מדרש רבה בראשית פרשה כב פסקה יג
מן הסתם עשה תשובה מאהבה, שזה מהפך העבירה למצוה ממש כידוע מהחת''ס שכזית נבילה מתהפך לכזית מצה
השאלה אם הקלקול נעלם.
אם זה מתהפך למצוה לא שלא ייעלם הקלקול
ושוב תליא אי הטמטום הנגרם ממציאות המאכלות אסורות שאכל, האם נתקן ע''י תשובה מאהבה
ומנין שלא מועיל תשובה לאחר גמר דין
עיי' ר"ה יח. דיחיד לא מהני ליה אחר גזר דין, חוץ מעשי"ת, [חטא אדה"ר היה בר"ה]
ומפורש בנדה (ע:), וע"ש בתוס' (ד"ה כאן).
ותשובה עשה רק לאחר מעשה דקין שפגש אותו אמר לו שהתפשר בדינו ושמע אדה''ר ואמה מזמור שיר ליום השבת,
האם זה סתירה להמדרש שהבאתי לעיל שפגש לקין ושאל מה נעשה בדינך וענה לו שנתפשרתי, אמר אדה''ר, מזמור שיר ליום השבת, הרי שזה לא היה בראש השנה
