אור זרוע לצדיק

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
949
תודות
4,279
נקודות
365
הנה אמרינן במתני' דבעינן לולב ד' טפחים בכדי לנענע בו, והרי אמרינן בגמ' דבהגבהה בעלמא יוצא ידי מצותו, א"כ מה יהא הדין אם נטל לולב של ג' טפחים.
וביותר דאם יוצא בלולב ד' אף אם לא נענע אלא הגביה בלבד?
 

 
מעניים לציים בק ציונים בזה:

כתב בשו"ת "בנין ציון" (לבעל הערוך לנר) סי' ל"ג שכ"כ, דמה דבעי בלולב טפח יותר כדי לנענע אינו מה"ת, שהרי הנענוע עצמו אינו מה"ת, ולפ"ז כתב, דהטפח כדי לנענע בו אינו אלא לכתחילה ואינו מעכב, כיון דהנענוע עצמו נמי אינו מעכב, ואם אין לו אלא לולב של שלשה טפחים מברך עליו, אבל על פחות משלשה לא יברך, דזה פסול מדאורייתא, ע"ש.

וכ"כ בשו"ת "חסד לאברהם" (להגאון רבי אברהם תאומים זצ"ל, נכדו ותלמידו של בעל הנתיבות) מהדורא תנינא או"ח סוף סי' ע"ו, דנראה ברור דאם אין לו לולב רק באורך ג' טפחים, יוצא בזה בדיעבד ומברך עליו, דהא מבואר בראשונים דנענוע אינה מעכבת ולא הוי רק שיורי מצוה, וכיון דטפח הד' אינו אלא לצורך נענוע, לא מעכב, ע"כ.
 
יל"ע לפסול לולב עם קורא שלא ראוי לנענוע [דהיינו של העלים כמבואר במשנה "כדי לנענע" וכן בתוספתא] כמו לולב בן ג' טפחים.
יש להסתפק דאולי מספיק שיהיה ראוי לנענע בו, הראוי לבילה אין בילה מעכבתו.
 
יל"ע לפסול לולב עם קורא שלא ראוי לנענוע [דהיינו של העלים כמבואר במשנה "כדי לנענע" וכן בתוספתא] כמו לולב בן ג' טפחים.
הנה נחלקו הפוסקים מהו ניענוע. דדעת השו"ע (תרנא, ח) הוה מה שמוליך ומביא וזה אפשר לעשות גם כשיש קורא בראש הלולב, אכן הרמ"א לומד דבעי לכסכס, ולא שייך לכסכס עם הקורא שעל הלולב, ולכן נוהגים בני אשכנז לקחת לולהב ללא קורא, אך בני ספרד סברו כדעת השו"ע דלא בעי לכסכס ולא לוקחים לולב עם קורא.
יש להסתפק דאולי מספיק שיהיה ראוי לנענע בו, הראוי לבילה אין בילה מעכבתו.
יש נוסח כזה במאירי בסוכה (ל"ז ב') לענין מה דבעי ד' טפחים בלולב אע"פ שאין הנענועים מעכבים, דכל הראוי לבילה בעינן.
 
הנה נחלקו הפוסקים מהו ניענוע. דדעת השו"ע (תרנא, ח) הוה מה שמוליך ומביא וזה אפשר לעשות גם כשיש קורא בראש הלולב, אכן הרמ"א לומד דבעי לכסכס, ולא שייך לכסכס עם הקורא שעל הלולב, ולכן נוהגים בני אשכנז לקחת לולהב ללא קורא, אך בני ספרד סברו כדעת השו"ע דלא בעי לכסכס ולא לוקחים לולב עם קורא.

יש נוסח כזה במאירי בסוכה (ל"ז ב') לענין מה דבעי ד' טפחים בלולב אע"פ שאין הנענועים מעכבים, דכל הראוי לבילה בעינן.
גם לפי השו"ע
הנה נחלקו הפוסקים מהו ניענוע. דדעת השו"ע (תרנא, ח) הוה מה שמוליך ומביא וזה אפשר לעשות גם כשיש קורא בראש הלולב, אכן הרמ"א לומד דבעי לכסכס, ולא שייך לכסכס עם הקורא שעל הלולב, ולכן נוהגים בני אשכנז לקחת לולהב ללא קורא, אך בני ספרד סברו כדעת השו"ע דלא בעי לכסכס ולא לוקחים לולב עם קורא.

יש נוסח כזה במאירי בסוכה (ל"ז ב') לענין מה דבעי ד' טפחים בלולב אע"פ שאין הנענועים מעכבים, דכל הראוי לבילה בעינן.
גם השו"ע סובר שיש דין כסכוס ע"ש רק שהספרדים לא נהגו בו
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓