הסכימו הגאונים רב צמח ורב יוסף ורב יצחק בן גיאות ז"ל.
וא"כ לכאו' משמע ששאר פעמים אמירת ההלל אינה שירה אלא קריאה, אמנם לא נראה האמת כן, ויותר נראה שיש לחלק טפי בין המושג 'להלל' לבין 'לשיר', ואה"נ שעל תורת שירה אין שייך המושג לקרוא כי הוא תרתי דסתרי, אמנם לגבי המושג הלל י"ל שדרך קריאתו היא בניגון, וזה עיקר לענ"ד. ואדרבה יוסיפו הת"ח מדיליהון על עצם ענין ההלל ומה הוא ענינו של 'קריאה'. @אברך מעמיק
1790590192127.png
 
הנוסח לקרוא ענינו להקריא שאחד אומר ועונים אחריו הללויה כמבואר במשנה ובגמ' ולא בא להפקיע מנגון.
עיי' בגמ' סוטה לב. שדנה איך הייתה צורת שירת הים ומדמה לקריאת הלל שאחד קורא ועונים אחריו. [ויעוי' במג"א תכ"ב סק"ז שמבואר שה'עונים אחריו' זה מדרך שירה]
ולפי"ז אף אם הייתה הברכה 'לשורר את ההלל' זה לא היה סותר את ענין הקורא ועונין אחריו.
ובפרט שעצם ברכת ה'לקרוא' באה להפקיע מ'לגמור' שעיקר עניינו הוא שאם יחסר מילה אחת לא יהיה זה ברכה לבטלה כמבואר בשו"ע ובנו"כ תכ"ב.
 
מה ענין נענועים וכו' למניעת תפילה ביחידות דוקא בחגה''ס?
אם כבר מצד ההקראה של הודו ולזה סגי שלושה וגם זה אינו מעכב וחלק עיקרי לענ''ד בהלל הוא הנעימות שבו ועדיף ביחידות בנעימה מבציבור בקריאה יבשה.
במח"כ, אך עיין שו"ע הרב סי' תפ"ח ס"ג. סי' תרמ"ט סוסכ"א. ובכ"מ.
אך כמובן שאינו חיוב כ"א מצווה מן המובחר, ותו לא.
 
הרה''ג @קלונימוס הכהן האם לאור דברי הגרי''ז מהרמב''ן, השנה שלא היה לנו לולב דאורייתא ביום הא'
ומאידך לפי הביכורי יעקב תרנ''ח בכותל ובעתיקה זה דאורייתא ומיקרי לפני ה', הנוטל לולב בכותל כדאי שיאמר הלל [בלי ברכה] מדין נוטלין לולביהן ולא יאמרו שירה?!
ייש''כ.
 
אין קשר בכלל בין הלל מוזיקלי לבין שירה הנהוגה בכל בתי הכנסיות בעולם (חוץ מכמה ספציפיים ממש).
על כל שאר הדברים שנאמרו כנגד טענתי איני רואה טעם להגיב (ושמא יש בזה חשש חילול המועד...)
אולם מכיוון שנראה שרבינו @ליטאי כבד לא הבין על מה הויכוח, כי יש את הכתוב בשורות, ויש את בין השורות.
אין לאף אחד ויכוח על כך שחביב ונחמד אם החזן מפזם את מה אשיב של מודז'יץ, ומתפייט עם בצאת ישראל של נפתלי קמפה.
בכנות, זה לחנים נהדרים!
רק שאמר פה מישהו, כמה משפטים שיסייעו להבנת התמונה על מה דנים, ובזה יובן הויכוח. ומאחר ואותו מישהו אמר את דבריו באופן פומבי אין לו בעיה שהם יצוטטו, אז הנה:
לא אשבית לך את השמחה בקריאת ההלל ללא ניגונים כלל כמסורת ישראל סבא.
עצוב מאוד
מראה על עומק גלות קשה שלנו
אנא אל תבזה את עם ישראל ששב לעצמו ותחזיר אותו בכוח לגלות הדעת הקדומה.
ולקינוח
לענ''ד מי שלא שר בהלל כמעט אין שום מצוה באמירתו...
ועכשיו עם פירוש שוטנשטיין: ישנם קהילות מסויימות, חדשים מקרוב באו, שמבחינתם הגישה למסורת ולהבנה של כל מי שהיה אחרי רבינא ורב אשי שהוגדרו בגמ' כסוף הוראה (עליהם לפחות בפומבי הם לא חולקים, אין לי מושג מה דעתם האמיתית בענין, אך יש להם ציטוט מהגמרא שהם מפרשים אותו באופן מעוות כשיטתם לקרוא ללא מסורת ופרשנות מקובלת. כך הם נוהגים בקריאת הגמרא וגם בקריאת המקרא כפי שהציגו לעיל בפרשנות פרק ק"נ בתהלים עיי"ש) כל הללו בעיניהם כשווים בין שווים. ומסורת המקובלת אינה כלום לדידם.
כשהם מייסדים קריאת הלל בנגינה ונעימה אינה משום שמחת הרגל בתור תוספת, אלא כי כך הם הבינו משום מה במילה "הילול" וכל הדורות עד אליהם לא "הבריקו" את הפשט הזה, ולא קיימו את המצוה.
וע"ז נזעקתי.
 
על כל שאר הדברים שנאמרו כנגד טענתי איני רואה טעם להגיב (ושמא יש בזה חשש חילול המועד...)
אולם מכיוון שנראה שרבינו @ליטאי כבד לא הבין על מה הויכוח, כי יש את הכתוב בשורות, ויש את בין השורות.
אין לאף אחד ויכוח על כך שחביב ונחמד אם החזן מפזם את מה אשיב של מודז'יץ, ומתפייט עם בצאת ישראל של נפתלי קמפה.
בכנות, זה לחנים נהדרים!
רק שאמר פה מישהו, כמה משפטים שיסייעו להבנת התמונה על מה דנים, ובזה יובן הויכוח. ומאחר ואותו מישהו אמר את דבריו באופן פומבי אין לו בעיה שהם יצוטטו, אז הנה:



ולקינוח

ועכשיו עם פירוש שוטנשטיין: ישנם קהילות מסויימות, חדשים מקרוב באו, שמבחינתם הגישה למסורת ולהבנה של כל מי שהיה אחרי רבינא ורב אשי שהוגדרו בגמ' כסוף הוראה (עליהם לפחות בפומבי הם לא חולקים, אין לי מושג מה דעתם האמיתית בענין, אך יש להם ציטוט מהגמרא שהם מפרשים אותו באופן מעוות כשיטתם לקרוא ללא מסורת ופרשנות מקובלת. כך הם נוהגים בקריאת הגמרא וגם בקריאת המקרא כפי שהציגו לעיל בפרשנות פרק ק"נ בתהלים עיי"ש) כל הללו בעיניהם כשווים בין שווים. ומסורת המקובלת אינה כלום לדידם.
כשהם מייסדים קריאת הלל בנגינה ונעימה אינה משום שמחת הרגל בתור תוספת, אלא כי כך הם הבינו משום מה במילה "הילול" וכל הדורות עד אליהם לא "הבריקו" את הפשט הזה, ולא קיימו את המצוה.
וע"ז נזעקתי.
שומע, אבל לא ע"ז היה המכתב ביתד, אלא על מנהג ההלל המוזיקלי הנפוץ מאד היום, והוא שונה מאד במהותו מההלל של הנעימה עליו מדבר ר' ישעיהו.
סתם עובדה.
 
הרה''ג @קלונימוס הכהן האם לאור דברי הגרי''ז מהרמב''ן, השנה שלא היה לנו לולב דאורייתא ביום הא'
ומאידך לפי הביכורי יעקב תרנ''ח בכותל ובעתיקה זה דאורייתא ומיקרי לפני ה', הנוטל לולב בכותל כדאי שיאמר הלל [בלי ברכה] מדין נוטלין לולביהן ולא יאמרו שירה?!
ייש''כ.
מעניין מאוד. ומדוע השאלה היא רק השנה והלא כל שנה שאר הימים הם מדרבנן ובכותל לבכור"י זה דאו'. וכן בנשים האם שמנענעות שיאמרו ג"ע הלל [ולמיטב זכרוני ישנם תיעודים של הרב אלישיב יוצא ומנענע ותו לא מידי]
צריך לברר כמה דברים:
א. האם צריך הלל דווקא בשעת נטילת לולב או שסגי בהלל הבא משום נטילת לולב. ול"צ שיהיה בחדא מחתא וא"כ יתכן שיצא במה שאמר שלא באותה שעה. [וראיתי שדנים שאם צריך הלל ממש בשעת נטילת הלולב א"כ נפק"מ לכך שיש להחזיק את הד' מינים בכל ההלל ולא רק בנענועים].
ב. כשתקנו נטילה בגבולין ואמירת הלל על נטילה זו עליהם האם אלו היו שני תקנות נפרדות, או שתקנו שנטילה בגבולין מחוייבת כמו דאו' וממילא חייב גם באמירת ההלל. ואז זה שאלה של האם דרבנן מהני לדאו'. דהיינו שאמירת ההלל על הלולב מדרבנן מהני לדין השמחה מדאו' על נטילת הלולב [למרות שכלפי הדאו' מעולם לא נטל את לולבו]. ויעוי' בהגהת רעק"א אוח קפ"ו ס"ב שדן במי שאכל ובירך ברהמ"ז בעודו קטן והגדיל בתוך שביעה האם מהני ברכתו בקטנותו לפטור את החיוב דאו'. וצ"ע אי דמי.
 
גם אם אני מאוד אוהב לשיר, וזה ממש עושה אוירה מוריעדיג, וזה מקהלה וכו' וכו'
אבל תכלס היום ברכתי בכוונה רבה, ושמתי לב שהנוסח הוא עם המילה "לקרוא" את ההלל.
לא לשיר!
לא להוסיף מנגינות!
לקרוא!!!
ואיני בטוח כלל שיצא מכלל מה שאסור לעשות את התורה מין זמר. (צריך לבדוק בהלכה) אז אכן, המתינות חשובה, אך כמו בכל שאר התפילה, או לפחות קריאת שמע.
חיכינו לבריסקער הזה...........
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓