בבא קמא בדברי הרשב"א ריש בבא קמא

[רפאל אליעזר]

הנה ברשב"א ריש בבא קמא מסיק שספק נזיקין לחומרא כאיסורין, ובדבריו מדוקדק מאוד שאין כוונתו כלל שפה בנזיקין יש איסורים על כן זה לחומרא אלא נראה בדבריו שספק נזיקין לחומרא כמו איסורין ולא שפה זה איסורין וא"כ הרבה פשטים המובאים באחרונים לא יכולים לבאר את דברי הרשב"א כל צרכן, וא"כ התימה גדולה מ"ט ספק נזיקין להחמיר ובפרט שמדובר שם שיש ספק אם לשלם חצי נזק או נזק שלם וא"כ זהו מרפסין איגרי היום זהו ספק ממוני גמור כמה אני צריך לשלם לך וא"כ מ"ט זהו לחומרא וצ"ע.

 

[בן פטורא]

הנה ברשב"א ריש בבא קמא מסיק שספק נזיקין לחומרא כאיסורין, ובדבריו מדוקדק מאוד שאין כוונתו כלל שפה בנזיקין יש איסורים על כן זה לחומרא אלא נראה בדבריו שספק נזיקין לחומרא כמו איסורין ולא שפה זה איסורין וא"כ הרבה פשטים המובאים באחרונים לא יכולים לבאר את דברי הרשב"א כל צרכן, וא"כ התימה גדולה מ"ט ספק נזיקין להחמיר ובפרט שמדובר שם שיש ספק אם לשלם חצי נזק או נזק שלם וא"כ זהו מרפסין איגרי היום זהו ספק ממוני גמור כמה אני צריך לשלם לך וא"כ מ"ט זהו לחומרא וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

לא ממש הבנתי את התמיהה
נזיקין אינם איסורים במה שהנידון הוא חוב תשלומם תביעה המוטלת על המזיק בעקבות הנזק וכל חובו הוא לשלם את דמי הנזק כאשר נתחייב בהם חוב אשר שעבדתו תורה לכך ואילו איסורים נתחייב הוא לקיים את המצווה וכיצד יקיימו עיסקא דידיה הוא והוטלו עליו גם מניעת מעשי רשות לקיום המצווה ועל ידי כך נעמד חיובו בבירור (בלי להכנס להגדרת העניין עצמו של ספק דאורייתא )
ואילו ממון אין בהם הנידון חוב כי אם כל ענינם (לכה"פ בדו"ד ) ממון העומד בין שנים לדון מה משפטו של ממון זה ומשום כך אין בו כל קביעת חומרא
ואילו נזיקין אמצעיים בזה בכך שהוטל תיקון הנזק על המזיק אך מדמי חיובו