ועוד צ"ב דהרי בתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות אור באל"ף
ועוד מבואר במפרשים שכל הענין של הצניעות היה מאז שחטאו. ההבנה שיש בעיה בערווה היתה רק אחרי זה.
דקודם לכן כתיב וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ:
וברש"י שלא היו יודעים דרך צניעות להבחין בין טוב לרע (ב"ר).
ספר פנים יפות על בראשית פרק ב פסוק כה
ויהיו שניהם ערומים וגו' ולא יתבוששו. ענינו כי קודם החטא היה גופו רוחני זך ולא רע כלל ולא שייך ביה בושה כלל, משא"כ אחר החטא שנתגשם הוצרך לכסות ערותם.